בנובמבר 2014 התקיים חוג הבית הראשון בראש פינה ביוזמת אורה המר המייסדת והרכזת הראשונה שלנו. מאז התפתחנו יפה, ו"תפוצת אולגה" שלנו מונה כ – 670 רשומות.
מלכה בלושטיין ריכזה בהמשך, ועכשיו אנג'לה יינטיאן.
למרות שהמרחק הגאוגרפי מאתגר אותנו, מההתחלה היינו שותפות לפעילויות הארציות, החל מהרכבת לשדרות, צום איתן, צעדת התקווה, מסע השלום, אוהל האמהות, ביקורים בכנסת, ועוד ועוד –
במהלך השנים עמדנו בצמתיי הגומא, כח, ראש פינה, מחניים וחירם. עשינו שני סלטים ישראלים, בשניר ובקרית שמונה, היינו שלוש פעמים בהפנינג גליל עליון, ושלוש פעמים אמרנו, שרנו ודיברנו בתל חי סמוך לי"א באדר: "טוב לחיות בעד ארצנו".
בתל חי בחרנו להדגיש את מחויבותנו לחיים. יחד אמרנו טוב לחיות בעד ארצנו -يطيب العيش لأجل بلادنا בעד הסכם מדיני, בעד ארצנו, בעדנו, למעננו ולמען הדורות הבאים.
היינו בגדר הטובה במטולה, במעבר קונטרה, רקדנו בשוק חצור "היא רק רוצה שלום" בהובלת עדנה קלו ליבנה, נפגשנו עם המועצה ועם ראש המועצה גיורא זלץ שתומכים בנו. היינו בביקור תנחומים בטובא לזכר סלאם פעילת השלום, הארנו נרות תקווה עם תאטרון בראשית לשלום, עשינו חוגי בית, הקרנו את נשות ליבריה פעמים רבות, יצרנו פיסות שלום, נפגשנו עם נשים מ"אמונה", עם מכינות למנהיגות בגליל עליון ובמיצר, עם המרכז לדמוקרטיה ושלום במכללת תל חי ועוד ועוד –
ואת הכל צילמה ותיעדה מלכה שלנו.
כמו אזורים אחרים, אנו מאותגרות ברצוי ובמצוי, בפער בין כמות הרשומות לבין האקטיביסטיות המתמידות, באיך להגיע לנשים מגוונות באזורנו, איך להגדיל את ההשפעה שלנו.
אנו לומדות לעבוד בצוות, במהלך הזמן הבנו שפרויקטים ממוקדים הם הדרך שמתאימה לנו.
לאחרונה התחלנו להיפגש לישיבותינו בקשיו בר, בר הסטודנטיות בקרית שמונה בה גרה הסטודנטית המצטיינת שלנו, יובלי חקלאי שהביאה רוח צעירה ומרעננת ושידרגה את החיבורים שלנו עם סטודנטיות במכללת תל חי.
אנו משתדלות לעשות חיים ושלום, להשפיע (לא רק על עצמנו…) ולהמשיך לזרוע את זרעי התקווה והשותפות, זרעי טוב לחיות בעד