סיכום הכשרת 1325 ‘מהלכה למעשה’

ב-2018 נשים עושות שלום הקימו צוות ייעודי לקידום והעמקת ההבנה של החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו״ם והבנת המציאות בישראל בנושא מגדר וביטחון.

הצוות הוביל השתלמות שהתבססה על ידע שנצבר הן באקדמיה, הן בחברה האזרחית, והן במעגלים הפמיניסטיים בישראל.  בפעם הראשונה בישראל נבנתה השתלמות שהייתה מבוססת על טובות המומחיות בישראל בנושא נשים, שלום, ביטחון, מדיניות חוץ ומגוון. סדרת ההרצאות נועדה להעניק לפעילות בתנועה ידע מעמיק, נקודות מבט שונות, הרחבת הפרספקטיבה בנושא נשים וביטחון בכלל והגדרת הביטחון בפרט.

סידרת ההרצאות החלה  בתל אביב, ושאר ההרצאות היו בדרום ובצפון:

  1. הרצאת פתיחה ״פמיניזם זה לכולן״ – פרופ׳ דפנה הקר, ראש התוכנית למגדר באוניברסיטת תל אביב, חברת סגל הפקולטה למשפטים, ופעילה פמיניסטית בולטת. פרופ’ הקר דיברה על סוגים שונים של פמיניזם, על קולות שונים ועל מבנה הכוח בחברה, כל חברה, שיושב ברקע הפערים המגדריים.
  2. ד״ר מירי רוזמרין, הבאה מתחום פילוסופיה ומגדר ומרצה בחוגים למגדר באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטת תל אביב. ד”ר רוזמרין קשורה גם למכון ואן-ליר וחלק מהמחקרים שלה מתמקדים בנושא של הקשר בין מגדר לסוגיות של שלום וביטחון. ד”ר רוזמרין דיברה על מרכזי הכוח בחברה פטריארכלית המקשים על נשים בישראל להשיג הישגים בארגוני שלום. וכן על הקשיים של נשים להתקבל כבעלות דעה בתחום הביטחוני, בין היתר בשל התכונות המיוחדות שלהן כנשים וגישת הcare שנובעת מכך.

המפגש השני התקיים בחיפה

נושא ההרצאה – היבטים גלובליים של נשים וביטחון. ד’ר שרי אהרוני חברת סגל בתוכנית למגדר וביטחון באוניברסיטת בן גוריון מומחית למקרה הישראלי של החלטה 1325. ד”ר אהרוני הרחיבה את המבט על הממשקים בין התחמשות של מדינות למעמדן של נשים והמצב בישראל.

  1. מקומן של נשים פלסטיניות אזרחיות ישראל. נאילה עוואד, מנכ״ל ארגון נשים נגד אלימות, הביאה נתונים ומחקרים והרחיבה על מעמדה של האישה הפלסטינית אזרחית ישראל במערך הריבוד החברתי ומערך הכוחות.

המפגש השלישי התקיים בדרום במכללת ספיר

  1. הדרת נשים, נושא אקטואלי ורלוונטי במציאות הישראלית. ד״ר יופי תירוש, ראש בית הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר, עוסקת במחקריה ובפעילות הפמיניסטית שלה בנושא הדרת נשים מטעמי דת והסבירה לחברות נשים עושות שלום על הקשר שבין הדרה למעמד הנשים בישראל.
  2. מעמדה של האישה הבדואית בישראל. עו״ד אינסף אבושארב, מומחית לדיני משפחה ולשעבר חברת הוועדה הבין-משרדית לנושא הפוליגמיה, הסבירה את המציאות שבה חיות נשים בדואיות בישראל, העובדה שהן חשופות לפוליגמיה, לעתים קרובות לאלימות כלכלית ואישית.

המפגש הרביעי התקיים בירושלים

  1. היבטים של מעמד אישי במסגרת החוק הישראלי. פרופ׳ רות הלפריןקדרי, משפטנית, ראשת מרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן, סיפרה על הקשר שבין המעמד האישי לביטחון המגדרי. ואף הרחיבה בהבאת דוגמאות מהעולם בהיותה דמות ידועה ומובילה כחברה בוועדה של האום לביעור ההפליה נגד נשים הידועה כ CEDAW
  2. עו״ד נטע לוי, מי שמובילה את נושא 1325 בעמותת ‘איתך מעכי’- משפטניות למען צדק חברתי. עו”ד לוי היא מומחית לנושא 1325 הן בהיבט הישראלי והן בשדה הבינלאומי והעניקה למשתתפות מבט רחב על יישום החלטה 1325 במדינות שונות בעולם.

המפגש החמישי התקיים באוניברסיטת תל אביב

  1. פרופ׳ אורנה ששוןלוי מהתוכנית למגדר ולסוציולוגיה באוניברסיטת בר אילן. פרופ’ ששון-לוי מתמקדת במחקריה בנושא צבא וחברה בישראל בהיבט מגדרי והרחיבה בהרצאתה על הקשר בין שירות צבאי לרווחים חברתיים.
  2. אסתי רידר, דוקטורנטית באוניברסיטת תל אביב ומי שהיתה בין מקימות ארגון לא נבחרות לא בוחרות, שמקדם שילוב נשים חרדיות במפלגות החרדיות וקידום נשים בכלל בחברה החרדית. גב’ רידר סיפרה על מעמדן של נשים חרדיות בישראל והשינוי שעובר על החברה החרדית בהיבט המגדרי.

המפגש השישי התקיים בחיפה

  1. פמיניזם מזרחי. ד״ר יאלי השש, ראש התוכנית למגדר במכללת אור יהודה וחוקרת היסטוריה מזרחית בישראל תחת השלטון העותמני, עוסקת במחקריה בקשר בין קולוניאליזם למזרחיות. היא העניקה הצצה לפערים האתניים בישראל והנגזרות הכלכליות והמעמדיות שלהם בהקשר הפמיניסטי.
  2. ח״כ עאידה תומא סלימאן מהרשימה המשותפת, מי שהייתה ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת ה-20. ח”כ תומא סלימאן דיברה על פעילותה בוועדה, על נושאים שקידמה, על שיח שהתפתח בעקבות עבודת הוועדה.

כל ההרצאות עומדות לרשותכן כאן: https://www.womenwagepeace.org.il/1325-6th-meeting/

בכל הרצאה השתתפו 80-100 נשים, לפחות מחציתן היו מהגרעין של ‘השגרירות’ שהקפידו להגיע לכל ההרצאות.

כדי להנגיש את ההרצאות לכמה שיותר חברות בתנועה, הן התקיימו במקומות שונים בארץ. כמו כן, ההרצאות והדיונים הועברו בשידור חי לפייסבוק של התנועה ואפשרו לחברות להציג שאלות למרצות. בסיום כל הרצאה התאפשר דיון  כולל שאלות של שעה לפחות, דבר שהעניק לחברות זמן להעמיק בנושא ולמרצות אפשרות להשלים נושאים.

ההכשרה הייתה אינטראקטיבית, ובסיום כל מפגש נשלחו משובים (ראי סכום בהמשך) למשתתפות. נלמדו לקחים ויושמו במהלך הדרך. אחוז שביעות הרצון מההרצאות ומהמרצות היה גבוה מאוד.

ההרצאות תורגמו עד כה לערבית ומקובצות בערוץ יוטיוב ייעודי לנושא. יש סיכוי שצוות המתרגמות החרוצות שלנו יתרגמו גם לאנגלית ואולי גם לרוסית ושפות אחרות בהמשך.

המפגש האחרון, בסיום סידרת ההרצאות, היה ישיבת עבודה, שהתקיימה בתל אביב, בהנחייתה של נורית  חג’אג’, ומטרתו הייתה לחשוב ביחד על תכניות מעשיות שניתן לגזור מתוך הנושאים שעלו בהרצאות, ולעצב תוכניות ופעילויות לתנועה.  למפגש הזה הוזמנו בעיקר השגרירות – הנשים שהגיעו לכל או רוב ההרצאות מתוך רצון לקיים פעילות המשך.

הועבר  שאלון מקדים לשגרירות ולצוות כדי לקבל רעיונות להכנת הישיבה. המפגש הוקדש לבירור והעלאת רעיונות במספר נושאים: שטח, ממשל, קשרי חוץ, דיגיטל וסולידריות-קשרי פנים. הסיכומים והתוצרים נשלחו לחברות צוות 1325 ולשגרירות. יישום הרעיונות מחייב שיתוף פעולה בין הצוותים השונים בתנועה וכמובן גם הקצאת משאבים.

לצערנו לא הצלחנו לקיים מפגש במודיעין, למרות התכנון, בגלל לוחות זמנים בעייתיים של רכבת ישראל שלא תפקדה בימי שישי. על קשיים לוגיסטיים אחרים התגברנו בעזרת אורנה שרגאי, ריטה ברודניק ויעל בהט ברוידא ועל כך התודות. בדיקת כרטיס הפרויקט מלמדת שעמדנו במטרות מעל לציפיות: מספר השגרירות המחויבות היה גבוה, מספר המשתתפות בכלל היה גבוה, מספר הצפיות בשידור החי וביוטיוב הגיע למאות רבות, ועמדנו גם במסגרת התקציב שהוקצה לפרויקט.

לא ניתן היה להצליח בהכשרה המורכבת הזו ללא עזרתן של חברות צוות 1325 שגם טיפלו במשובים, בניתוח הנתונים ובהכנת הסיכומים בכתב. וכמובן כל צוותי התנועה: צוותי השטח, רכזות השטח, רכזות ההיגוי, צוות דיגיטל וצוות יוטיוב.

עם הסיכום הזה מגיעה לסיומה גם הקדנציה שלנו כרכזות צוות 1325. אבל הנושא רק מעמיק ומתנחל בפעילויות התנועה. כמו שנאמר במהלך ההכשרה: 1325 זה נשים עושות שלום.

שלכן, ענת סרגוסטי וסביונה רוטלוי

סכום משובים

נערכו 6 מפגשים כאשר בכל מפגש היו שתי הרצאות בנושאים שונים.( שני מפגשים בתל אביב, שני מפגשים בחיפה, מפגש אחד בספיר (שדרות), מפגש אחד בירושלים. המפגשים נערכו במשך כחצי שנה החל מה-21.6 ועד 15.11. בכל מפגש השתתפו בין 60 ל-200 נשים.

לאחר כל מפגש נשלח שאלון- משוב לכל המשתתפות עם 8 שאלות זהות:

  1. באיזו מידה ההרצאות היו רלוונטיות לתנועת נשים עושות שלום?
  2. באיזו מידה המפגש הקנה לך תוכן חדש?
  3. באיזו מידה המרצות העבירו את התוכן באופן מענין ומגרה למחשבה? (לכל הרצאה בנפרד)
  4. באיזו מידה הדיון היה מעשיר?
  5. באיזו מידה המפגש הרחיב את הבנתך בקשר ל1325?
  6. באיזו מידה המפגש העלה את המוטיבציה שלך לקדם את 1325?
  7. באיזו מידה יצאת מהמפגש עם תובנות חדשות לגבי אופן הפעולה בנע”ש בקשר ל1325?
  8. באיזו מידה היית שבעת רצון ממיקום המפגש והארגון שלו?

על המשובים ענו בין 35% ל-70% מהמשתתפות. רוב גדול של המשתתפות ענה כי שביעות הרצון והלמידה מהמפגשים  היתה גבוהה ונעה בין  60% (שאלה מס’ 7) ועד  100% בשאלות אחרות.

באופן כללי : מרבית הנשים ראו את ההכשרה באור חיובי מאוד. רובן חשבו שההרצאות היו מאוד רלוונטיות לנשים עושות שלום, הקנו להן תוכן חדש, המרצות היו מעולות והעבירו את החומר באופן מעניין. לגבי הדיון הדעות היו חלוקות, חלק חשבו שניתן זמן קצר מדי לדיון וחלק אחר חשבו שהוא לא הוסיף הרבה. הכשרה גם השיגה את מטרתה בהעלאת המוטיבציה של הנשים לקדם את 1325 ובקידום תובנות חדשות לגבי אופן הפעולה בנע”ש.

להן סכום הלמידות האישיות ממפגש הסכום של המפגשים.

 

סיכום למידה אישית ממפגשי 1325

המפגש המסכם של הכשרת 1325 – מהלכה למעשה, הוקדש לחשיבה יישומית של הלמידות מההשתלמות בפעילות התנועה. בחלקו הראשון של המפגש נערך סיכום אישי של למידות מהמפגש, באמצעות שלוש שאלות.

לשאלה על למידה מרכזית מהמפגשים עלו מספר תמות מרכזיות: חיזוק ההבנה תפיסה הפמיניסטית; הבנה מעמיקה על השונות המאפיינת נשים בקבוצות חברתיות שונות; הרחבת תפיסת המונח בטחון; פיתוח עמדה של שיתוף פעולה עם נשים מקבוצות חברתיות שונות; הרחבת התפיסה של המושג פריבילגיה והקשר שלה לפעילות של התנועה.

לשאלה מה היה קשה לשמוע / לקבל נענינו כי היה קשה לשמוע עד כמה נשים בקבוצות שונות בישראל חשופות לאי שוויון, הדרה ואלימות. היה קושי גם בביקורת שנשמעה על היותה של התנועה “אשכנזית ופריבילגית” וחשיפה לפוליטיקת הזהויות ולצד זאת לחלק מן הנשים היה קושי עם תגובה של חברות התנועה לביקורת הזו.

לשאלה על יישום אישי של הלמידות רבות הגיבו כי יפעלו מתוך מודעות רבה יותר לפערים, אי שוויון וליישום של 1325 וכן יפעלו להפצת הידע שעלה במפגשים.

סכום מפגש תוצרים של כל הקבוצות

קבוצת שטח (2 קבוצות)

  • יצירת סרטון על בסיס ההרצאות. יצירת מתודולוגיה להנחיה על בסיס הסרטון.
  • יצירת מצגת כבסיס להרצאה. יצירת תרמיל מידע ייעודי למפגשים עם קהלים שונים.
  • הכשרה להנחיית מפגשים מהסוגים הבאים: הרצאה ודיון, מפגש הקשבה, סדנה. במפגשים אלו נביא  מתודולוגיה ונאסוף את הידע מתוך השטח באופן שיסייע לנו להבהיר את מה שאנחנו מחדשות.
  • מפגשים פנים תנועתיים – לעבד את הידע שצברנו, לחזק את השטח.

קשרי פנים – מגוון וסולידריות

* לפעול להטמעת הנושא דרך ארגוני נשים קיימים וכך להגיע למגוון אוכלוסיות.  להראות את הקשר בין 1325 לבין שלום ובטחון. ניתוק הקשר בין שלום ובטחון לפלח מסוים באוכלוסיה (שמאל).

*  קהל היעד הן אוכלוסיות מוחלשות ואוכלוסיות אחרות כגון צעירים, חרדים, אתיופים ועוד.

*  להגיע לקשר אישי עם האוכלוסייה.  ללמוד את השטח לפני הגעה.

* להשפיע דרך חינוך אם בבתי ספר ואם יוזמה של התנועה.

קשרי ממשל

  • “אימוץ” חברת כנסת – יצירת קשר מתמשך ועקבי.
  • הגשת בג”צ בנושא ייצוגי נשים בתאום עם ארגונים אחרים.
  • להכין נירות עמדה עם עיקרי 1325 ולחלק לחברי הכנסת.
  • כנס לקראת 20 שנה ל-1325. תאריך – נובמבר 2020 וגם שנתיים לקונגרס הצעירים.
  • להכין אירוע ברוח 1325 לקראת יום האשה אשר יחול במרץ 2020.
  • ממשלת צללים לשלום.
  • בדומה לחוק החלופות ‘חוק חינוך לשלום’.

קשרי חוץ

  • שימור הישגים– הכולל הכרה באו”ם (הצבעה ב ECOSCO) , מפגשים קבועים עם הקהילה הדיפלומטית ועם פורום השגרירות, משלחות של התנועה בחו״ל.
  • רעיונות לקידום החלטת האו״ם ויישומה במסגרת התנועה:

א) בניית רשת קשרים עם ארגונים בינלאומיים העוסקים ב-1325 .

ב) שימוש בהרצאות שהיו בהכשרת 1325 עם תרגום לאנגלית עבור שגרירות נע״ש בעולם להגברת    התמיכה בתנועה (כולל גיוס משאבים).

ג) מינוף נסיעות פרטיות של חברות לחו״ל לבניית קשרים עם ארגוני נשים סביב 1325.

ד) לבנות הכשרה בנושא 1325 לנסיעות לחו״ל.

ה) להיפגש עם נשים מחו״ל מומחיות ל-1325 המגיעות לביקור בישראל.

דיגיטל

–  תגבור הפעילות הקיימת של צוות דיגיטל בתנועה בנושאים הקשורים להחלטה 1325:

–  נוכחות מאסיבית בכל המדיות הדיגיטליות. תגובות מיידיות לאירועים הקשורים לביטחון נשים, הדרה ואי שוויון מגדרי.

–  פוסטים יזומים: שימוש במשפטי מפתח מתוך ההרצאות בהכשרה (תמר וייל התנדבה ליצור מאגר כזה), שיתוף תכנים משמעותיים מרחבי הרשת (כמו שמרים ברנר משתפת בווטסאפ), ואפשר גם:  על נשים משפיעות בעולם, או בעיתוי של אירועים בלוח השנה.

–  קמפיין דיגיטלי, שיבליט את הקשר בין שיתוף נשים לביטחון.  הקמפיין אמור לעורר מודעות ציבורית לכך ששיתוף נשים בתהליכים של פתרון סכסוכים תורם לתהליך פיוס בין הצדדים ותורם למימוש הסכם ארוך טווח.

קהל היעד של הקמפיין: באופן ישיר צעירים, הנמצאים ברשתות החברתיות, להגביר את המודעות שלהם ולהניע אותם לפעולה. באופן עקיף: לחץ על הפוליטיקאים לפעול למען שוויון מגדרי ולמען הסכם.

תקציב

התקציב הכולל של הפרויקט עומד על 160,474 שקל. תקציב זה כולל את המשך יישום הפרויקט בשטח. (אשר ייושם על ידי הצוות הבא), ואשר אותו יש לגייס. יש לנסות ולממן את פרסום הסרטונים ביוטיוב באמצעות תקציב הפרויקט.

הוצאות ההכשרה אשר הסתיימה זה עתה  עומדות על  78,773 שקל (לעומת תכנון של 86,156 שקל).

ההוצאות כללו תשלום לחלק מהמרצות(חלק ויתרו על שכר), אכסניית האירוח, צילום, כתוביות, סרטונים, קידום בפייסבוק וב-ס.מ.ס, הסעות, כיבוד ועוד.