מפגש היכרות עם נשות עכו / כיפאייה עיאיטי, אירית פילמוס, שלומית בן יון

 

ביום שלישי בשעה 18:00בתאריך 25.8.2020 בחוף הסוסים, עם שקיעת השמש המוזהבת התכנסו יחד נשים ערביות ויהודיות במעגל סביב שולחן של אהבה, הקשבה והידברות. האירוע התנהל לפי הנחיות משרד הבריאות.

כתבה שלומית בן יון בצוות המאה:

היה ביקור ראשון בעכו במטרה להמשיך בביקורים נוספים שיוזמות כיפאייה עם נשות עכו יחד עם אירית ונשות הגליל המערבי, על מנת שכל חברות התנועה יכירו את הנשים המדהימות מעכו, שפועלות לקידום חיים משותפים וחינוך לשלום, כל אחת בדרכה. הקשר איתן יכול לשמש לנו כמקור השראה והבנה, שהשלום מתחיל מלמטה ולנשים יש חלק מרכזי ביצירתו.

שמענו גם את הרכזת  החברתית בבי”ס אורט, שספרה על כך שכל המערכות החינוך –  בתי ספר, מתנסים ועוד… נפרדים. היא פועלת ליצירת שיתוף והפחתת הניכור בין בני הנוער, ביצירת פרלמנט נוער משותף לבית ספר יהודי וערבי.

יש לנו מה ללמוד ממנה, כי חינוך הנוער לדמוקרטיה, שלום וחיים משותפים הוא בעל חשיבות עצומה לעתיד המדינה.

    תודה גדולה לכיפאייה ואירית

סיכום האירועכיפאייה עיאיטי

המפגש התקיים ביוזמתה של חברת צוות מגוון של ‘נשים עושות שלום‘, האמנית כפאיה עיאיטי שחברה בין עכואיות ונשים עושות שלום ובעזרתה של אירית פילמוס.  התקיים פנל של תושבות עכו ערביות ויהודיות שהציגו את עכו כעיר של עשייה ושלום.  כל אחת והסיפור המעניין שלה. ספרו על החיבור והשתייכותן לעיר עכו, סיפורים מגוונים של עשייה, שותפות, ביחד, על האופי המיוחד שלהן כמובילות בעכו : דברו שלום, חינוך, תעסוקה, תרבות, פנאי והתערבות נשית במוקדי קבלת החלטות. סיפרו עד כמה עכו מיוחדת במינה עם החוויות והערכים של כל אחת מהן.  חברות תנועת ‘נשים עושות שלום’ הקשיבו והתעניינו, שאלו שאלות וקבלו תשובות, התרשמו מנשות עכו בפרט ומהעיר עכו בכלל.

להלן שמות המשתתפות בפנל :

  • גברת נאדרה ח’טיב – מורת חינוך תיכוני ומתנדבת למען נערות במצוקה
  • גברת כרימה כתילי- שגרירת השלום ומתנדבת במקומות שונים
  • גברת מונירה אבו חמיד – יקירת עכו ומנהלת בעמותת נשות עכו
  • גברת סמירה אבו דבוס – בעלת עסק בעכו עתיקה.
  • גברת שושנה עסיסי – מזכירה רפואית
  • גברת שולי סונגו – פנסיונרית, עבדה בביטוח לאומי
  • גברת רלי צוקרמן – מועדון דולפינים עכו
  • גברת יפה כהן – פנסיונרית, עבדה כגננת באוניברסיטת חיפה
  • גברת קטי ברשני – בעלת עסק סדנאות בישול בעכו עתיקה

תודה לכל מי שתמך. תודה לנשות עכו שהובילו ועדיין מובילות את סירת העשייה המבורכת ולנשים עושות שלום שהגיעו מכל רחבי הארץ להשתתף באירוע של הקשבה פעילה לדוברות עכו המקסימות.  עכו היא עיר מעורבת ערבים, יהודים, מוסלמים ונוצרים. כולנו יחד נביא לשינוי חברתי בונה ויעיל.  מפגשים מעורבים ומגוונים יכולים לשנות למציאות אחרת, מציאות של עשייה משותפת ותקווה לעתיד טוב

אם ניקח את השיח והחיבור בין נשות עכו  ונשים עושות שלום במפגש זה כנקודת מוצא לעוד עשייה ועוד שותפות של שלום בעיר עכו, תהפוך עכו ליריד תיירים בכל ימות השנה.

בתקווה לשינוי כלכלי. הביחד והמגוון הם הפתרון. עכו היא מקור טוב להתחלת אתגרים.

תמונה שכפאיה יצרה במיוחד לאירוע

 

 

דברי הנשים שהשתתפו במפגש:

גב’ נאדרה ח’טיב – מורת חינוך תיכוני ומתנדבת למען נערות במצוקה 

יש מעט מאוד אינטראקציה בין התלמידים היהדים והערבים. השינוי צריך לבוא מהבית. לדעתי יש יותר מוטיבציה אצל הערבים להתקשר. היה לנו הפרלמנט.

גב’ מונירה אבו חמיד – יקירת עכו ומנהלת בעמותת נשי עכו

הרבה דורות בעכו. בחרה לדבר בערבית. בעבר עכו פרחה – היו מביאים אופנה מאירופה והיו המון נשים שהיו מפגינות נגד המנדט. היהודים והערבים חיו יחד גם לאחר קום המדינה. מחכה לשלום כדי שתוכל לבקר את המשפחה מחוץ למדינה. 1974 – הקימה עמותת נשים בעכו. העמותה הקימה מכללת נשים לגננות ומטפלות לגיל הרך. משרד החינוך והרווחה הכיר בהם. צעד מדהים. כתבו ספרים לגיל הרך. עמותת ‘בית של הילד הערבי’. אין הרבה חיבור בין יהודים וערבים, שלום שלום, זהו. לא מדברים באמת. רוב היהודים עברו למקום יותר יהודי ודתי. עבורי אין הבדל בין דתות. ערבי הוא נוצרי ומוסלמי. אבא היה חג’, והבית היה פתוח לכולם.

אריאלה: למה בחרת לדבר אלינו בערבית?

מונירה: אני מכבדת את השפה שלי ואת עצמי ורוצה לדבר בשפה שלי שבה אני מדברת טוב, לא כמו עברית. אני גאה בערבית שלי.

גב’ שושנה עסיס – מזכירה רפואית

המרכז הרפואי גליל מהווה מוקד ערבות הדדית. כבוד האדם לפני הכל. מנהל ביה”ח ערבי, כשהגיע לתפקיד הרימו גבה. הוא מגיע בגובה העיניים, אדם עניו. ב1948 הורי התחתנו והגיעו לעכו, כולם חיו ביחד. בפסח היהודים היו מביאים חמץ לערבים. היה כבוד גדול ביום כיפור, שותפות מלאה. במועדון נשי עכו, הפעילות ענפה עם עזרה במצוקה, מבלות שעות מעבר למפגש. יש הרבה יחד. חברה מהצפון הופתעה מהנוכחות הערבית בקבוצה, אך כשיצאה מהמפגש הבינה מה הולך בעכו, כולם מתחברים, כולם באים. באו לגור ליד אמא שלי ערבים, אבו ג’עפר. שומרים על אמא שלי כל הזמן. כולנו אנשים, הביחד עושה טוב.

גב’ יפה כהן – פנסיונרית. גננת באוניברסיטת חיפה

נולדה וגרה בעכו. דוגמאות קטנות. גרות יחד בבניין. שותפות מלאה עם הערבים, שכנות טובה. אני מלמדת את הילדים עברית ומחזקת את הערבית שלי. אנו דוגמא לכל המזה”ת.

גב’ כ’רימה כתילי – שגרירת השלום, יקירת עכו ומתנדבת במקומות שונים

כמה טוב ונעים שבת אחים יחד. רמלאית, הגעתי לעכו בגיל 17, זרות מלאה, היכרתי רק את המשפחה של בעלי. היום כל עכו המשפחה שלי. בחיים יש שלושה דברים כדי לחיות כמו שאלוקים בשמים מבקש, אלוקים אחד לכולנו. בבוקר אלוהים, פתח לי דלת לשבח אותך. במשך היום, אהבה לאחי האדם. בסוף היום, להיות שבעת רצון.

עבדתי, התנדבתי. עובדת בפס”ח, קיבלתי סמל ותעודה. עוזרת למשפחות נזקקות. חוגגים יחד בכל חג. עזרתי לילדים מכל העדות. עבדתי במרכז יום לקשיש בהרבה תפקידים בעכו העתיקה. אני נוצריה ובכל זאת בראמאדן צמתי לכבוד אחי האדם, אחי המוסלמים שצמים. הכנתי חדר תפילה לאנשים שמתפללים. אני לא גאה בעצמי, אלא באלוהים שפותח לי הרבה דלתות. אני גאה בחברים היהודים שלי, שבחרו בי כיקירת העיר עכו ולנציגת שלום עולמי.

הצעתי להכין תלמידים בביה”ס יהודי וערבי כדי להכשיר תלמידים שיהיו שגרירי שלום, שיגשרו בין האוכלוסיות. מנהלת ביה”ס שאלה מי יעביר את ההכשרה לתלמידים, אמרתי אני. כל יום יש לי עשייה, לא מסתפקת בזה. הייתי בביה”ס בעכו ובחיפה. שאלו הרבה שאלות על שלום. שאלו: אם כולם יהודים בישראל, יהיה שלום? אמרתי, התורה מלאה בדוגמאות משני הכיוונים. צריך לחיות לפי עשר הדיברות, לא לשנוא לפי דת, לא בחרנו דת, הורים, מקום ושעה להיוולד. כמה טוב למי שעושה שלום, ככה אלוהים רוצה שנהיה ונביא אור לעולם.

הדברים הקשים. מ-1967 בעכו לא היה קשה. יש לנו רב, שייח וכומר שיושבים ביחד ועושים אחווה. ראש העיר של עכו, אנשים עם מילה בעכו. קוראים לי אחותי כרימה, כן. ביקשתי מכולן להתלבש עם מטפחת כשנכנסות למקום כבוד. היתה גם אשתו. שום דבר לא צריך להפריד בינינו. אם מישהו אומר דברים רעים, אני מזמינה אותם לשיח מקרב, מחמיאה להם ומתחברת. שכנים קיללו שלא רוצים ערבים בבלוק, עד ששתקו ואז דפקתי בדלת ואמרתי בוא תשתה קפה. הגשנו עזרה לשכנים והבנו ללב שלהם. שפה מייצרת גשר בין אנשים מתרבויות שונות. היחס מאד מאד חשוב, האהבה. מי אני שאשנא אחר. חייב להיות עשרת הדברות מכיתה א.

גב’ שולי סונגו – פנסיונירית, עבדה בביטוח לאומי

כ’רימה יודעת לסדר את העניינים במריבות בין חמולות. מרכז מבקרים של מקלט חירום. את מקור גאווה של כולנו. מקלט האחים: מדף עם קוראן, תנך ברית חדשה. 

גב’ קטי ראף  – בעלת עסק בעכו עתיקה סדנאות בישול.  עולה חדשה, גרה בעכו העתיקה.

נכנסנו לגור ב-2009 בעכו. משתמשים בבית מ-2014. התאהבנו בעכו העתיקה. אני גרה במודיעין חצי שבוע וכאן חצי שבוע. כששיפצנו את הבית רציתי להעביר סדנאות בישול. כשרצינו לעשות משהו בקהילה לעכו העתיקה, חשבתי ללמד בישול, לפרנסה עם כבוד, ולהיכרות עם המקומיות, דרך המפגש בסדנאות הבישול, בדגש על אוכל עכואי ומטבח ערבי. סדנאות בישול, ארוחות משותפות כדי לשמוע סיפורים. הבניין מחולק לשליש ושני שליש כדי שיהיה מקום מפגש. בית אופאראשה, בית הפרפר, עושים מבוך ברצפה, מסע נפשי. כשהולכים בו זה כמו מדיטציה לחשוב על דברים. במבוך כל פעם בירח מלא נעשה פעילות. זה נמצא ליד המכולת של אסאדי.

אפקט הפרפר – מתחילים בצעדים קטנים, כל אחת מספרת לאחרים ויגדל ויגדל. שני חדרי אירוח, יעזור לתמוך בבניין, מפגש עם מוסיקאים מקומיים וכו’.

גב’ רלי צוקרמן – מועדון דולפינים עכו, תושבת עכו, עולה מרומניה.

הגעתי בגיל חמש ישר לעכו ולפני שנתיים חזרתי לעכו. בקבוצת דולפינס, חותרים ביחד יהודים וערבים שחותרים יחד בסירות דרקון. חתירה משותפת לשלום. יש מועדון משותף.

זהבה (נע”ש מודיעין): מה זו החצר עם הפסלים בכניסה לעכו?

 גב’ נאדירה ח’טיב

זהו בית פרטי של פסל – אבו חאמד. אמן וואליד עשאש ידוע בעכו, עבד על כל הכיכרות בעכו, יש לו גן פסלים בעיר העתיקה.

גב’ שולי סונגו

גרה בעכו ולא רוצה לזוז למרות שהילדים מפוזרים בכל הארץ. גרה בבניין שבו אוכלוסיה מעורבת

גב’ כ’רימה כתילי

איך עושים שלום? אני רואה חיילים בעכו ואומרת אלוהים ישמור עליך. מה יש בצבא? פחד. איך עושים שלום, אלה שלמעלה, צריכים לרדת למטה, לשבת לשולחן עגול. על מה רבים? על אדמה, על עץ? צריך לפנות לאלה שיושבים למעלה, שיבואו וידברו אלינו, צריכים לשבת ולחשוב על הדור החדש, להכין לנו עולם בריא, עם שלום ושמחה ונחת. מספיק דאגות.

דברי סיכום

 אירית פילמוס, רכזת נע”ש גליל מערבי

תודה לסמדר ואריאלה ולכל צוות מגוון על היוזמה, תודה לאריאלה על ההנחייה. תודה גדולה לכיפאיה על ארגון הערב ולנשות עכו היקרות שבאו לספר לנו על עכו והחיים המשותפים בעיר של ערבים ויהודים, חילונים ודתיים. תודה לכל הנשים שהגיעו מרחוק ומקרוב להיות שותפות באירוע. קבוצתנו פועלת באזור בעיקר במעגלי שיח של נשים מעורבות וכך אנו מתכננות גם לעשות בעכו. זה אף פעם לא מספיק.

לא עוצרות עד להסכם מדיני.

גב’ יפה כהן: עכו מתפתחת מהר ותמיד נישאר ביחד כל הזמן. השלום יגיע.

שלומית בן-יון  (נע”ש עמק חפר)

הפגישה מאד מרגשת, הים, הנשים. בלט פה הכוח הנשי. כל הדוגמאות שהבאתן הן יוזמות בעיקר לנשים. אני יוצאת עם סימן שאלה של בני הנוער. נאדירה סיפרה שהיא רוצה חיבורים אך לבני הנוער קשה להתחבר. גם אנחנו בנשים עושות שלום מתקשות בנושא הזה.

אריאלה  גניגר (נע”ש – צוות מגוון): תודה לנשות עכו, לאירית ולכיפאייה שעבדו קשה והביאו את כולנו.

כיפאייה (נע”ש עכו)

רוצה להודות לכן על שבאתן, על השותפות ועל הביחד שנוצר היום. רוצה שכל עוד עיריית עכו תומכת, אני רוצה לדאוג להמשכיות ולשיתוף פעולה ביחד עם התנועה. אני רוצה עוד אירועים כאלה,  שנהיה לכוח ושתהיינה עוד עכואיות שתצטרפנה.

עבודה של כיפאייה, 2020

 

מה למדנו במפגש?

 קשרים אישיים יכולים להוביל לשכנות טובה, לאמפתיה ולחיבור בין לאומים שונים

  • החיבור תלוי ברצון הטוב של הצדדים המעורבים להקשיב ולקבל את השונה מהם
  • לבני נוער קשה יותר ליצור שפה משותפת, המגשרת על פערים בין-תרבותיים
  • לימוד שפה ואירועים משותפים במרכזים עירוניים מייצרים אינטראקציה בונה ומקרבת
  • שילוב אנשי הדת בתהליך אינטגרציה בין לאומים יכולה לחזק את הקשר

למקבלי החלטות ולמנהיגות.ים מקומיות