באמצע ינואר 2017, באולם חגיגי ומלא מפה לפה (כ-200 משתתפות/ים) בגבעת ברנר, סביב שולחנות עגולים, התקיים מפגש רב עניין, באווירה חמה ושמחה.
דבורלה אורבוך הנחתה את הערב, ראש המועצה האזורית ברנר, דורון שידלוב ברך, והפליאו לשיר: דפנה זהבי מנען עם קלייר אורן מגבעת ברנר, בליווי קלידים; ערן זהבי וגיטרה ועירית יצחקי. על ההגברה המעולה היה רזי רגב.
במרכז הערב עמדה הרצאה של שרית לארי, ד"ר לפילוסופיה פוליטית, פעילה חברתית, מנכ"לית משותפת בארגון ישראלי-פלסטיני – מהפך תר'יר.
שרית שעוסקת באקטיביזם חברתי הציגה בפנינו את שאלת השאלות – מה הביא אותנו לצאת הערב מהבית למפגש? ושאלה כללית – מה מביא א/נשים לצאת לפעילות חברתית? התשובה – החזון, הרצון להטיב, הצורך בהשתייכות, בסולידריות. ומנגד, מיד לאחר מכן עולים ספקות וחששות מהעבודה הרבה והמורכבת, פחד מכישלון, מאי היענות ופסימיות.
לדברי שרית בשדה האקטיביזים החברתי מתקיימת תנועת מטוטלת קבועה בין החזון, החלום והשאיפות לבין כובד המשימה, עבודת הפרטים, הפחד והפסימיות. המענה לטלטול הזה הוא יצירת קבוצת עבודה שמאפשרת תמיכה בין השותפות. כך אפשר לחלוק את החזון וגם את הקשיים. חלוקת משימות, שיתוף יכולות וזוויות ראיה.
קבוצה שמתחברת במטרות ובעשייה שמתלכדת דרך היכרות וסיפורים אישיים, תוכל לעמוד במצבי הצניחה של המטוטלת. במהלך העבודה יש לשמור על שני הקצוות – להתחיל כל פגישה בחזון, בסיבה לפעולה, לפרוט את המשימה לפרטים ולחלק אותה בין חברות הצוות. בסוף הפגישה רצוי לחזור ולהזכיר את החזון והמטרה.
ההרצאה לוותה בתרגול בקבוצות קטנות סביב שולחנות עגולים. התרגול יצר חיבורים והתלהבות בקהל וגם הניב רעיונות ויוזמות חדשות לפעילות באזור שלנו, והצטרפות של חברות חדשות לתנועה.
