שגרירות של שלום בארגנטינה / אסתר דינר

 

בשנת 2017 יצרתי קשר ראשון עם אדריאנה פוטל שהייתה בביקור בישראל. בשיחת טלפון התברר שהיא מכירה את התנועה והשתתפה במסע הרכבת לשדרות בנובמבר 2014. אדריאנה התרשמה מהרעיון של תנועת נשים למען השלום  וביקשה לקבל חומר כתוב ומתורגם לספרדית על התנועה כך שתוכל להיעזר בו בגיבוש קבוצה תומכת בנע”ש.

שלחתי לאדריאנה מסמכים, דפי הסבר ודפי מסרים של נשים עושות שלום וסרטונים על פעילויות שונות של התנועה כמו “מסע התקווה” ו”אנו מוכנות” כשהנשיא טראמפ הגיע לביקור . החומר שאדריאנה קיבלה איפשר לה לדבר עם חברות שהיו מעוניינות לשמוע על הנעשה בארץ בנושא השלום. אדריאנה חזרה אלי עם הצעות ושאלה מה יכולות לעשות בארגנטינה על מנת לתמוך בנו. בתנועה חשבנו אז לארגן שגרירויות בארצות שונות.

אדריאנה נרשמה לתנועה כשהייתה בביקור בארץ ועקבה אחרי הפעילויות שלנו דרך הפייסבוק. בפברואר 2018 , יצרה איתי שוב קשר וסיפרה לי שהחברות מארגון מכבי התלהבו מאד מהרעיון להקים קבוצה של תומכות בנשים עושות שלום. נעזרנו ברשימה של נשים שנכחו במפגשים שארגנו הני ונוח טרנס בביתם בבואנוס איירס בביקור שלי שם שנתיים קודם,

הקבוצה בארגנטינה יצאה לדרך עם חברות של אנדריאנה וחברים שהשארתי בארגנטינה. בני הזוג של החברות הצטרפו אף הם והיו פעילים. הקשר שנוצר היה חיובי ופורה והקבוצה לוותה בתחושה של עשייה תומכת ותורמת למטרת השלום בארץ. החברים שם ליוו פעילויות שלנו כמו “פיסות שלום”. לאחרונה הקבוצה יצרה קשר עם הקהילה הדרוזית ועם הקהילה המוסלמית בארגנטינה וקיימה איתן  מפגשים משותפים שעסקו בתנועה שלנו כאן בישראל .

גרעין של הקבוצה בארגנטינה ומובילות את הפעילות –

 אדריאנה פוטל (Adriana Potel)          סרטון של אדריאנה: https://youtu.be/m87sWU1mV0M

 בטינה פריד (Betina Frid) – שמי בטינה פריד, אני פסיכולוגית הכרתי את הקבוצה של תומכות נע”ש דרך אדריאנה פוטל  חברתי מגיל ההתבגרות. בעבר גרתי  שש שנים בישראל והייתי פעילה בארגונים שונים . כשאדריאנה הציגה את הרעיון של הקבוצה לא היססתי והצטרפתי מיד. גם בן זוגי נמצא בקבוצה. חשבתי שעל אף הריחוק הפיזי, גם מהגולה אפשר לתמוך בארגון שפועל למען השלום. אני מבינה שזה תהליך שצריך לבנות אותו ואני שמחה לשתף פעולה.

 קרינה צימרמן (Carina Zimerman) – כאשר הכרתי את הקבוצה של נשים תומכות בנע”ש, לא הייתה לי התלבטות האם להשתתף או לא . זה משהו שזרם והשתלב בחיי. תמיד שאלתי איך יכול להיות שהשלום לא מניע את העולם. האם לא ברור שהכספים שמושקעים בנשק מוטב היה להשקיע בעזרה לזולת לנזקקים, בבריאות ובחינוך? האם יש משהו יותר חשוב מסולידריות ושיתוף פעולה בין עמים כדי לבנות פרויקטים משותפים? אם כל האנשים בעולם ישלבו כוחות ונפעל כדי להשיג את השלום, נצליח, כן זה אפשרי!

 מרינה גבאי (Marina Gubbay) – רקדנית ומחנכת ברצוני להיות זמינה ולסייע לאנשים לחפש את דרכם, כדי שיוכלו לממש ולנווט את חייהם בכוחות עצמם  ולהיות קשובים לרגשות  ולמחשבות של עצמם. אני עוסקת בשילוב הריקוד, החינוך והקשר בין האנשים כמגוון רב תחומי יחד עם ערכים אתיים ופוליטיים ומשלבת יצירתיות ותנועה כדי להשתלב בחברה. מארגנטינה, המדינה שלי, אני תומכת בכל ליבי בנשים עושות שלום ומבינה שהכבוד והערכה של האחר יכול לתרום לעולם יותר שיוויוני.

 גרסיאלה ליפצקי ( Graciela Lipski) במקצועי אני פסיכולוגית. מאז ילדותי הרגשתי שייכות לישראל בזכות החינוך והערכים  שקיבלתי. בגיל 18 חייתי שנה בישראל ומאז היא חרוטה בליבי ומלווה ברגשות חיוביים. הרגשות התעצמו כאשר שני האחים שלי עלו לארץ. החיבור שלי לקבוצת התומכות איפשר לי לתמוך במטרת השלום. אנחנו קבוצת אנשים ממקומות שונים שמאוחדים בצפייה לשלום על אף המרחק והשוני בינינו. עלינו לפעול לחיפוש דרכים להידברות ויצירת קירבה, לפתוח אפשרויות למשא ומתן כדי  להגיע להסכם  מוסכם על שני הצדדים.

ביאטריז יצקוביץ’ (Beatriz Itzcovich) אני פסיכולוגית ועוסקת בפסיכולוגיה של הקשר. בחיים האישיים והמקצועיים אני רואה שייכות לקבוצה כמסייעת לפרט בשייכות קבוצתית. נכנסתי לקבוצה של התומכות כי אני מזדהה עם העקרונות ועם החברות שאני מכירה עוד מתקופת ההתבגרות.  להיות שייכת לקבוצה מעשיר אותי ומחבר אותי עם אידיאלים וערכים החשובים בעיני. האווירה של הפעילות שלנו מעניקה לי סיפוק, הרגשת שליחות וגאווה.

אני טרנס (Any Trenes)   גם אני פסיכולוגית חברה בארגון של מטפלים בשם AP DE BA. מזה שנים רבות אני מטפלת עצמאית. בצעירותי הייתי פעילה בתנועת מרדכי אנילויץ  וחייתי עם משפחתי כשלוש שנים בישראל. הכרתי את תנועת נשים עושות שלום דרך בת דודה שלי אסתר דינר שהתחילה להיות פעילה ברכבת לשדרות ב-2014.  הזדהיתי מיד עם הרעיון של התנועה ובשנת 2016 כשאסתר ביקרה בבואנס איירס, ארגנתי שתי קבוצות של עמיתים ומשפחה שאסתר הציגה להן את התנועה. אחרי שנתיים כאשר אדריאנה פנתה אלי שמחתי מיד להשתתף ואני מאד גאה בקבוצה של התומכות בנע”ש. ההתלהבות גברה בעשייה המשותפת.