הקונגרס הבינלאומי של נשים עושות שלום או קונגרס הצעירים

  סיכמו נשות צוות הקונגרס

איך רעיון נולד?

כמיטב המסורת של תנועת נשים עושות שלום, רעיונות נולדים במוחה הקודח של אחת מחברות התנועה, שמדביקה בהתלהבותה עוד חברה או שתיים וביחד הן מצליחות לסחוף איתן עוד כמה עשרות נשים, שבמשך חודשים נעשות “משוגעות לנושא”, ומצליחות להרים פרוייקט בטווח זמן שמשאיר אנשים פעורי פה.  הקונגרס התחיל לקרום עור וגידים ולהפוך מרעיון למעשה רק לפני כחצי שנה. מטרות התנועה, קידום הסכם מדיני מכבד לסכסוך הישראלי-פלסטיני תוך שיתוף נשים בתהליך, עמד לנגד עיניהן, ואז החלו להתגבש המטרות והיעדים של הקונגרס.  קודם כל הוגדרו קהל היעד והנושא – קונגרס לצעירות וצעירים בנושא הסרת חסמים בדרך לשלום במזרח התיכון, או בשמו הרשמי:  “הקונגרס הבינלאומי של נשים עושות שלום, בנושא הסרת חסמים לשלום במזרח התיכון”.

הפרויקט כלל שלושה ארועים משמעותיים:

• האקתון אשר נערך כשבועיים לפני הקונגרס. מרתון פצחנות של 24 שעות רצופות אשר בסיומו קמו 11 סטארטאפים לפיתוח רעיונות חדשים להסרת חסמים לשלום במזרח התיכון.
• ערב קבלת פנים – אשר נערך לאורחי הקונגרס, משתתפי ומשתתפות האקתון, ופעילות מנשים עושות שלום.
• הקונגרס עצמו – מפגש של צעירים וצעירות עם מומחים ומומחיות ועם מקבלי החלטות ליצירת דיון משותף וידע חדש בנושא הקונגרס.

קצת על תהליך העבודה

הצוות שהתכנס נתקל בהרבה ספקות, נאמרו דברים כגון:  לא תצליחו להרים קונגרס רציני בזמן כל כך קצר; תהיו חייבות מפיק-על מנוסה בארגון קונגרסים כי יש פה עבודה הפקתית עצומה; לא תוכלו ליצור תוכן מעניין, כי אין סיכוי שתצליחו למצוא מומחיות ומומחים בעלי שם בהתראה קצרה כל כך; פוליטיקאים לא יגיעו כי הם עסוקים בכנסת ביום הזה; והכי חשוב, תשכחו מקהל יעד של צעירים, הם לא מתעניינים בנושאים כאלה ולא יגיעו.  קשה מאד לעמוד מול אמירות כאלה אבל מול עיניהן עמד הציטוט המפורסם של איינשטיין:  “אני אסיר תודה לכל מי שאמר ‘לא’ – הם הסיבה שעשיתי זאת בעצמי”.  וכך, למרות כל ההסתייגויות שהועלו, יצאנו לדרך.

אמנם רק כ-30 נשים הובילו את הפרוייקט, אך כל התנועה עמדה מאחורי ההצלחה שלו.  כל צוותי התנועה וכל הניסיון המצטבר של הפרוייקטים הקודמים היו עמודי הסמך, שבעזרתם הצליח הצוות להוביל ולהפיק שלושה אירועים – ההאקתון, שנערך כשבועיים לפני הקונגרס, ערב קבלת פנים ופתיחת הקונגרס וכמובן גולת הכותרת, הקונגרס עצמו.

כיצד  ניגשים לתכנן קונגרס בסדר גודל כזה?

קהל יעד של צעירות וצעירים

אחד האתגרים הגדולים שעומדים בפני החברה הישראלית כיום הוא יצירת מעורבות גדולה יותר של צעירים בנושא פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.  האתגר הזה עומד גם לנגד עיניה של תנועת נשים עושות שלום, לכן קהל היעד העיקרי שהוגדר לקונגרס היה צעירים עד גיל 40.  כדי להביא צעירים באמצע השבוע ליום שלם של קונגרס היה צורך להבין באיזה גישות יש לנקוט במספר מישורים כגון:  למי פונים כדי להגיע לקהל היעד הזה? באיזה שיטות פרסום משתמשות? מה הקו השיווקי? איך תראה הגרפיקה שתלווה את הקונגרס?

כיצד נקבעו תכני הקונגרס?

עוד לפני קביעת התכנים עמדו לנגד עינינו יעדי ומטרות הפרויקט והם:

1. 1. הגברת המודעות ויצירת שותפות בקרב צעירים לחשיבות ולאפשרות של הסכם מדיני למען עתיד מדינת ישראל

2. יצירת והפצת ידע חדש בנוגע לסכסוך ולדרכים לפתרונו, תוך פירוק הנחות יסוד ויצירת תמונה עתידית של שלום במדינת ישראל.

3. שיתוף מקבלי ההחלטות בעשיית התנועה למען הסכם מדיני.

4. מיצוב התנועה כשחקן משפיע ומשמעותי בקידום הסכם מדיני- נשים יוזמות ומקדמות תהליך של מו”מ להסכם מדיני.

תהליך פיתוח התכנים והמתודולוגיות היה מסע ארוך, מפותל ומרתק.  הוא התחיל בסיעורי מוחות בצוות גדול בדיונים בשאלה – מה הופך קונגרס למשמעותי ומשפיע? המחשבות שעלו תומצתו לשלושה דברים:  ידע חדש, מפגשים חדשים ו”טעם של עוד” להמשך למידה ועשייה, שלושת אלו היוו מצפן בבחירת התכנים, הדוברות והדוברים.  דבר נוסף שהיה ברור מההתחלה הייתה השאיפה ליצור מרחב פיזי ומנטלי של סקרנות ודיאלוג בין נקודות מבט שונות, כמו גם הידיעה שצריכות לעשות מאמץ לשלב צעירות וצעירים בתכנית ולהביא דוברות ודוברים מקהילות שונות.

ידענו שכדי לעניין אותם עלינו להיות מעודכנות בתוכן ובמתודולוגיות העברת התוכן כך שיתאים לצעירות ולצעירים ויצרנו תכנים מרתקים עם מומחים מהארץ ומחו”ל, דיפלומטים שגרירים, ח”כ מימין ומשמאל, דיונים בין דמויות מרתקות וסדנאות בשיתוף הקהל. לאור כל זאת נקבעה רשימת הדוברים ונושאי הפאנלים השונים.

ההאקתון

מרתון פצחנות אשר נערך כ- 24 שעות ושעסק בהסרת חסמים בדרך לשלום. בהאקתון  השתתפו כ-45  צעירות וצעירים, יזמים ויזמיות בתחום השלום, שיצרו, במסגרת הזמן הנתון, 11 סטארטאפים לפיתוח רעיונות חדשים להסרת חסמים שונים לשלום. המשתתפים הגיעו למתחם סגור בהרצליה שעוצב במיוחד בשבילם. במשך כל שעות המרתון עמדו לרשות היזמים הצעירים מנטורים בתחומים מגוונים, שיווק, אינטרנט ומחשבים, מזרח התיכון, יצירתיות, גישור ופתרון סכסוכים, מיתוג, פסיכולוגיה, ועוד. בתום מרתון החשיבה כל קבוצה הציגה את הרעיון שהם פיתחו בפני שופטים: (פרופ’ גבריאלה שלו, פרופ’ זהבה סלומון, השופטת בדימוס סביונה רוטלוי, תא”ל במיל. חסון חסון ומר בני לנדא) ושלושת המקומות הראשונים הציגו את רעיונותיהם בקונגרס.

מאחורי הקלעים של הקונגרס

איך מביאים צעירים וצעירות  לקונגרס בנושא כזה?  זה היה אחד האתגרים היותר קשרים שעמדו בפני צוות הקונגרס. שברנו את הראש איך עושים זאת. גם בפנינו עמד אתגר שהיינו צריכות לפצח ועד הרגע האחרון לא ידענו אם נעמוד בו. את קהל הצעירות.ים הבאנו לאולם הקונגרס בשלש דרכים עיקריות: שיווק ברשתות החברתיות ובמדיה הדיגיטלית, קשרים דרך האוניברסיטאות, ובאמצעות רשת עניפה של קשרים עם ארגונים שיש להם קהלים צעירים.

איך מפרסמים קונגרס לצעירים?

קהל היעד של הקונגרס חייב מחשבה אחרת כמו גם החשיפה שלו.  קבלנו החלטה  אסטרטגית להשקיע את מירב המאמצים ביחסי-ציבור ובפרסום הדיגיטלי ולוותר על פרסום קונבנציונלי.  כחלק מהתפיסה הזו נעשה מאמץ לייצר קו שיווקי-מיתוגי יותר צעיר, רענן, צבעוני ונועז מהקו המסורתי של התנועה.  כל זה נעשה בעזרת צוות הגרפיקה של התנועה,  נוצרה גרפיקה ייחודית לקונגרס, תוך שימוש בשפה שתתאים לקהל היעד שהוגדר.  במהלך העבודה למדנו ופיתחנו את התאמת המסרים לקהל היעד,  כתוצאה מכך העושר הצורני גדל כמו גם מערכות צבעים והאלמנטים הגרפיים השונים.

דוברים מחו“ל ומהקהילה הדיפלומטית בארץ

מייג’ור-ג’נרל קריסטין לונד, ראש כוחות השלום של האו”ם במזרח התיכון

המחשבה שעמדה בבסיס העבודה הייתה הרצון לייצר קונגרס בינלאומי בו ידונו מומחים בנושאים הקשורים לנושא הקונגרס. ניהול מו”מ להשגת הסכמי שלום, יישום החלטת 1325 של האו”ם, סוגיות ביטחוניות וגיאופוליטיות שונות וחסמים שנתקלו בהם בסכסוכים ובתהליכי שלום במדינות שונות בעולם.  לצד זה ניצב גם הרצון לחשוף את הדוברים והדיפלומטים, במפגש בלתי אמצעי, לצעירים\ות הקונגרס ולזוכי ההאקתון, וגם לעשייה של התנועה למען הסכם מדיני בישראל.  מטרות נוספות שהוגדרו היו חיזוק התנועה ע”י תמיכה בינלאומית פומבית והבאת דמויות מפתח שיביאו לחשיפה בתקשורת הישראלית והבינלאומית כאחד.

פוליטיקאים ישראלים

השר צחי הנגבי נואם בקונגרס

בנוסף לנכבדים מחו”ל חשבנו לנכון שיש לחשוף גם הפוליטיקאים בארץ לצעירים. אחת ההחלטות הראשונות שלנו היתה להזמין נשים כדוברות.  הוחלט על שני דוברים מרכזיים, ברמת שר, שישאו דברים בפני מליאת הקונגרס; ובנוסף, חברות כנסת שיוזמנו לפאנל.  מכיוון שהזמן היה קצר מאד יחסית התיאום היווה אתגר לא פשוט, ולווה בחששות ממש עד לרגעים האחרונים.

יו”ר האופוזיציה ציפי ליבני בקונגרס

צחי הנגבי, השר לשיתוף פעולה אזורי, וציפי לבני, יושבת ראש האופוזיציה, נשאו נאומים מרתקים והביעו תמיכה בתנועה ובהצעת החוק שאנו מנסות לקדם.  חברת הכנסת קסניה סבטלובה השתתפה בפאנל יחד עם סווני האנט ומייג’ור ג’נרל קריסטין לונד והביאה את הצד הישראלי בנושא פתרון סכסוכים.  חברות הכנסת מרב מיכאלי, מיכל רוזין ונורית קורן הקשיבו למצגות זוכי ההאקתון שנערך עשרה ימים לפני הקונגרס, הגיבו עליהן והוסיפו מחשבות על החסמים בדרך לשלום ועל פמיניזם.

מושב מרתק היה המושב בו השתתפו נציגים של צעירי המפלגות ושם דברו על תפקיד הצעירים בתהליכים מדיניים. השתתפו הבית היהודי, ישראל ביתינו, הליכוד, מפלגת העבודה, מרצ ויש עתיד.

צעירי המפלגות

קראפטיביזם בקונגרס

קראפטיביזם הינו מושג המבטא אקטיביזם באמצעות אומנות.

מטרתו של הצוות הייתה לאפשר לבאי  הקונגרס להשתתף באופן אקטיבי ודינמי במיצבי אמנות שונים ולהביע את מחשבותיהם ורחשי לבם בדרך אמנותית. כדי לממש מטרה זו הוקמו שלושה מיצבי אמנות:

“נסיקה” – עבודת רצפה של האמנית רות כץ-קליין, שנעשתה על פי המודל של “יונה לבנה בחולות”, ציור יונה גדולת ממדים בגודל  4,000מר שיצרה האומנית בדיונות מול ימית, ערב פינוי סיני טרם עזיבתה את מקום מגוריה במושב שדות.

“שלומי קשור לשלומך בחוט” – בהשראת משפט משירה של זלדה נוצר מיצב, שעסק בקונוטציות הרבות של המילים “חוט” ו”חבל” “קשירה” “פרימה” “חיבור” ו”אריגה” ליצירת ופירוק חסמים. המיזם היה בהובלת: נטע שמש, ברברה אפשטיין, שרה כספי ועפרה פרל-דקל.

יום הקונגרס

הקונגרס החל בשעה 9:00 ונמשך עד 18:00. ההיענות האדירה הפתיעה גם אותנו. הגיעו כ-900 איש ואשה מתוכם לפחות 60% צעירים מתחת לגיל 40.

נושא החסמים לשלום נותח בפנאלים , בשיח של הקהל עם המומחים והמומחיות השונים הן מהארץ והן מחו”ל ועם פוליטיקאים. התחומים היו מגוונים , מבט היסטורי, פמיניסטי, פסיכולוגי, צדק מאחה דיגיטלי ועוד.

המשתתפים בכנס כללו את סגנית שר החוץ של גרמניה מישל מונטפרינג, שנשאה דברי תמיכה בתנועה והדגישה את חשיבות מעורבותן של נשים בתהליך השלום; השליח המיוחד של האו”ם לתהליך השלום במזרח התיכון וראש הקוורטט מר ניקולאי מלדנוב, שלא רק שנשא נאום מעורר השראה בקונגרס עצמו אלא ציין את הקונגרס ואת פעילות התנועה גם בנאום שנשא במועצת הביטחון של האו”ם; מייג’ור-ג’נרל קריסטין לונד, ראש כוחות השלום של האו”ם במזרח התיכון, שהשתתפה בפאנל יחד עם סוואני האנט פרופ’ מהרווארד ושגרירה לשעבר של ארצות הברית  באירופה. מייסדת  ‘Inclusive Securityהשגריר עמנואל ז’ופרה, ראש המשלחת של האיחוד האירופי בישראל; שגרירות בישראל  דבורה ליונס מקנדה, הלן לה גאל מצרפת, אליסון קלי מאירלנד וסאלינה שמבוס מקפריסין, שהשתתפו בפאנל על תפקידה של הדיפלומטיה בהסרת חסמים בדרך לשלום; ופרופ’ עז א-דין אבו אל עייש, ששלוש מבנותיו נהרגו במבצע “עופרת יצוקה”, והגיע במיוחד מקנדה להשתתף בקונגרס בפאנל שעסק בהתמודדות עם מטעני עבר בדרך לסיום הסכסוך. בפאנל זה שהיה אחד המרגשים ביותר בהנחיית פרופ’ יורם יובל השתתפו גם ד”ר יואב קפשוק וגב’  ושרה רוזנפלד (אם שכולה).

מתאם מיוחד מטעם האו”ם לתהליך השלום במזרח התיכון – ניקולאי מלדנוב

בקונגרס השתתפו  גם ששה חברי כנסת הן מהאופוזיציה והן מהקואליציה. השר צחי הנגבי, הפתיע בהודעת תמיכה ביוזמת הצעת החוק לחלופות מדיניות התנועה מובילה. יו”ר האופוזיציה ציפי לבני הביעה תמיכה בתנועה ובפעולותיה.  סיום היום כלל הצגת שלושת המקומות הראשונים של הזוכים בהאקתון, פאנל עם צעירי המפלגות השונות (יש עתיד, הבית היהודי, מרצ, הליכוד, ישראל ביתינו, מפלגת העבודה). היום הסתיים בפאנל חברות כנסת – נבחרות הציבור מציגות את חזונן לסיום הסכסוך.

מה הלאה?

איננו קופאות על השמרים ומבינות היטב שכל הצלחה בסדר גודל כזה היא בסיס למינוף לתוצאות והצלחות נוספות, לכן, אנחנו כעת בשלב הפקת הלקחים, איפה הצלחנו ואיפה קצת פחות, באיזה מהיעדים שהצבנו לעצמנו עמדנו, ואיזה מסקנות ניתן להפיק מהתהליך האינטנסיבי אותו ניסינו לפרוס בפניכן.

אנחנו ממשיכות ללוות את צעירי ההאקתון מתוך רצון לסייע להם לפתח את הפלטפורמות שלהם כיזומות נפרדת שלהם, במקום ובזמן שלהם, ולחבר אליהם מנטורים שיוכלו לעזור להם להמשיך בדרכם.  יחד עם זאת אנחנו מעבדות את כל החומרים שנאספו וחושבות על הדרך הטובה ביותר להנגישם ללימוד המשכי.

ממשיכות על מנת להגיע למטרת העל של התנועה – הסכם מדיני עם הפלסטינים בשיתוף נשים בתהליך תוך שיתוף צעירים וצעירות בכל רחבי הארץ.

ונסיים בציטוט מדברי פרופ’ יורם יובל:

“אם אב ואם שכולים יכולים לעמוד על במה אחת וללחוץ ידיים גם עמים יכולים”