הסנונית הראשונה לאירועי יום האשה הבינלאומי ב"נשים עושות שלום" נערכה בסינמטק בירושלים, בהקרנת הסרט "דיוקן" ובשיחה עם גיבורת הסרט, חברתנו כיפאיה עיאטי, פעילה ב"נשים עושות שלום".
כשתכננו בצוות ההיגוי הירושלמי איך נציין את יום האשה הבינלאומי, היה לנו ברור שנרצה להקרין את הסרט, שזכה בפרס ראשון בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה בין הסרטים הדוקומנטריים. באמצעות הסרט רצינו להוסיף ולעורר מודעות לאלימות נגד נשים ולאוזלת היד של המנגנונים החברתיים.
ידענו שנרצה לתת הזדמנות לעוד אנשים לשמוע את כיפאיה משתפת בניסיון חייה. כיפאיה חוותה אלימות קשה וגילתה שיש בה תעצומות נפש וגילתה את היצירה ככוח מרפא. כיפאיה משלבת ביטוי אמנותי עם חמלה אנושית והצבת יד לקרבנות האלימות ולמשפחותיהן. הכוחות הפנימיים שיצאו לאור הפכו את כיפאיה לפעילה חברתית לשינוי.
בין השאר, הפעילות של כיפאיה ועוד חברות ערביות אזרחיות ישראל, מהווה גשר וקשר חשוב בין נשים עושות שלום, ניסא יסנענא א-סאלאם, ובין ניסא א-שאמס, נשות השמש, תנועת האחות של נשים שוחרות שלום, פלסטיניות מעזה ופלסטין.
ביחד, נשים משתי התנועות, חיברנו את קריאת האמהות, שקוראת למנהיגים משני הצדדים להידבר ולסיים את הסכסוך.
חשבנו שלכבוד יהיה לנו להזמין את כיפאיה ולשמוע מניסיון חייה אל מול כוחניות ורוע. לא שיערנו שב-27.2.23, כשהגיע מועד האירוע, נעמוד מול כזאת תאוות כח ושלטון ומול פעולות שלטוניות להכנעת האחר.
לקיום האירוע חברנו עם עוד ארגונים:
עם מכון קיברשטיין, הפועל לחיזוק השדה הפמיניסטי בירושלים ולמינוף ההשפעה של נשים מכלל הקהילות והיוזמות פורצות הדרך בעיר;
עם ארגון 49%, שמשימתו לפתח ולקדם נרטיבים נשיים באמצעות סרטים;
פולה מ-49% שידכה אותנו עם הסינמטק שהכיר בחשיבות האירוע ואיפשר לנו להשתמש בנדיבות בשרותיו ללא תשלום ואף סיפק הזמנות והנחה ניכרת ברכישת כרטיסים. תודתנו לכולם.
האירוע התחיל בקבלת פנים חגיגית בה כיפאיה היתה אורחת הכבוד. הגיעו כשבעים א.נשים, חברות וחברי נשים עושות שלום וגם אחרים.ות ממנויי הסינמטק ומתעניינים, יהודים וערבים.
הסרט מפעים ולא קל לצפיה, נגע בקהל הנוכחים וכולם בחרו להשאר לשיחה עם כיפאיה לאחריו. את השיחה הנחתה ברגישות ובתבונה חברתנו פיטה פלח, בכובע הכפול של מנהלת שותפה במכון קיברשטיין ושל חברה פעילה בנשים עושות שלום ירושלים.
כיפאיה הקסימה את הקהל בכנות, יושרה, אופטימיות וכוחות פנימיים מרשימים. תארה את הקורות אותה ואת פעולותיה הרבות למען החברה, הקהילה והמשפחה. בשלב השאלות היו אנשים בקהל ששיתפו שהתלבטו האם להגיע, לאור האירועים הקשים במדינה, ושמחים שבאו – כי נטענו בתקוה.
האירוע איפשר לנו לחשוף את קריאת האמהות ואת נשים עושות שלום לקהל שפחות מכיר אותנו. בנוסף, התחזקנו מהביחד ומהסולידריות ואנו מייחלות להמשך תעצומות נפש שיביאו אותנו לפעולות לשינוי.
