במסגרת מסע השלום, התקיימו שני מפגשים אינטימיים יותר עם נשות השמש, במשרדיהן בבית-ג'אלה, במסגרתם עברו המשתתפות סדנאות שונות ומעגלי שיח.
מספרות אורנה אשכנזי ושרי גרוסמן שהשתתפו במפגש:
את פנינו קיבל שלט גדול של נשות השמש בכניסה לבניין. איזו התרגשות!! וזוהי רק ההתחלה.
המפגש החל במפגשים אישיים סביב קפה עוגיות ופירות במרחב מאיר הפנים של משרד נשות השמש. רים פתחה את המפגש עם דברי תודה וברכה על העזרה של נע״ש. המצב הבטחוני מאד קשה כאן עכשיו. היא מביעה תקווה שאנחנו כתנועה נעזור להרגיע את המצב.
״אני מקוה שהמסר של נשות השמש הוא יהיה הקול החזק. אני אומרת די לכאב. רוצות להשמיע את הקול שלנו ברחוב. אני עכשיו עם הכאב של אמא של פאדי שנהרג לפני מספר ימים והיה כמו בן שלי״.
רים הביעה את שמחתה שאנחנו כאן, אך שיתפה גם בקשיים של נשות השמש מול אלימות הצבא, הכאב על אובדן הבנים שלהן. כמו כן תארה את הפעילות שלהן במישור השלום מול נשים עושות שלום, ובקהילה – להעצמת נשים והובלתן לעצמאות כלכלית, שתאפשר גם פעילויות אחרות.
הנשים המתנדבות בתנועה מגיעות כל יום למשרד ועובדות שעות רבות. התנועה כבר מוכרת באוניברסיטאות, 12 סטודנטים בוגרים מגיעים למשרד ומשרתים את הקהילה באמצעות קורסים שונים, שהן מארגנות, כמו אמנות וכישורי הורות וכן אירועים לילדים.
על ידי התקרבות הנשים לתנועה הן גם מתקרבות לישראליות. ״אנחנו מחפשות חלופה לנשק״.
רותי שריר הגישה מתנה למשרד נשות השמש קולאז׳ תמונות של שתי התנועות.
חליל (עובד סוציאלי ופעיל בנשות השמש) הוביל פעילות נחמדה עם כל הקבוצה בה החברות הביעו את רגשותיהן ומחשבותיהן שעלו מהסתכלות על חפצים שהוצגו לנו. את החלק השני והיצירתי הובילו יסמין (מנשות השמש) וכפאיה עאטיה מנשים עושות שלום. במשימה זו היה פרץ של צבעוניות טורקיז לבן צהוב על גבי בריסטולים.
לאחר ארוחת הצהריים שוחחנו בשלוש קבוצות של קפה שלום. עלו סיפורים אישיים קשים של אישה מעזה שלא ראתה את משפחתה 20 שנה, אישה שבנה נהרג לנגד עיניה בביתם על ידי חיילים ונער שהיה בן בית בביתה של רים ונהרג אף הוא לפני מספר ימים. דיברנו על תפקיד נשות השמש ותפקידנו, על רצונות שלנו ושלהן ועוד.
סיכמנו את המפגש המרגש בחיוך ובמילים בודדות ויצאנו בהרגשה שביחד אנחנו כוח משמעותי.
סיפרה כיפאיה, שהנחתה את סדנאות האמנות במפגשים:
תכננו משטח לציור הכולל מים ושמיים, שמש ואור, יונה ועץ הזית ומבטא חופש ביטוי ומסמל שלום ושותפות. דאגנו ששלושת הצבעים של 2 התנועות יכנסו לציור ויסמלו אותו. הנחיתי והדרכתי את המשתתפות בעברית וערבית ויסמין באנגלית .
המטרה של היצירה המשותפת היא שבירת הקרח כי אני מאמינה שהכל נמס דרך האומנות ובמיוחד חופש הביטוי, במקום מילים היו מכחול וצבע והתהליך היה המגעים והעשייה המשותפת מתוך תשומת לב, הקשבה, התייחסות עד לקבלת תמונה מלאה.
בסדנאות האחרות למדנו על הקשבה לכללים, שמירה על זמנים וכללים, ערנות למה שקורה סביבנו, הקשבה לאחרים, לזכרונות ולשאיפות של כולם לעתיד טוב יותר.
באופן אישי למדתי המון משני המפגשים ולמדו עליי המון נהניתי עם הקבוצות שהיו מנע"ש ומהקבוצה של נשות השמש, הייתי הערביה היחידה בקבוצת נע"ש והוטלה עלי האחריות
לתרגם לקבוצה בשתי השפות.
