יחד – מפגש עם שלושה מיזמים משותפים יהודים-ערבים /ורד סלדינגר

מה גורם לא/נשים להחליט להקים מיזם משותף? מה תורם להצלחה? מהם הקשיים בדרך? איך מתמודדים עם פערי תרבות? שלושה מיזמים משותפים יהודים-ערבים ניסו לענות על השאלות האלה ואחרות בערב שיזמו וארגנו פעילות התנועה באזור חוף הכרמל-מנשה-ואדי ערה. 

החלטנו שדווקא בתקופה של הקצנה, אלימות ומצב חברתי ופוליטי קשה, כדאי לפגוש מיזמים שמפתחים דיאלוג ויחסי שכנות טובה לאורך שנים, ולנסות ללמוד מהם.

המנחות -סיליה וערבה

ביום שלישי, 6.4.21, נציגי המיזמים – “מרבד ירוק ואדי ערה” – עמותת תיירות משותפת, “ג’וחא גסטהאוס” – בית הארחה חברתי בג’סר א-זרקא, שבו פועלת גם “גלריה זרקא”  שבה מתקיימים מרחב הכשרות ותעסוקה ותוכנית לפיתוח כלכלי לנשות הכפר, ו“נשים מבשלות שלום”– מיזם היכרות והידברות של גבעת חביבה – הציגו את פעילותם והתייחסו לשאלות שלנו. 

“העשייה המשותפת שלנו חשובה מאוד לערבים וליהודים בארץ, ויכולה להביא לצמצום פערים, להפחתת סטיגמות ולשבירת המחסומים בין אנשים”, אמרה שירין מחאג’נה, מנכ”לית מרבד ירוק, “רצינו לשנות את תדמית האזור, ולקרב בין התרבויות. כשאומרים ואדי ערה – רק מתפללים שהרמזורים יהיו ירוקים…נכון? אנחנו רצינו למשוך אתכם לצדדים, לתוך היישובים, ליצור סקרנות”. וענת פילד, גזברית העמותה (וחברתנו מנשים עושות שלום) הוסיפה: “רצינו לשנות את הגישה,  ויצרנו את הסלוגן: ואדי ערה – לא רק לעבור,  גם לעצור! התיירות היא אמצעי ליצירת שיתוף אמיתי בין פעילי העמותה, והזדמנות למבקרים להכיר את האזור בצורה בלתי אמצעית”.

 

 

 

 

 

 

אנהאר מסארווה, מובילת המיזם “נשים מבשלות שלום”: “הבסיס המרכזי הוא הדיאלוג. המטרה היא להפגיש שתי אוכלוסיות החיות בשכנות גיאוגרפית – יהודית וערבית – וליצור היכרות עמוקה. לאוכל יש משמעות ומקום מרכזי בתרבות, ודרך המפגש שני הצדדים מצליחים לגבש מציאות חדשה ולהוביל שינוי חברתי”. 

שאלנו אותם על גורמי ההצלחה. 

נאוה גלעד, נשים מבשלות שלום: “ההצלחה הגדולה היא בפשטות הביצוע. הפעילות מתקיימת בבתי המשתתפות, וההנחיה מאפשרת לשיח להיות מאוד מדויק”.

 

 

 

 

 

 

 

 

אחמד מג’וחא גסטהאוס: “המקומיים הם גורם ההצלחה החשוב ביותר. שיתוף הפעולה עם המקומיים. אני לא מדבר על שלום או דו קיום. אני מאמין בחיים משותפים”.

יש כמובן גם אתגרים וקשיים, שנוצרים מהבדלי התרבות שונים, מתקופות של מתיחויות, אינתיפאדה, הפגנות, יום האדמה…  אבל מכל הדוברים שמענו שניתן לעבור גם את האירועים האלה מתוך הבנה, כבוד הדדי וקבלת הכאב של שני הצדדים. 

מיכל שדה, גלריה זרקא: “חייבת להיות שותפות אמיתית. וטיפ נוסף: סבלנות! דברים כאלה לוקחים המון זמן. אם רוצים שינוי בר קיימא צריך סבלנות והתמדה!” 

 

 

 

 

 

 

נסיים במילותיה של שירין מחאג’נה: “שלום היא מילה גדולה מאוד. אנחנו מנסים רק להתקרב קצת אל השלום”. 

היה ערב מרתק ומעורר השראה. תודה לכל המשתתפים ששיתפו אותנו בדרך שלהם, ולשתי המנחות הנהדרות סיליה ג’ואברי וערבה גרזון-רז, שניהלו את הערב ביד רמה ובקסם עצום. 

נצטרך להמשיך לערב הבא, כי יש עוד יוזמות רבות נוספות באזור שמחכות להישמע.