היכרות עם האסלאם מפגש שישלום ביפו, 26.5.2015 / מיכל פנט-פלג

בדרך כלל אני מחשיבה את עצמי כאחת שמכירה היטב את ארצנו הקטנטונת אבל פה ושם מזדמן לי לגלות מקום שעוד לא ביקרתי בו. כך קרה כשהגעתי ביום שלישי האחרון למפגש שישלום בדרום יפו. מול חוף מקסים, פארק ירוק דשא ומגרש חניה רחב ידיים, ממש עלשפת הים (איפה מוצאים חניה כזו בעיר ללא הפסקה), נטוע מתנ”ס יהודי-ערבי שמשרת את תושבי שכונת עג’מי והסביבה. כמו שאני צועדת בשביל המוליך למתנ”ס, נקלעתי לפסטיבל קולני ושמח בחסות “הסכמה אזרחית”. על הבמה שרו, ניגנו, פיזזו והיפ-הפו צעירים וצעירות ערבים לאור השקיעה, מול קהל מעורב שהיה שרוע על הדשא ושידר אווירה קיצית חופשית וקלילה.

יתכן שהתפאורה, אור השקיעה ומשאלות הלב שלי צבעו את כל אלה בצבעים זוהרים במיוחד. קרוב לוודאי שהמציאות היומיומית פחות ורודה אבל האירוע הזה בדרום עג’מי שטף אותי באופטימיות. אם יש איים כאלה של דו-קיום אפשר אולי למנף אותם להסכם בין היהודים והפלסטינאים בשטחים. חשוב להזכיר שמיזמים כאלה לא נעשים מעצמם. בעקבות חקירה קצרה במקום נודע לי שלארגון הפסטיבל שותפים הפורום להסכמה אזרחית, יוזמות קרן אברהם, המתנ”ס ועיריית תל-אביב-יפו שמטפחת לא רק את האתרים הייצוגיים בשרונה ובתחנה הישנה אלא גם מקומות פחות מתויירים כמו המתנ”ס והדשא הירוק בשכונת עג’מי.מה דעתכן להריץ את חולדאי לראשות הממשלה….

שישלום שהוקדש הפעם להיכרות עם האסלאם הופק על ידי עליסה עשת המופלאה ואמאל ריחאן-אבו-ראמדן היפואית. אחרי הנשיקות והחיבוקים פתחה את הערב מקהלת שיראנא בניצוח מיקה דני ובהשתתפות נשים ערביות ויהודיות מיפו. המקהלה המקצועית לעילא שרה בפתיחת הערב ובסיומו שירים ערביים ועבריים ואפילו שיר משולב בשתי השפות. אני מוכרחה להודות שקטעי המקהלה גרמו לי התרגשות והנאה אמתית.

את הדיון פתחה אמאל במבוא קצר על זכויותיה של האישה באסלאם ואחריה עברה רשות הדיבור לשיח וואל מחמיד, סגן יו”ר התנועה האסלמית ביפו, אימאם ופעיל חברתי. וואל מחמיד דיבר בעיקר על הניגוד בין תדמית האסלאם כפי שהיא מופיעה באחרונה בתקשורת, בעקבות עליית כוחן של תנועות איסלאמיסטיות קיצוניות דוגמת דעאש לבין האסלאם האמתי.

הוא הדגיש שמעשי הרצח, האונס והוונדליזם שמבצעים אנשי התנועות הללו מנוגדים לרוח האסלאם ואסורים על פי הקוראן. ארגון דעאש ודומיו עושים שימוש ציני באסלאם כדי להצדיקאת כוונתם להשתלט על כל המדינות הערביות ולכונן במזרח התיכון מדינה אסלמית על-לאומית שתתנהל לפי חוקי השריעה כפי שהם מבינים אותם. הוא תקף את הארגונים האלה וטען שאין בקוראן היתר לרצוח אנשים, גם לא “כופרים”. העקרונות המכוננים באסלאם הם סבלנות, סובלנות ורחמנות. יחד אתו דברה גם גב’ נאהד כנעאנה, מורה, מרצה ומדריכה מג’אסר-א-זרקא שפרטה את זכויות נשים באסלאם: הזכות להתגרש, הזכות להינשא בנישואין עצמאיים, הזכות לרכוש שהביאה עמה מבית הוריה, זכויות ירושה ועוד. בהמשך הערב התפתח דיון ער והדוברים ענו בסבלנות על השאלות, גם על שאלות קשות, שהומטרו עליהם על ידי הקהל שכלל עשרות מחברות התנועה ואורחים.

ברור שלא ציפינו להכיר את האסלאם, אפילו לא את היחס שלו לנשים, בערב אחד. ברור גם, שהדוברות והדוברים עשו הכול כדי לחבב עלינו את דתם שהם כל כך גאים בה. קיבלנו טעימה, שהגבירה את הסקרנות לשמוע עוד ואת השאיפה לשוב ולפגוש נשים וגברים המייצגים קהילות מוסלמיות שונות בישראל ובשטחים.

יצאתי מעודדת מהמפגש עם נשים ערביות גאות הרוצות כמונו בדו-קיום ובהסכם שלום עם הפלסטינאים בשטחים.