מה היא הצעת החוק חלופות מדיניות תחילה?

"פסילתן על הסף של חלופות בתחום המדיני בלי שאלה הוצגו לקבינט, מנעה מחברי הקבינט לשקול חלופות אלו ולדון בסיכוייהן וסיכוניהן" 

מתוך דו"ח מבקר המדינה על צוק איתן.

תנועת נשים עושות שלום מקדמת את חוק חלופות מדיניות תחילה:

החוק נועד לחייב את מקבלי ההחלטות לבחון חלופות מדיניות לפתרון הסכסוך – בשגרה ובחירום, ולהפנות משאבים של זמן, קשב וכוח אדם לחיפוש חלופות ופתרונות מדיניים.

הצעת חוק זו מיועדת לתת מענה לקושי המתמשך וארוך השנים בתהליכי קבלת ההחלטות בנושאים המשמעותיים ביותר שחורצים גורלות, ולעגן בחוק תהליכי עבודה וחשיבה שעשויים לשפר ולטייב את תהליכי קבלת ההחלטות.

ההצעה נשענת על תהליך מחקר עמוק ויסודי ועל לימוד עומק של ליקויים שהצביעו עליהם דו"חות מבקר המדינה וועדות חקירה לאורך שנים ארוכות, בעת כינונן של ממשלות מהשמאל ומהימין, עוד מאז מלחמת יום כיפור ועד דו"ח מבקר המדינה על מבצע צוק איתן.

עשרות המומחיות והמומחים איתם התייעצנו - מהזירה הפוליטית, מלב העשייה הביטחונית והמדינית, מהאקדמיה ומעולם המשפט נתנו רוח גבית ותמיכה נרחבת למהלך הזה.

להצעת החוק שלושה אלמנטים מרכזיים:

1. הסדרה של חובת הקבינט המדיני בטחוני להקדיש זמן, בשיגרה ובחירום, לדיונים על חלופות מדיניות:

על מנת להבטיח תהליכי קבלת החלטות אחראיים המבוססים על ידע וחשיבה אסטרטגית, יוצע למסד ולהסדיר דיונים קבועים של הקבינט המדיני-בטחוני (הוא הגוף המוסמך להחליט על יציאה למלחמה או למבצע צבאי נרחב) בנושא חלופות מדיניות. דיונים כאלו צפויים לשפר את טיב ההחלטות המתקבלות בעת חירום, ועשויים אף לצמצם או להרחיק את הסיכונים הניצבים בפנינו.

2. חיזוק המטה לביטחון לאומי בכלל ואגף במל"ל שאמון על פיתוח ובחינת חלופות מדיניות בפרט:

לצד הגופים הרבים והמשאבים הרבים שמוקצים לבחינה והכנה מתמדת ל"זירת הקרב הבאה", יוצע למסד גוף ידע בתוך המל"ל שידאג לאיגום הידע בנושא חלופות מדיניות, לחיפוש יזום אחר פתרונות מדיניים לסכסוך ולחיפוש אחר פריצת דרך שתבטיח עתיד של שלום וביטחון לאזרחי ישראל.
לצד זאת, יוצע להרחיב את נקודת המבט ולוודא שבדיונים מושמעים קולות שונים, דוגמת גורמי חברה אזרחית מגוונים ומכוני מחקר, לצד גורמים מדינתיים וצבאיים, מתוך הבנה שהרחבת המבט יכולה לטייב את ההחלטות.

3. חיזוק ועדת חוץ וביטחון כגוף שאמון על הפיקוח והבקרה על התהליכים הנ"ל:

מתוך הבנה שפיקוח ובקרה הם אלמנטים מוסדיים הכרחיים לטיוב תהליכי עבודה, ומתוך הכרה בחשיבות ועדת חוץ וביטחון כגוף המרכזי המפקח על תהליכים מסוג זה, יוצע שתהיה חובת דיווח לוועדת החוץ והביטחון על תהליכי בחינת החלופות המדיניות, וכן חובת פרסום דו"ח תקופתי בלמ"סי לציבור.

 "בקש שלום ורדפהו" (תהילים לד טו)

זו חובתנו כנשים, כאימהות וכאזרחיות

הצטרפו אלינו!

מומחיות ומומחים שתרמו לגיבוש ההצעה

בתהליך הלימוד והמחקר של נושא החלופות המדיניות נפגשנו עם כ- 45 מומחים מנוסים מרוחב הקשת הפוליטית ומתחומי ידע ותוכן מגוונים. להלן רק חלק קטן מהתובנות שהסקנו:

caret-down caret-up caret-left caret-right
הלית בראל
הרעיון במל"ל היה להקים מודל עם עבודת מטה מסודרת... בפועל יצא מודל אמריקאי (מינויים פוליטיים), אבל ללא חובת דיווח
דן מרידור

החוק הוא דרך להטמיע ערכים במציאות. כרגע אין עבודת מטה. צריך למצוא אנשים לא פוליטיים. הדיון צריך להיות ענייני, לא כחלק מאידיאולוגיה.

גיורא איילנד

אם נקיים את הדיון החשוב רק ברגע שייהפך גם לדחוף נגלה שכבר מאוחר מדי, מרחב האפשרויות שיעמוד בפנינו יהיה צר וניאלץ לקבל החלטות בחופזה

צחי הנגבי

אם יש דבר שניסיתי ונכשלתי זה לעשות שינוי בפרופורציות, בהקשר של היחס בין ביטחוני מול מדיני. נשאבנו לנושאים ביטחוניים

בוגי יעלון

צריך גוף מטה ליד מקבלי ההחלטות... צריך לבחון את הבעיות מזוויות שונות, גם אם מגיעים בסופו של דבר למלחמה

עמירה דותן

הלקונה הגדולה של חוק המל"ל שלא עסקנו בפן המדיני, היה ברור שלמישהו בסוף יהיה שכל להוסיף את הפן המדיני