נציגות נשים עושות שלום בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

ביום שלישי השתתפו נציגות התנועה, מלי פולישוק (דקה 35) וחמוטל גורי (דקה 43), בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בנושא ייצוג שוויוני לנשים במוקדי קבלת החלטות במשבר הקורונה.

"הוועדה מגנה את הקמת קבינט הקורונה ללא נשים. לקבינט אין זכות או יכולת מוסרית ואין לו שום יכולת אמיתית להטיל מרות על הציבור, כי הוא לא ייהנה מאמינות. אני קורא לרה"מ לתקן את האירוע הזה. עוד לא מאוחר". כך סיכם השבוע יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, עודד פורר, את הדיון בנושא ייצוג שוויוני לנשים במוקדי קבלת החלטות במשבר הקורונה.

נציגות התנועה הדגישו, שכתנועת שטח אזרחית אנו יודעות היטב שתהליך טוב מניב החלטות טובות. תהליך טוב פירושו כמובן גם ייצוג שוויוני ומלא של כל בעלי ובעלות העניין. ואנו, הנשים, כפי שכבר נאמר כאן שוב ושוב – מהוות 50% מבעלי העניין. אי אפשר לקבל החלטות טובות כאשר הקולות, נקודות המבט, הידע המקצועי, החוכמה והניסיון של 50% מהאוכלוסייה אינם מיוצגים במוקדי קבלת ההחלטות. הדבר נכון במישור המדיני ובהקשר של הסכסוך הישראלי פלסטיני והוא נכון בכל הנוגע למשבר הנוכחי, שמתבטא בכל תחומי החיים ופוגע פגיעה קשה בביטחון האישי, האנושי, הכלכלי והנפשי של מיליוני אזרחיות ואזרחים. החלטות טובות מתקבלות בתהליכים טובים, משתפים, תוך בחינה של חלופות מיטביות. זוהי בדיוק הרוח של הצעת חוק חלופות מדיניות שאנו, תנועת נשים עושות שלום מקדמות לבחינת חלופות מדיניות למלחמות ומבצעים צבאיים במטרה להשיג ביטחון לטווח ארוך ולקדם הסכם מדיני. תהליך ניסוח הצעת החוק כל מחקר מעמיק של כשלים לאורך השנים בקבלת החלטות והפקת תובנות לגבי החשיבות המכרעת של מתן ייצוג והקשבה למגוון קולות. אותם עקרונות בדיוק, בחינת ובדיקת חלופות ותהליך השתתפותי תוך ייצוג שוויוני לנשים מכלל הקהילות בחברה הישראלית חלים גם על ניהול המשבר הנוכחי.

הצורך בייצוג הנשי במוקדי קבלת החלטות בא לידי ביטוי בהחלטה 1325 של האו"ם, שדורשת ייצוג שוויוני במשא ומתן לשלום. החלטה שישראל חתמה עליה, אך עדיין לא יישמה.

אנו יודעות כבר בשלב זה שמדינות שבראשן עומדת אישה ואשר השכילו ליישם גישות מנהיגות וניהול המאופיינות כ"נשיות" התמודדו טוב יותר עם המשבר. המאפיינים המשותפים והבולטים של מנהיגות אלה היו שקיפות, כנות, קשב לציבור ושמירה על דיאלוג פתוח, נחישות לצד חמלה וגיבוש מדיניות מבוססת ידע ונתונים ממקורות שונים. בישראל, הטיפול במשבר הופקד בידי כוחות הביטחון, ארגונים על טהרת הגברים, גנרלים בעבר ובהווה, שגם אם יש להם ידע צבאי נרחב, אין להם ידע אזרחי מגוון ואין להם מושג איך נראה פעוטון עם 30 ילדים גננת וסייעת, או כיתת בית ספר בחטיבת הביניים עם 35 תלמידים/ות, או מהן ההשלכות ההרסניות של סגר מתמשך על חייהן של מאות אלפי נשים וילדים/ות החיות תחת אלימות. את המחירים הכבדים של החלטות אלה שילמו הנשים ונשים הן גם אלה שניצבו בקו הראשון של מתן סיוע ותמיכה: רופאות, עובדות סוציאליות, אחיות, נשות חינוך ובריאות הנפש. ידע מהשטח שחייב להגיע למקבלי החלטות.

לצפיה בשידור