סיכמה יעל ברוידא-בהט:

הגעתי למינכן ביום חמישי בצהרים ובשעות הערב התקיים האירוע שבו הוזמנתי לדבר – פאנל בשם Beyond Victims: Women as Architects of Lasting Peace. את הפאנל הנחתה העיתונאית Katja Gloger ויחד איתי הייתה גם טירנה חסן, מנכ״לית Human Rights Watch. דיברנו על תפקיד הנשים בבניית שלום ועל ההכרח שיהיו נשים בכל הזירות וסביב כל שולחנות קבלת ההחלטות. טירנה שיתפה על עבודתה בעבר כעובדת סוציאלית באיזורי סכסוך ועל התפקיד המשמעותי שהיה לנשים במקומות כמו דארפור בהרגעת הקונפליקט ובהובלה לשלום. אני סיפרתי כמובן על נשים עושות שלום ועל השותפות שלנו עם נשות השמש. לאחר סיום הפאנל נשארנו לשיחה עם הנוכחים והנוכחות, חילקתי את קריאת האימהות ויצרתי קשרים חדשים.

כפי שקורה בכנסים כאלה, הדברים המעניינים יותר קרו דווקא במסדרונות ובאירועים אחרים. הנה האירועים הבולטים שבהם נכחתי:

●      קבלת פנים Welcome Reception for Women Political Leaders, Champions and Allies – התקיימה לפני הפאנל ואיפשרה לי להתחיל לפגוש נשים מרשימות ומשפיעות מכל העולם שהגיעו לכנס, לרבות פרלמנטריות, נשים מהחברה האזרחית ונשים מהמגזר העסקי.

●      שולחן עגול Building Durable Peace: Why It Matters More Than Ever to Implement the Women, Peace and Security Agenda – נרשמתי מבעוד מועד להשתתף בו, וכשהגעתי גיליתי שלצד הדוברות והדובר שנקבעו מראש, המארגנות היו מעוניינות שגם אני אדבר ואספר על נשים עושות שלום ועל השותפות שלנו עם נשות השמש. האירוע היה מצומצם  כך שהתאפשר דיון משמעותי של הנוכחות, וביניהן Sanam Naraghi-Anderlini, אמריקאית-בריטית ממוצא איראני, שהייתה מהמנסחות של החלטה 1325. סנאם אמרה דבר מעניין מאוד שעלינו לחשוב עליו: הרבה מדינות ומשלחות מתעניינות בנו, תנועות הנשים והחברה האזרחית, רוצות לפגוש אותנו כשהן מגיעות לאזור ומזמינות אותנו להשתתף באירועים בחו״ל. אלא שכאשר אותן מדינות ומשלחות מארגנות שיחות ואירועים רשמיים יותר בהשתתפות נציגי ממשלות, הנשים נשארות בחוץ ורק גברים מוזמנים. לדבריה, עלינו לדרוש מהמשלחות ומאנשי הקשר שלנו להזמין אותנו גם לשיחות ולאירועים הרשמיים יותר. עוד נכחו בשולחן העגול נשים ממדינות שונות באירופה, כולל מישהי (שלצערי איני זוכרת כרגע את שמה אך אמצא דרך ליצור איתה קשר), שלקחה חלק בפעילות של נשות צפון אירלנד ובמו״מ על הסכם יום השישי הטוב.

●      שולחן עגול עם משפחות חטופים, ובהן : לאה גולדין – אמו של הדר גולדין, יעל אדר – אמו של תמיר אדר, עדית אהל – אמו של אלון אהל, חגי ואופיר אנגרסט – אביו ואחיו של מתן אנגרסט, רובי – אביו של איתי חן ועוד. לאירוע זה הגעתי בעיקר כדי לתמוך במשפחות.

●      פאנל Conversation on Israel, Lebanon and the Abraham Accords בהשתתפות עמוס ידלין, Ebtesam Al-Ketbi ממרכז המדיניות של איחוד האמירויות ו-Hagar Chemali, אמריקאית ממוצא לבנוני שעבדה במשך שנים רבות עם ה-National Security Council ומתמחה במזרח התיכון. בפאנל דובר רבות על הפוטנציאל של שלום/נורמליזציה בין ישראל ללבנון ועל ההכרח שהפלסטינים ישתתפו בהתקדמות של הסכמי אברהם והנורמליזציה/שלום עם המדינות השכנות.

●      ביום שישי התקיימו בהפרש של כמה שעות שני אירועים תחת הכותרת Stabilizing a Restless Region: Prospects for Peace in the Middle East ונכחתי בשניהם. האירועים הוצגו בתוכנית הכנס כשני חלקים של אותו אירוע, כשהחלק הראשון היה שיחה עם שר החוץ הישראלי גדעון סער, בהנחיית Nora Müller, והחלק השני, שהתקיים כמה שעות לאחר מכן, היה פאנל עם ראש הממשלה הפלסטיני (שהתעכב ועל כן הראיון איתו נערך בנפרד מאוחר יותר), שר החוץ הירדני וסגנית נשיאת הנציבות האירופית, בהנחיית Christiane Amanpour, מנחה בכירה ב-CNN. בשיחה עם סער הוא חזר על המסרים המוכרים של ממשלת ישראל, לעומת זאת, בפאנל שנערך מאוחר יותר שר החוץ הירדני השמיע מסרים חזקים של שלום ודו-קיום וקרא לקדם תהליך מדיני. סגנית נשיאת הנציבות האירופית מיעטה להתייחס למזרח התיכון והתמקדה בעיקר באוקראינה (מה שהיה קצת מוזר בפאנל שעסק במזרח התיכון…). בסוף הפאנל הזה ביקשתי את זכות הדיבור ושאלתי מדוע האירוע מפוצל ולא מתקיימת שיחה אחת ואיפה הנשים והחברה האזרחית. השאלה התקבלה באהדה גדולה ע״י הקהל והמנחה, ושר החוץ הירדני ענה שזו הגישה של מדינות ערב ושאלו הקולות שהוא היה רוצה לשמוע מממשלת ישראל. את הקטע עם השאלה שלי ותגובת המנחה והשר העלינו לרשתות החברתיות של התנועה. בעקבות דבריי פנו אליי כמה נוכחות ונוכחים, כולל העוזרת האישית של המנחה, החליפו איתי פרטים והבטיחו להיות בקשר לאחר הכנס. כמו כן, פנו אליי שתי חברות פרלמנט בריטיות שאיתן נפגשתי למחרת בבוקר כדי לדבר על דרכים שבהן הן יכולות לעזור לנו. בהמשך אותו ערב התקיימה שיחה גם עם ראש הממשלה הפלסטיני, שגם הוא השמיע מסרים של שלום.

●      פאנל Nevertheless, She Persisted: Facing the Global Gender Backlash על ה-backlash המגדרי או נסיגה במעמד הנשים שמסתמן במקומות רבים בעולם. את הפאנל הנחתה Sanam Naraghi-Anderlini והשתתפו בו נשיאת קוסובו, חברת פרלמנט מניגריה, בכירה בנציבות האירופית ויועצת אסטרטגית בריטית. השיחה הייתה מרתקת.

●      שני פאנלים נוספים נראו מבטיחים אך אכזבו – האחד עסק בצורך בהשתתפות של צעירים בתהליכים ובהחלטות של שלום וביטחון והשני היה אמור לעסוק במזרח התיכון והשתתף בו ראש ממשלת לבנון, אך בפועל השתלטו על השיחה שני משתתפים מאירופה. לצד זאת, היה מעודד לשמוע את ראש ממשלת לבנון קורא לחיזוק הקשר בין הכוחות המתונים באזור ומסביר כיצד ארגונים קיצוניים כמו חמאס וחיזבאללה חותרים תחת האינטרסים של הפלסטינים והלבנונים.

●      בשבת אחר הצהרים היו לי כשעתיים המתנה בין שני אירועים והתיישבתי לעבוד קצת עם המחשב באזור המנוחה. באופן מקרי וספונטני, התפתחה שיחה ביני לבין אקטיביסטית מלבנון שהשתתפה בכנס. היא סיפרה שנכחה בפאנל שבו שאלתי את השאלה ושמחה לשמוע את הדברים שלי. דיברנו על יחסי השלום שקיים בשטח בשני המקומות – אנחנו עם נשות השמש, והקהילה שלה עם הקהילה היהודית בבירות. היא סיפרה לי, למשל, שכאשר התרחש הפיצוץ הגדול בנמל בירות ב-2020, השכונה שלה נפגעה באופן משמעותי ולקח כמה שבועות עד שהתושבים יכלו לשוב לבתיהם – אך בית הכנסת של השכונה שופץ תוך שבועיים באמצעות תרומות של כל חברי השכונה מכל הדתות, כי לכולם היה חשוב לשמר את החיים המשותפים בשכונה. דיברנו על הצורך לחזק את הקולות המתונים בשני הצדדים – ועל כך שהתקשורת מתעלמת מהם ומשמיעה בעיקר את הקיצוניים, על הצורך במנהיגות אמיצה של כל הצדדים והמדינות וכמובן על חשיבות המעורבות של נשים. חלמנו יחד שיום אחד אוכל להגיע לבקר אותה בביירות והיא תוכל לבקר אותי בתל אביב. למרות שהייתה זו שיחה מקרית ולא רשמית, היא הייתה משמעותית והשאירה אותי עם תקווה גדולה.

●      במוצאי שבת הוזמנתי להשתתף בארוחת ערב עם נשים פרלמנטריות – גם כאן דיברתי על נשים עושות שלום, השותפות עם נשות השמש, קריאת האימהות, הדאגה הגוברת מפני התפתחויות פוליטיות ברחבי העולם ותקווה לעתיד טוב יותר, מוטיב שהיה משותף לכל הנוכחות – חברות פרלמנט ופעילות בחברה האזרחית שהגיעו ממדינות רבות.

עושה רושם שהכנס הזה, שמתקיים מדי שנה, מעניק הזדמנויות רבות לקשרים טובים וחשובים. גם בשנה שעברה הייתה לנו נציגה בכנס, ולהערכתי טוב שנמשיך להשתתף בו גם בשנים הבאות.

הקלטות מלאות של אירועים נבחרים:

●      השיחה עם גדעון סער: https://securityconference.org/en/msc-2025/agenda/event/stabilizing-a-restless-region-prospects-for-peace-in-the-middle-east-part-i/

●      הפאנל עם שר החוץ הירדני וסגנית נשיאת הנציבות האירופית: https://securityconference.org/en/msc-2025/agenda/event/stabilizing-a-restless-region-prospects-for-peace-in-the-middle-east-part-ii/

●      השיחה עם ראש הממשלה הפלסטיני: https://securityconference.org/en/msc-2025/agenda/event/stabilizing-a-restless-region-prospects-for-peace-in-the-middle-east/

●      הפאנל על הבאקלש המגדרי הגלובלי: https://securityconference.org/en/msc-2025/agenda/event/nevertheless-she-persisted-facing-the-global-gender-backlash

●      הקלטות נוספות מהכנס נמצאות כאן: https://securityconference.org/en/msc-2025/agenda/