השתתפתי בהתכנסות השנתית של ארגון MEP באוסלו / אהובה-תמר בץ

חברות יקרות,

בטרם אפרוס את התרשמויותיי ממפגש MEP שהתקיים באוסלו, ברצוני להודות לכן על האמון שנתתן בי לייצג במסגרת זו את התנועה.

אומר גם שהמשתתפים הפלסטינים ביקשו להישאר בעילום שם ולא להיות מתועדים בצילום, ואני מכבדת זאת כמובן.

MEP הוא ארגון שהוקם בנורווגיה בשנת 2003 על ידי קבוצת פעילי שלום נורווגים, ישראלים ופלסטינים, שיחד פועלים לקידום של קהילת שלום. בתחילת יולי השתתפתי מטעם “נשים עושות שלום” בהתכנסות השנתית של הארגון שהזמין נציגות של “נשים עושות שלום” להכיר את פעילותו שמטרתה לחולל חיבור אנושי ומרפא.

אביב עגור הלוי הוא חבר בצוות הקשר עם נשים פלסטיניות ב”נשים עושות שלום” והיה האיש שיצר את הקשר עם MEP. אביב, נשוי ואב לשלושה, הוא בעל תואר ראשון בלימודי מזרח ומזרח אסיה בדגש על יפן והשפה היפנית ותואר שני במנהל ויישוב סכסוכים וכיום הוא מורה למקצועות האזרחות והאנגלית בבית ספר תיכון. לדברי אביב, מטרת הארגון היא להפגיש ישראלים ופלסטינים על-מנת לסייע לאוכלוסיות להכיר ולשבור את חומות האיבה ההדדית. התוכנית נוסדה לפני 16 שנים על-ידי עמותה נורבגית, שמקום מושבה בחוות אבילדסו שבאוסלו. מאז הקמתה ב-2003 העמותה הפגישה עשרות ישראלים, פלסטינים וירדנים צעירים במפגשים מרוכזים בני כשבוע. במהלך המפגשים הללו המשתתפים לומדים להכיר האחד והאחת את הזולת, והתוודעו אל מציאות החיים של המשתתפים שמעבר לכותרות העיתונים.

ככל שהנסיבות מאפשרות, הקשר בין המשתתפים נשמר גם לאחר חזרתם לארצותיהם. יש לציין כי המפגשים הללו נערכים גם בישראל וברשות הפלסטינית. תכנית מפגשים זו שואפת להטמיע את ההכרה כי כל אדם הוא סוכן שינוי מעצם היותו אדם, וכי ההיכרות האישית יש בה כדי לפוגג את הסטראוטיפים המושרשים בנו.

זוהי פעילות של עם לעם  (people to people) במובנה הפשוט והטהור ומהווה קרן תקווה עבור המשתתפים בתכנית.

אביב הוסיף בנימה אישית כי הוא מלווה את המפגשים למן יומה הראשון כחלק מהצוות המייסד. לדבריו, מאז ועד היום השתתף בעשרות מפגשים, ביקר ברמאללה ובעמאן, והכיר אנשים מרתקים ושוחרי טוב, שכמותו מאמינים שהנהגת הצדדים לסכסוך אינה מעוניינת בפתרונו עקב הפשרות הנדרשות ובגלל חשש מתגובתם של גורמי קיצון. בשל האינטנסיביות המאפיינת את התוכנית, גם משפחתו וסביבתו הקרובה נשאבו לפעילות זו. כיום, השפה הערבית נשמעת לילדיו טבעית ככל שפה אחרת, ומודעותם לחיים בשכנות לעם הפלסטיני אינה נתפסת על ידם כמאיימת. אביב רואה את השתתפותו בתוכנית כאבן הנזרקת למים ומפיצה סביבה אדוות הנושאות את המסר, החזון והתקווה לעתיד הומני יותר באזורנו.

אביב (משמאל) ומייקל

אכן, אביב ביטא נאמנה את תחושותיי הנטועות בהכרה לפיה כל אדם הוא סוכן שינוי מעצם היותו אדם. אבל השאלה הגדולה היא כיצד ניתן להביא לכך שכל אחד ואחת אכן יחושו וידעו ויקבלו זאת על עצמם בצנעה ובמחויבות? את ההכרה העמוקה בכך זיכיתי בקרב החברים הוותיקים באוסלו. הדבר ניכר כבר באופן שבו התקבלנו אנו – האורחים החדשים.

נוכחתי כי הקצב בו הם מתנהלים הוא איטי ורגוע יותר ומיד הדהדו בי מילותיו של שאול טשרניחובסקי “הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף־מוֹלַדְתּו”. שכן, חיים הם בארץ רחבת ידיים, יפיפייה עשירה ומשגשגת ובעיקר נטולת משא של סכסוך מתמשך אותו כולנו בישראל נושאים על כתפינו. אך לא רק אני חשתי בכך, שכן מסתבר כי סוגיית האטת הקצב לא נעדרה ממטרות ההתכנסות השנתית. אחת המטרות של ההתכנסות השנתית היא לאפשר לנו, למשתתפים הפלסטינים והישראלים, להינפש ולהימצא בסביבה המשרה רוגע ומאפשרת בהירות מחשבתית ונשימתית. על מנת להשיג מטרה זו, ההתכנסות התרחשה בחווה הקרובה קילומטרים ספורים מהעיר אוסלו עצמה. בית החווה היה מוקף בצמחייה מטופחת, משתלה ומדשאות. הבניין עצמו חודש ושופץ על-ידי חברי הקהילה באופן שנשמר אופיו הכפרי-מקומי- עתיק.

אוסגיר פויאן, הוא היזם הנורבגי והמוביל הראשי של הארגון התגלה כאדם קשוב במיוחד ומדי פעם בדברו או בזמן הקשיבו – עניו דומעות מעט. בת זוגתו, תונא, הייתה המארחת והמארגנת ולרוב לא השתתפה בשיחות עצמן.

אוסגיר, תונא ופז

קבוצת האורחים החדשים, עליה נמניתי, כללה שלושה משתתפים פלסטינים ומשתתפת אחת מישראל – נציגתכם. עם הגיענו למקום, אוסגיר קיים ראיונות עם כל אחד מאתנו ולאחר מכן עם המשתתפים הוותיקים. כל ראיון נמשך בין 45 דקות לשעה ולעתים אף מעבר לכך. מטרת סדרת ראיונות אלה היא לאפשר היכרות עמוקה כבר למן היום הראשון, דבר שמביא לפתיחות ונינוחות גם בקרב הקבוצה שזה מקרוב הגיעה. באחת מהארוחות המשותפות הצטרפה אלינו בת זוג של אחד המשתתפים העובדת בשגרירות ישראל באוסלו, אולם היא לא לקחה חלק פעיל בתהליכים בחווה.

ואכן, כבר ביום הראשון חשתי כי דבר מה התמוסס בהתנהלות שלי כאורחת “שמתנהגת יפה״. האווירה הבלתי פורמאלית, הקשב, הקלילות (היחסית – בכל זאת היה הכול אחר עבורי) – כל אלה אפשרו שיח זורם ואפקטיבי. לצערי, אני מנועה מלנקוב בשמותיהם של המשתתפים הפלסטינים וגם לא לשלב את תמונותיהם וזאת לפי בקשתם, אולם עלי לציין שלמרות החשש שבחשיפה זו, כל המשתתפים הפלסטינים הוכיחו פתיחות מפתיעה.

בראיון שלי, הרחבתי על תנועת “נשים עושות שלום” וביקשתי שיתנו לי הזדמנות לספר ביתר הרחבה על התנועה, פועלה והישגיה ולשתף בקליפים ותמונות. בקשתי נענתה, ויומיים לאחר מכן הוקצה לי זמן על מנת לשתף את חברי וחברות הקבוצה בפעילות התנועה.

אחרוני המרואיינים בסבב הראיונות היו חברי הקבוצה הנורווגים. נוכחתי לדעת שהמכנה המשותף לקבוצה זו היא היות חבריה כולם אנשים משכילים ותורמים מזה שנים מזמנם וממרצם לקידום יחסי ידידות במזרח התיכון. קבוצה מופלאה זו של אנשים שאכפת להם, חיים – הלכה למעשה – את העקרונות שעליהם הם מדברים. הסתבר לי כי בינם לבין עצמם הם נפגשים לעתים קרובות, עובדים ולומדים ומבלים יחד בידידות עמוקה.

במסגרת תכנית מופלאה זו, נרקמה חברות מיוחדת במינה בין מוסיקאי פלסטיני לבין מייקל, בחור יהודי-אמריקאי, שגם הוא מוסיקאי.

מאז השניים מופעים יחד בארצות הברית ובאירופה עם חומרים שכתבו והלחינו. מייקל הזמין את חברו לבית הכנסת בו הוא עובד כמעבד מוסיקאלי וביחד הופיעו גם בקבלות שבת. בערב השני שני המוסיקאים הופיעו באוסלו בקונצרט וגם אנחנו נכחנו בו. בין השירים שאיתם הופיעו היה מופע מרגש במיוחד של שירת “אדון עולם” אותו שר הבחור הפלסטיני עם כל הנשמה.

כריס, שלישי מימין, אביב משמאל ונציגתכם מימין. ניתן להבחין בצמיד הכחלחל על ידיהם של שניים מחברי הלהקה

קונצרט נוסף שבו נכחנו היה מופע של כריס, החבר בקהילת הפעילים, עם להקתו הפופולרית בקרב צעירי נורבגיה ומחוצה לה.

אחד מבין הרגעים הרבים שמבחינתי היה בעל משמעות רבה היה המפגש עם פז, לוחם ביחידה מובחרת בצה”ל.  פז, שגם היה ממקימי MEP הראשונים, סיפר במפגש על אירוע בו היו הוא וחבריו ליחידה כותרו על-ידי פלסטינים מזויינים בנשק חם, בזמן הנסיגה מעזה. אחד מלוחמי החידה רץ אל מגדל השמירה כדי לדווח על מיקומם של הפלסטיניים התוקפים ולאפשר לחיילי היחידה לברוח. הלוחם הגיע למגדל אך נורה למוות במקום. פז סיפר שהיו להם הוראות ברורות לא לירות.

אחת המשתתפות הפלסטיניות שאלה: ״אם יש הוראות ברורות איך אתם יורים בנשים וילדים?״

פז ענה במתינות ובהירות: ״יש הוראות ברורות. יש חיילים שלא מבצעים זאת ונענשים. את למעשה שואלת שאלה פרובוקטיבית וזה נושא חשוב אחר״.

באותו ערב אותה משתתפת סיפרה לי כמה היא מעריכה את פז ואת תשובתו הבהירה והלא מתלהמת. לדבריה, תגובתו הרגיעה אותה.

ליד בקתה טיפוסית באוסלו. תומאס, ממקימי MEP, פועל כיום להקמת “מכון קינג” ללימודי שלום ויישוב סכסוכים באוסלו.

מיום ליום למדתי את עקרונות ההשראה של פעילי MEP. בשנים הראשונות, חברי העמותה קידדו לעצמם והסכימו על שלושה ערכי יסוד, שהם שלושת ה-C:

COURAGE – אומץ

COMPASSION – חמלה

COMMITMENT – מחויבות

על שלושת עקרונות אלה הייתי מוסיפה גם את עקרון ההתמסרות. כל הפעילים הוכיחו מסירות איך קץ לרעיון, לתכנית, לנתינה ולאירוח שלנו ולתובנה שניתן להביא לשינוי עמוק באמצעות קשב הדדי.

יחד עם זאת, מה שאולי חסר לי בשבוע הזה באוסלו היה נוכחות של נשים בשיח ובמפגשים עצמם. בארוחות אמנם הצטרפו כמה נשים, אך לרוב היו אלה בנו הזוג של פעילים אחרים שנכחו בפעילויות. אין לי ספק שאילו כללה הקבוצה יותר נשים השיחות היו מקבלות רובד נוסף.

אני רוצה להודות שוב על ההזדמנות לקחת חלק במפגש הזה באוסלו, ולייצג באהבה את נשים עושות שלום. נרקמו וממשיכים להירקם קשרים אנושיים משמעותיים בזכות הפעילות המתמדת ומעוררת התקווה וההשראה של התנועה המיוחדת במינה שלנו.

שנה טובה