שמי ניצן סניור (הוספתי את השניאור לזכר סבי שנפטר, שניאור זה כמו סניור, פשוט תלוי מה בוחרים). אני בת 32 וכיום מתגוררת עם הוריי, אחותי ואחיי בצורן. אני אחות בכורה לעינב (31), לניר (24) ולרון (23) ואיתנו גרים גם במבי (פינצ'ר מעורב) ועוד הרבה חתולים (בפעם האחרונה שספרתי היו שבעה)..
תמיד אהבתי להיות מעורבת במה שקורה סביבי. אם בבית הספר, בוועדות קישוט וחברה, לאחר מכן במועצת התלמידים ובתיכון אפילו הייתי יושבת ראש המועצה למשך כשנתיים. וגם תמיד אהבתי לכתוב. קראתי וכתבתי וקראתי וכתבתי והיום אני בעיקר כותבת ופחות קוראת (כי משהו בקשב שלי השתנה ואני מתקשה להתרכז) אבל לא מפסיקה לקנות ספרים חדשים.
הצטרפתי ל"נשים עושות שלום" כשאחי ניר לחם בצוק איתן בעזה. ב"ה הוא בסדר ויצא משם בשלום, בניגוד ללוחמים אחרים מיחידתו, חלקם נהרגו וחלקם נפצעו. שם, בקיץ הקשה הזה, התחלתי להרגיש חרדות חזקות ולסבול מפחד שמשהו רע יקרה. למרות הקושי המנטלי, לקחתי חלק במספר קבוצות דיאלוג עם נשים פלסטיניות, בניסיון לפתור קצת את הכאב הזה, וזאת מתוך אמונה חזקה שאין דבר כזה "ככה זה", והמצב הביטחוני והמדיני בו אנו נמצאות, לא יכול להישאר כזה לנצח. אני לא מוכנה לקבל את זה.
במקביל, ייסדתי את המיזם "פוליטיקאיות צעירות", שמטרתו עידוד נשים צעירות להיכנס לזירה הפוליטית – ברמה הארצית והמקומית. אני מקווה שמעורבותן של יותר נשים בקבלת ההחלטות הגורליות לחיינו, יביאו להתקדמות ברמה המדינית, ונוכל להגיע לשלום המיוחד. ולא, אין כאן שאלה של ימין או שמאל (חלוקה שאני לא מסכימה איתה, אבל זה לפוסט אחר…), אלא של רדיפת שלום. ומי לא רוצים שלום? רוצים? מאמינים? רוצות? מאמינות? זה אפשרי! ולסיוםזה א-פ-ש-ר-י!
לאחרונה קיבלנו פרס בכנסת על פעילות המיזם, ואני מוקירה תודה ענקית לכל הנשים שלוקחות חלק בהפעלתו – החל מהרגע הראשון, בייעוץ, הכוונה, יצירת קשרים ותמיכה אדירה (חמוטל גורי, אני מתכוונת אלייך!) וכן במתן הרצאות, סדנאות וכלים מדהימים למשתתפות שלנו (ליאת ארבל אני מתכוונת אלייך!) שיסייעו בידן להשתלב בפוליטיקה בצורה חלקה יותר.
לא מעט נשים מדהימות מהתנועה עזרו לי לעצב את המיזם. מיכל ברק, שירי לוינס, נורית חג'ג', רוני פלזן ועוד רבות ונפלאות שנתנו כתף אמיתית כדי ש"פוליטיקאיות צעירות" יהפוך להיות מה שהוא היום. מיזם מוביל עם יותר מ-100 בוגרות, שיודעות שהשדה הפוליטי – הוא גם שלנו. שהחיים האלה – הם גם שלנו, ובאחריותנו, ואין לנו פריבילגיה לא לעשות שום דבר.
לסיום אני מזמינה אתכן לבקר ולהתעדכן בדף הפייסבוק של פוליטיקאיות צעירות
