את הזויה וחולמת בהקיץ / ריקי-חן יהונתן

מתישהו בשנת 2017 ישבתי במוצ"ש עם חברים ואז בשעה 12 בלילה, קמתי ואמרתי:
"אוקי, הולכת הביתה לישון כי מחר צריכה להשכים מוקדם לרכבת לבית שאן"
שאלו החברה': "למה-מה איבדת בבית שאן?"
ואז סיפרתי להם על רכבת השלום של נשים עושות שלום לבית שאן
מה שכמובן גרר זלזול, זחיחות בשיחה על כל עניין השלום.
רוח הדברים שנאמרו לי:
- אין עם מי לדבר.
- את הזויה וחולמת בהקיץ.
- שכחת שאת ממשפחת השכול?
- עם מי בדיוק את רוצה לעשות שלום....
וכו'...
ואני לחשתי בקטנה: "מעדיפה את העשייה הזאת במקום לשבת על הכורסא לצקצק בשיניים ולהגיד... ככה זה אין מה לעשות... אני טוענת שיש מה לעשות ויש עם מי לדבר!"

עובדה - הצלחנו והסכם השלום כמו שחלמנו אותו, נחתם.

---------
ציירה: טליה פישר [בת 9]