מנאר אבו דחל: כל אדם באשר הוא תורם לגיוון העולם

ארגוני החברה האזרחית נישאים בדרך כלל על כתפיהם של נשים וגברים שרואים עצמם אחראים לקידום הקהילה שלהם ונחושים להוביל שינוי למען החברה. כזו היא מנאר אבו דחל, בחורה בדואית בת 30 מהעיר לוד.

מנאר גאה בהיותה פורצת דרך מגיל צעיר. כתלמידה בבית ספר תיכון השתתפה בסדנאות לנוער שוחר מדע באוניברסיטת תל-אביב. עם סיום לימודיה התיכוניים הייתה הבדואית הראשונה בלוד שהתקבלה לאוניברסיטה. “פרצתי דרך לבנות מהמשפחה ומהשכונה שלי והיום מרבית הצעירות והצעירים פונים באופן טבעי ללימודים אקדמיים או לימודי מקצוע אחרי התיכון”.  מנאר המשיכה בלימודים לתואר שני והיום היא בעלת תואר מוסמך בייעוץ ארגוני והתנהגות ארגונית. 

במהלך לימודיה באוניברסיטה העברית קיבלה את פרס דיקן הסטודנטים ליזמות חברתית על עשייה מגוונת של פרויקטים חברתיים: סחבקפה–  מפגש בין סטודנטים בבית קפה ערבי-יהודי  בפורום הר הצופים. שם נפגשים סטודנטים מכל רחבי הקשת – שמאלנים וימנים, רפובליקנים ודמוקרטים, דתיים וחילונים, ירושלמים וניו-יורקים כשהמשותף לכולם – הרצון להכיר את הצד השני על הגוונים שיש בו. הקפה והבקלאווה עלינו.

בפרויקט חברתי אחר שמובילה מנאר היא מקדמת את הנוער בעיר הולדתה. במסגרת המרכז ליזמות חברתית של אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית וארגון Ashoka היא מובילה בימים אלו מיזם חברתי הנקרא מתיכון להשכלה גבוהה. מטרתו להעניק ליווי ותגבור לימודי לתלמידים בכיתות י”ב בבתי-ספר ערבים בלוד, ובכך להרחיב את האופקים שלהם ולהציג בפניהם מסלולי השכלה גבוהה הפתוחים בפניהם. הפרויקט ינוהל על-ידי סטודנטים אשר יחנכו תלמידי י”ב ויסייעו להם להצליח בבגרויות ובפסיכומטרי. הסטודנטים גם יכירו לתלמידים את האקדמיה על גווניה השונים, והתלמידים יגיעו לימים הפתוחים  בחלק מהמוסדות להשכלה גבוהה. 

מנאר מייחסת את הנטיה שלה לעזור לאחרים בחינוך שקיבלה: “בבית קיבלתי חינוך של עזרה, תרומה ונתינה. עקרונות אלה הן אבני יסוד במשפחתי שעברו מההורים לילדים”. מאז חזרה מירושלים, עוסקת מנאר ביזמות חברתית בלוד ובסביבתה:  היתה יוזמת ורכזת שטח לגיוס בנות לשירות לאומי בעמותת שלומית רמלה לוד, ומנחה קבוצות סטודנטים בעת לימודיה לתואר שני בקריה האקדמית אונו. היום היא יועצת ארגונית בתכנית אתגרים למגזר הערבי ומפקחת על מעונות יום ומשפחתונים בתל-אביב.

אלא שהעיסוקים המאתגרים האלה לא מספקים לאנרגיות ולכושר הנתינה של מנאר: “לאחר סיום התואר השני, דאגתי לממש את הרצונות והרוח ההתנדבותית שלי ובחרתי להיות שותפה בתנועת נשים עושות שלום. כאות התחלה השתתפתי עם אחותי מרים בצעדת התקווה באוקטובר 2016. החיבוק שקיבלתי בצעדה סימל בשבילי את הרוח הטובה בתנועה. ולאחר המפגש המרגש החלטתי להמשיך לצעוד עם הנשים המיוחדות שמאמינות בשלום ואחווה. האנרגיה החיובית והביחד של הנשים בתנועה תואמים את החזון שאני חיה לאורו: לחיות יחד באחווה ושלום. כולנו בני אדם והשוני בינינו מייחד כל אדם באשר הוא ותורם לגיוון העולם”.

“השקתי את הסניף של נשים עושות שלום בעיר לוד בהקרנה של הסרט ” גרשו את השטן אל הגיהינום” יחד עם  מפגש הכרות עם התנועה. הקהל התלהב וביקש לקיים לקיים עוד מפגש. מאז מתקיימים בעיר האהובה שלי פרויקטים בשיתוף תנועת נשים עושות שלום, לדוגמא: נטיעות עצים בבתי ספר, מפגשי פריסות שלום, מפגשי יצירת חמסות, ייצוג התנועה במרוץ לוד ועוד. עתה אני עובדת על פתיחת קורס הגנה עצמית לנשים ערביות ויהודית ודיאלוג ושיח למען פעולה משותפת בעיר לוד.”

פרויקטים נוספים שמתכננת מנאר הם: שילוב בני נוער בתנועה, מטבח השלום, התנדבות של נשים עושות שלום בבתי ספר, מפגשי הכרות בין בתי ספר ערבים ויהודים ועוד.

היום מנאר היא רכזת אזור לוד-רמלה בנשים עושות שלום וחברה בצוות תקשורת של התנועה.