תנועת נשים עושות שלום רואה כאחת ממטרותיה להשפיע על המודעות והעשייה של חברי הכנסת בכל הקשור לסכסוך הישראלי-פלסטיני.
לצערנו, רוב רובם של חברי הכנסת אינם מתייחסים כמעט כלל ואינם עוסקים בפועל בסוגיה זו. למעשה, רובם מתנהלים כאילו “אין בעיה” (ואף פוטרים עצמם באמירה חסרת אחריות – "אין עם מי לדבר". משמעות הדבר שהם אף מנציחים את הבעייה על ידי כך שמותירים את האחריות על הפלסטינים). קיימת מעין הפרדה בין עיסוקם היומיומי בסוגיות כלכליות ואף מדיניות לבין עיסוק בסוגיה הפלסטינית, כאילו הדברים אינם כרוכים זה בזה באופן עמוק מאד.
כדי להעלות בקרב נבחרי את הציבור את המודעות לסוגיה ובעיקר לאחריות האישית המוטלת על כל אחד ואחת מהם/ן , החליטה קבוצת מתנדבות מתוך התנועה לפנות לחברי הכנסת באופן אישי ועקבי מאד – דרך אפליקציית הווטסאפ – לנייד האישי שלהם. כך, מדי שבוע נשלחו מסרים אישיים לכל חברי הכנסת על ידי קבוצה של כ-20 אקטיביסטיות מהכורסא כאשר בכל שבוע המסר התמקד בהיבט אחר של הנושא.
המסרים נכתבו תמיד בשפה מכובדת, אך גם כזו התובעת אחריות והדורשת התייחסות. לפעמים ראינו שההודעה שנשלחה אכן נקראה (שני וי כחול) ופעמים לא מעטות אף זכינו לתשובות של חברי הכנסת. מאידך, ח”כים רבים כלל לא הגיבו. חוסר התגובה יצר תחושה של “כתיבה על השלג” אצל חלק מאיתנו, ואך תחושה של חוסר תוחלת. אולם כקבוצה, חיזקנו זו את זו תוך שאנו מזכירות לעצמנו שנחישות, עקביות ואופטימיות הם הבסיס לכל העשייה שלנו.
האם השפענו? האם השגנו את היעד לייצר מודעות אחריות ואף עשייה?
אין בידינו עדויות חותכות לכך שהייתה לנו השפעה על מי מחברי הכנסת. כל שנוכל לדעת זה שהם ראו / קראו את ההודעה שלנו. הנחת יסוד שלנו, כמו של כל מי שעוסק באקטיביזם חברתי, היא שאין פעולה אחת ויחידה שיוצרת את ההשפעה המצופה, ואין לדעת איזו מבין שלל הפעולות יוצרת שינוי. לכן אנו מאמינות שפעולה זו שלנו, לצד פעולות אחרות שבהן נוקטת תנועת נשים עושות שלום מול נבחרי הציבור – בסופו של דבר תייצר את ההשפעה הרצויה.
להלן מספר דוגמאות למסרים שבועיים אותם שלחנו לאורך התקופה לחברי הכנסת:
שלום רב כבוד חבר הכנסת…,
שלום רב, שמי …אזרחית מודאגת מאד מהמצב ומהעתיד של ילדינו. כיום חיים בעזה 2 מיליון תושבים. בתוך 15 שנה המספר הזה יכפיל את עצמו – מה בדיוק אתה מציע לעשות בנוגע לסוגייה זו כבר מחר בבוקר??
מה בדיוק נשאיר פה לילידנו ולדור הבא? האם יש לנו את הפריווילגיה להתעלם מהבעיה – כאילו שהיא לא קיימת?
הבעיה קימת והיא מאיימת. אשמח לשמוע את דעתך בנושא…
שלום רב כבוד…
אני עוקבת בעניין אחר פעילות הפוליטית שלך לאחרונה. בתוך כך, אני מוצאת התייחסות רצינית שלך למצב הכלכלי החברתי. עם זאת , מודה שאני מתקשה למצוא התייחסות להיבטים מדיניים, ובמיוחד התייחסות ברורה באשר לקידום הסכמים עם הפלסטינאים בשנים הקרובות. זהו נושא שיש לו השפעה ישירה על הכלכלה, החברה ועל החוסן הלאומי שלי.
הניתוק בין המשנה הכלכלית לבין זו המדינית אינה ברורה לי. האם ידעת ש 57% מתושבי ישראל מאמינים שדווקא בזכות ההסכמים עם המפרציות יש סיכוי רב יותר להסכם כלשהו עם הפלסטינים? זו פעם ראשונה מזה זמן רב שישראלים מגלים אופטימיות סביב הסכסוך אחרי שנים של “אין עם מי לדבר”.
“אשמח מאד לדעת, איך אתה מציע למנף את ההזדמנויות הללו כדי לייצר פה עתיד אחר לנו ולילדינו? בברכה, בהצלחה
