הבחירות – קומדיה או טרגדיה? / דפנה הקר

כשמקשיבים לשיח הציבורי סביב הבחירות אפשר לטעות ולחשוב שמדובר בקומדיה לכל המשפחה. ממערכוני 'ארץ נהדרת', דרך הפאנל של 'גב האומה', ועד לתוכנית 'המתנחל – עונת הבחירות' – נדמה ש"העולם מצחיק, אז צוחקים", כדברי הגשש החיוור. אפילו תשדירי הבחירות נראים יותר כמו מערכונים של צוות כותבים לא מוכשר במיוחד, מאשר כמסע הסברה של מפלגות פוליטיות רציניות. גם תשומת הלב המוגזמת לעניינים דוגמת הופעתה המשופצת של שרה נתניהו על שער מגזין לנשים, או סגנון הריקוד של זהבה גלאון, נותנת הרגשה שאנחנו במחזה אבסורד לא מזיק.

אבל שלא נטעה לרגע – הבחירות האלה הן רציניות להחריד. הבחירות האלה הן על עתידה של מדינת ישראל ועל פניה של החברה בישראל. כל אחד ואחת מאיתנו חייבים להכריע – האם פנינו למדינה מסוכסכת מפנים ומחוץ, שונאת ושנואה, שכל חזונה המדיני הוא המלחמה הבאה, ועם פערים הולכים ומתרחבים בין העשירונים השבעים לעשירונים הרעבים, ומופעים מתרבים של הדרת נשים, או, מדינה שחורטת על דגלה, מחדש, וברצינות, את עקרונות מגילת העצמאות – חירות, צדק, שלום, שוויון ו"פיתוח הארץ לטובת כל תושביה".

שני דברים משונים בולטים בשיח הציבורי לקראת בחירות. הראשון, שהמילה "שלום" הוצאה מהלקסיקון. כשסיפרתי לבת משפחה שאני משתתפת בהפגנה של תנועת נשים עושות שלום בירושלים, היא אמרה "שלום זו מילה שכבר לא משתמשים בה". אין עדות גדולה יותר לטרגדיה ההולכת ובאה עלינו אם לא ננצל את הבחירות למהפך פוליטי. איזו חברה זונחת את החתירה לשלום? איזו חברה מכינה את בניה בהכנעה להקרבתם על מזבח המלחמה ולא עושה מאמץ אמיתי לשמור עליהם בשלום? איזו חברה הופכת את המילה "שלום" למילה מוקצת מחמת מיאוס? רק חברה מתאבדת. הדבר המשונה השני הוא הצהרותיהם של פעילים חברתיים מזרחים, כולל פמיניסטיות, שהם הולכים להצביע עבור מפלגת ש"ס. נכון שמפלגות השמאל כשלו במתן ייצוג למנהיגות המזרחית ובמענה לסוגיות המזרחיות הבוערות – אבל שתומכי מדינת רווחה יצביעו למפלגה שמקבעת את מצביעיה בעשירונים התחתונים ומשכנעת אותם לא לעבוד? שפמיניסטיות יתמכו במפלגה שמדירה נשים ותומכת במדינת הלכה? רק בחברה מתאבדת.

השנים האחרונות היו שנים קשות של חידלון מדיני, קפיטליזם חזירי, שחיתויות, והרבה מאד שנאת חינם. ההרגשה היא של "אדם לאדם זאב" – ללא סולידריות חברתית וחמלה אנושית. אף חברה לא יכולה להגיע רחוק במצב כזה, ובוודאי שלא חברה מורכבת כמו החברה בישראל. האתגרים עצומים – בחזית המדינית, הכלכלית והחברתית. ולכן, השיח הציבורי השטוח והמבדר הוא לא פחות מחטא לא מוסרי. הבדיחות הן על חשבוננו ועל חשבון ילדינו. הבחירות הן לא קומדיה – ותוצאותיהן עלולות להוביל לטרגדיה בלתי הפיכה. אל תתבלבלו – המצב לא מצחיק! לכו להצביע לאלו שיש סיכוי שיחתרו להסדר מדיני – תנאי בלתו אין לחברה ישראלית משגשגת ושפויה. ואל תצביעו למפלגות שמוציאות מהכלל מחצית מהאוכלוסיה כשהן לא כוללות נשים. אין לנו זמן לעוד קדנציה של מחבלי שלום ושל מקדמי שלטון גברים – הגיע הזמן לשינוי!