צוות שיח וקורס תקשורת מקרבת / דבורלה אורבוך בשם צוות שיח


צוות שיח
הוא אחד מצוותי השירות בתנועת נשים עושות שלום. עיקר עיסוקנו הוא קידום היכולת שלנו לנהל שיח מאפשר, כי שיחה טובה יכולה להרחיב נקודות מבט וליצור חיבורים. שיחה יכולה לייצר חיבור יותר טוב או פחות טוב למשתתפות בה. כדי שהשיח יהיה מועיל ומספק, ההתנהלות שלו היא אימון מתמיד, בדומה לאימון שריר כדי לשמור על כושר גופני.

אחרי שבשנה שעברה ריכזנו צוות של מנחות מומחיות בכלי שיח שונים, הקמנו השנה מרכז אימון במטרה לאפשר לחברות התנועה תרגול מתמשך. שמחנו לפתוח את מרכז האימון עם 8 מפגשים של קורס תקשורת מקרבת – בהנחיית ארנינה קשתן והילה דוד וביוזמת העמותה לתקשורת מקרבת. לקורס נרשמו כ-500 נשים וגברים, כ-160 מהם נכחו במפגשי הזום בעוד השאר הקשיבו להקלטות, צפו בחומרים והצטרפו לקבוצות תרגול בפייסבוק ובזום, בליווי תורמים, תומכים ועוד… הקורס התנהל בעברית עם תרגום סימולטני לערבית והמפגש האחרון התנהל בשתי השפות.

הקורס שהסתיים בשבוע שעבר קיבל מחמאות רבות מהמשתתפות, הנה כמה תגובות:
“גיליתי שבזמן שיחה אני עם האחר אבל עסוקה במה שמנהל אותי, בקורס למדתי להקשיב מהלב במקום מהראש”;
“הבחירה שלי להקשיב הורידה ממני מגננות, פתאום הרגשתי בטוחה, ראיית הדברים התחדדה, נוצרה בהירות”;
“אני מבינה שאצטרך ים של תרגול ברדודים, כדי להצליח אולי משהו מזה בעמוקים”;
“הפסקת פעולת ההרגל האוטומטי ועשייה מתוך מודעות עד הפנמה”;
“קיבלנו שיעור לחיים”;
“היה מרומם נפש, מרגיע ומעורר, רואים תקווה ביחסים בפרטי ובין קבוצות”;
“תודה גדולה על קורס חשוב, מעיר ומאיר, תודה מהלב לכולכן יוזמות, מנחות, מתרגמות, תומכות, מסייעות טכניות, וכל אחת ואחד שעושים כאן עוד קצת שלום”.

ואם עולה השאלה: איך זה קשור אלינו, לנשים עושות שלום? אנחנו עונות שבצוות שיח אנחנו מאמינות שכך עושות שלום, בינינו ועם שכנינו, בבית ומעבר לגבול. “בעולם בו אנו חיות, קיימת נטייה להתנהל לפי מה שנתפס בעינינו ובעיני החברה “בסדר / לא-בסדר”. תפיסה זו מעלה אצלנו רגשות בסיסיים ולא חביבים במיוחד – פחד, אשמה ובושה (פָּא”בּ). תקשורת מקרבת (Nonviolent Communication) יוצאת מנקודת הנחה שכבנות אדם חיינו יהיו מלאים ומאושרים יותר אם נפעל מתוך בחירה, אחריות ורצון (בְּאֵ”ר). על כן, במקום לחפש מי בסדר ומי לא, השאיפה החברתית-ערכית-רוחנית של השיטה היא למצוא את כוח-החיים שמניע את פעולותינו. כלומר, מי במצב נתון זקוק למה, וכיצד נוכל להיענות לו או לה”; (מתוך הסבר לתקשורת מקרבת). שיחה שמתנהלת מתוך בחירה, אחריות ורצון מסוגלת להכיל דעות, תפיסות ומחשבות שונות בלי שנרגיש בסדר או לא בסדר. לדוגמא, בנשים עושות שלום מתקיימת פעילות ענפה שמנסה לאפשר את הגם וגם מבלי לקבוע שיש רק דרך אחת לעשות שלום.

בקורס עלתה השאלה איך עלינו, נשים עושות שלום, להתמודד עם אמירות כמו: “אתן כל כך תמימות, דורשות הסכם מדיני אבל אין לכן הצעה לפתרון, אז בעצם אתן לא עושות כלום”. אמירה שמייצרת אשמה? פחד? בושה? אולי, אם נגיב מתוך בחירה, אחריות ורצון, ייתכן שהפתרון יתגלה מתוך שיח מחבר על בסיס אמון, הכרה ובירור צרכים כי ככה עושים שלום!

תודה ענקית לכל מי שלקחה חלק בארגון הקורס ובסיוע לניהולו המעולה.