קבוצת לב אל לב והסוד המיוחד – חילוניות, חרדיות ומה שביניהם

קבוצת “לב אל לב” נולדה מתוך שיח בין נשים מתנועת נשים עושות שלום (נע”ש) לבין ניר קוּבּי, מנהל המחלקה לתרבות ולמידה יהודית בעמותת זמארין (המתנ”ס) בזכרון יעקב. נשות נע”ש ביקשו להיפגש עם נשים חרדיות, וניר שמח לעזור. הוא אף אירח את המפגשים הראשוניים בין נשים חרדיות שהכיר ובין הנשים מנע”ש. מאז ועד היום, ניר ממשיך להוות לנו עוגן והשראה לפתיחות ולחיבור בין קבוצות בחברה הישראלית.

מטרתן המקורית של חברות נע”ש הייתה לעניין את הנשים החרדיות בפעילות התנועה ובהצטרפות אליה. כבר במפגש הראשון נוצר ענין וחיבור בין חברות שתי הקבוצות סביב החשיבות שכולנו מייחסות למושג השלום על כל רבדיו, אך הצטרפות לתנועה פוליטית פחות התאימה לרוב הנשים החרדיות. בבסיס הרצון להמשיך ולהיפגש עמדו מוטיבציה וסקרנות הדדית להיכרות אמיתית ועמוקה, משוחררת מדעות קדומות.

הקבוצה מתנהלת תוך שילוב בין רעיונות השיח המקדם שאימצה תנועת נשים עושות שלום, ובין השיח המקובל על החברות החרדיות, הבוחר להתמקד בטוב ולא ברע. בבסיס השיח המיוחד שנוצר עומדת גם עובדת היותנו נשים. בשיח זה כלולים כבוד הדדי בין חברות הקבוצה, הקשבה מלאה ואמיתית לאחרת, סבלנות וסובלנות והבעת דעות ועמדות ברורות ללא האשמה או שיפוט. השונות בין חברות הקבוצה – חילוניות ומאמינות מכמה זרמים דתיים, מרקעים שונים, ולעתים גם דוברות שפת אם שונה – תורמת גם היא, לדעתנו, לקשב הרב במהלך הפגישות.

שתי חברות, נציגה חרדית ונציגה מנע”ש, דואגות לשימור התהליך הקבוצתי ולהמשכיותו. כל מפגש מתוכנן על ידי קבוצת חברות מתחלפת, שמכינה חומר, מרכזת את המפגש ומנחה אותו. נעשה מאמץ להבטיח שנושא המפגש מקובל על כולן, ועבודה רבה מושקעת בתכנון המפגשים, תוך רגישות ומתן תשומת לב רבה לפרטים.

במהלך שתי שנות הפעילות נוצרה קבוצה מחויבת ומתמידה, ונוצרו בין חברות הקבוצה יחסים של קירבה עמוקה, כבוד, ערבות הדדית, אהבה, ויחסי חברות החורגים מהמפגשים עצמם. בין המפגשים מתפתחים לפעמים גם דיונים במייל, ובהם נרקמות שיחות מרתקות בנושאים מהותיים, כגון אמונה, מעורבות פוליטית, מקומן של נשים בתחומים שונים ועוד, כמו גם שיתופים בסוגיות מחיי היום יום. דיונים אלה מקדמים ומעשירים את השיח המתקיים במפגשים פנים אל פנים (או בזום בימי הקורונה). 

מבלי לטשטש את השונות בינינו, ותוך שמירה על הייחודיות של כל אחת מאיתנו, גילינו שהמשותף בינינו גדול מאד. כל אחת מחברות הקבוצה מרגישה רצון וצורך להיטיב עם העולם, אם בחתירה ולמידה לשיפור עצמי, ואם בניסיון ליצירת יחסים מיטיבים בתוך המעגלים החברתיים שהיא חיה בהם, הכוללים את המשפחה הקרובה והרחוקה, את החברה הישראלית, ואת העולם כולו, הפיזי והרוחני.

אנו מרגישות שהקבוצה שלנו הפכה להיות ישות הגדולה מהפרטים המרכיבים אותה. ברור לנו שבמפגש הראשוני בינינו נוצרה הזדמנות מיוחדת, ובעקבות המשכיות המפגשים וההתמדה בהם, התפתחה הדינמיקה הייחודית של קבוצתנו. אנו מחויבות לקבוצה, וחשוב לנו להמשיך בפורום האינטימי שלנו. יחד עם זאת, הקבוצה מהווה מתנה, זכות ואור לכל אחת ואחת מאיתנו, ונשמח אם האור הזה יגלוש מעבר לחברות הקבוצה עצמה, ואם הניסיון שלנו יהווה השראה ליצירת קשרים וגשרים בין קבוצות שונות בחברה הישראלית.