
מה למשבר קורונה ולהחלטת מועצת הביטחון 1325? / ענת בן דוד
מגפת הקורונה מנוהלת בישראל כאילו היתה מלחמה.
מקבלי ההחלטות הבקיאים בפוליטיקה, בניהול מערכות, בהלכה ובמצוות, מנהלים מעין מבצע צבאי, בשעה שבקיאותם בניהול משבר בריאותי בעל השלכות רב ממדיות ובסדר גודל כזה אינה ברורה. כבר התרגלנו לראות גברים שמדברים אלינו כאילו שהם יודעים ומבינים בכל דבר, בעיקר בכל מה שקשור לאיומים ולביטחון. שנים רבות אנו מוחות על חשיבה חד צדדית, ועל היעדרן של נשים בבמות הללו.
מדוע נשים מנהיגוֹת מנהלות בהצלחה גדולה יותר, את משבר קורונה בארצותיהן?
לאחרונה ערכנו פאנל מיוחד בנושא בשיתוף חברות וחברי הסגל הדיפלומטי בארץ ממדינות שבהן המנהיגוּת היא בהובלה נשית.
הצהרות מזכ"ל האו"ם בנוגע לנשים וקורונה
#COVID19 could reverse the limited but important progress that has been made on gender equality and women’s rights.
Women’s leadership and contributions must be at the heart of #coronavirus resilience & recovery efforts.https://t.co/ZrwlsbwIZc pic.twitter.com/iyJeFOoF7p
— António Guterres (@antonioguterres) April 9, 2020
תרגום
מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרס: "שימו נשים ונערות במוקד המאמצים להתאושש מוירוס הקורונה!" 9.4.2020
המגפה משפיעה על כל אחד, בכל מקום. אבל היא משפיעה על קבוצות שונות באופן שונה ובכך מעמיקה אי-שוויון קיים.
מתחילה ראינו כי שעור התמותה עבור גברים כנראה גבוה מזה של נשים. אך למגפה השלכות חברתיות וכלכליות הרסניות על נשים ונערות..
היום אנחנו פותחים בדווח המראה כיצד קוביד-19 עלול להחזיר לאחור את ההתקדמות המצומצמת שהושגה בנושא שוויון מגדרי וזכויות נשים – וממליץ על דרכים כיצד להטמיע מנהיגות נשית ותרומת נשים למרכז החוסן וההתאוששות.
כמעט 60% של נשים בעולם עובדות בכלכלה הלא פורמלית, מרוויחות פחות, חוסכות פחות ונמצאות בסיכון גבוה יותר ליפול לתוך עוני. שווקים מתמוטטים, עסקים נסגרים ומליוני משרות נשים נעלמו.
במקביל לאובדן תעסוקה שבצידה תמורה כספית, עבודת נשים לא משולמת גדלה בצורה אקספוננציאלית כתוצאה מסגירת בתי-ספר והצרכים של המוגברים באוכלוסיה. זרמים אלה מתלכדים כפי שלא התלכדו אי-פעם להכניע זכויות נשים ולמנוע מהן הזדמנויות.
שוויון מגדרי וזכויות נשים חיוניים בכדי שנעבור את המגפה ביחד.
להתקדמות שאבדה לוקח שנים לחזור לסטטוס הקודם. בנות גיל העשרה הנושרות מבית הספר עלולות לא לחזור אליו אף פעם. אני מפציר בממשלות להטמיע מנהיגות נשית ותרומת נשים במרכז החוסן וההתאוששות מקוביד-19.
זה מתחיל בנשים כמנהיגות, בייצוג שוויוני ובכוח החלטה שוויוני.
אמצעים להגנה כלכלית ועידוד הכלכלה יש להפנות לנשים, מהעברת כספים ועד הלוואות מסוגים שונים. יש להגדיל רשתות בטחון חברתיות. יש להכיר בעבודה בכלכלה הלא פורמלית ולהעריך את תרומתה החיונית לכלכלה.
המגפה גרמה גם לעלייה מזעזעת באלימות נגד נשים. אישה אחת מתוך חמש בעולם חוותה אלימות בשנה שחלפה. רבות מהן כלואות כעת בבית עם התוקפים שלהן, נלחמות להגיע לשירותים הסובלים מצמצום תקציביים והגבלות. זה היה בסיס קריאתי מוקדם יותר השבוע לממשלות לנקוט בצעדים דחופים להגן על נשים ולהגדיל שירותים התומכים בהן.
קוביד-19 מאתגר לא רק את מערכות הבריאות הגלובאליות, אלא בוחן גם את האנושיות המשותפת שלנו.
שוויון מגדרי וזכויות נשים חיוניים בכדי שנעבור את המגפה ביחד, שנתאושש מהר יותר ושנבנה עתיד טוב יותר עבור כולם.
תרגום:
המזכיר הכללי של האו"ם, אנטוניו גוטרס, קורא ב-23 במרס 20 להפסקת אש עולמית ומיידית לנוכח וירוס הקורונה (טוויטר)
לוירוס לא משנה הלאום, האתניות או הדת. הוא תוקף את כולם ללא רחם.
בינתיים, עימותים מזויינים מתקיימים על כל הגלובוס. הפגיעים ביותר, נשים וילדים, א/נשים עם מוגבלויות, אלה שהודחקו לשוליים והעקורים משלמים את המחיר הגבוה מכולם. הם בסכנה החמורה ביותר לסבול מאובדנים נוראיים מקוביד-19.
בואו לא נשכח כי בארצות בהן משתוללת מלחמה מערכות הבריאות קרסו. עובדי בריאות, שהם מעטים, הותקפו לעתים קרובות.
פליטים ועקורים פגיעים כפליים. עוצמת הווירוס מדגימה את טיפשות המלחמה. בגלל זה אני קורא היום להפסקת אש כללית בכל מקום בעולם. הגיע הזמן להכניס עימות מזויין לסגר ולהתרכז ביחד במאבק האמיתי של חיינו.
לצדדים בקונפליקט אני אומר: תיסוגו מפעולות איבה, שימו בצד אי-אמון ושנאה. השתיקו את התותחים, הפסיקו את הפעילות, הפסיקו את ההתקפות האוויריות. זה חיוני ביותר ליצירת פרוזדורים להעברת סיוע להצלת חיי אדם, לפתיחת חלונות יקרי ערך לדיפלומטיה, להבאת תקווה למקומות הפגיעים ביותר לוירוס.
בואו נקבל השראה מבריתות ומדיאלוג המתהווים לאיטם בין יריבים במקומות מסוימים על מנת לאפשר טיפול משותף מול הוירוס.
אבל אנו זקוקים להרבה יותר: להפסיק את חולי המלחמה ולהאבק נגד המחלה ההורסת את כל העולם.
זה מתחיל בהפסקת הלוחמה בכל מקום – עכשיו! זה מה שמשפחת האדם זקוקה לו כעת יותר מבכל זמן אחר.
נשים בצל הקורונה: השפעתם של משברים על שוויון מגדרי / כתיבה ותרגום עו"ד שי אוקסנברג, שדולת הנשים, אפריל 2020
במציאות שבה הפער המגדרי בין נשים וגברים טרם נסגר בכלל תחומי החיים, מצב משבר עלול להקצין את אי השוויון ולהשפיע באופן לא פרופורציונלי על נשים. כך כבר קרה בעבר, במשברים כלכליים ובריאותיים שפקדו את העולם, וכך מסתמן שקורה כעת, גם בישראל: האלימות כלפי נשים גואה, נשים מתמודדות עם נטל טיפול כבד יותר בילדים ובנתמכים אחרים, ומאבדות באחוזים גדולים יותר את מקומות העבודה שלהן. ההישגים שכבר הושגו לקידום שוויון מגדרי נמצאים בסכנה, כשמובן מאליו שללא מחצית מהאוכלוסייה שלה, אף מדינה לא תצלח את המשבר. כמו בימים שבשגרה, גם בזמן המשבר, השדולה פועלת להגנה על נשים ולהטמעת הפרספקטיבה המגדרית בניהול המשבר.
ויצו בדו"ח אלטרנטיבי ליציאה ממשבר הקורונה: מתן מענים לקבוצות מוחלשות וצמצום הפגיעה בנשים
על רקע היעדר ייצוג נשי בוועדת המל"ל שגיבשה את אסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה והיעדר התייחסות לתחומי רווחה, יזמה ויצו דו"ח משלים מזווית מגדרית, שהוגש היום לרה"מ. ע"פ הסיכום עם לשכתו, המלצות הדו"ח ייבחנו ליישום. את הדו"ח כתבו למעלה מ-30 מומחיות ובכירות המשק והמגזר הציבורי. בין ההמלצות: ביטול ההגבלות הגורפות על הגיל השלישי ומתן חופש בחירה ליציאה ע"פ חלופות, פתיחה מידית של מסגרות לילדים בסיכון, גיבוש מודלים של תעסוקה שיאפשרו לאימהות לשמור על מקום העבודה, מקלטי חירום לנער וצעירות בסיכון, הערכות להסלמה באלימות בתוך המשפחה ופתיחת מרכזי חירום, שילוב נציגי המגזר השלישי בקביעת ההחלטות, החזרתם של טיפולים פרה רפואיים וטיפולי פריון והריון לנשים.
מהסקר עולה כי נכון לתחילת אפריל, 48% מהנשים השכירות דיווחו כי יצאו לחופשה או פוטרו, לעומת 32% מהגברים. מרבית הפער נובע מיציאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת) – 37% מהנשים דיווחו כי יצאו לחל"ת לעומת 24% מהגברים.
רקע
הסקר נערך בעיצומו של משבר הקורונה, כאשר חלקים נרחבים מהעובדים והעסקים במשק נאלצו, בהנחיית משרד הבריאות, לסגור או לצמצם פעילות. הסקר בוצע במהלך השבוע שלפני חג הפסח, בימים שבין ה- 29.3.20 ועד ל- 2.4, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה העובדת בישראל.
את הסקר יזם, גיבש וניתח צוות המרכז לממשל וכלכלה, במכון הישראלי לדמוקרטיה, בסיוע ופיקוח מתודולוגי של צוות מרכז גוטמן למחקרי דעת קהל ומדיניות, כאשר הדגימה בשטח בוצעה באמצעות חברת מדגם.
מטרת הסקר - לספק למקבלי ההחלטות במשק תמונה לגבי מצבם של העצמאים והשכירים במשק, שנאלצו להתמודד עם השבתת המשק.

"Waging war" against a virus is not what we need to be doing, Cynthia Enloe, March 2020, WILPF website
"לצאת למלחמה נגד וירוס אינו הדבר הנכון לעשות", תקציר מאמר מאתר WILPF
המחברת מתבססת על מחקרי הסטוריוניות פמיניסטיות על זכרונות והמשגה של אמריקאיים את מלחמת העולם השנייה. הזכרונות ורודים, מדגישים את הגבורה, את לכידות העם נגד האויב, את המאמץ המשותף ואת הניצחון. בו בזמן שבעת ההיא שררו גם בצבא עדוד זנות, הומופוביה, פרקטיקות של גזענות, אנטישמיות והבטחות שווא לנשים.
המטפורה של "יציאה למלחמה" מתאימה רק אם מתעלמים ממה שלמדנו בינתיים על ההשפעות הקשות של מלחמות, במיוחד על נשים.
Care and Connection in Crisis, Madre
דאגה, איכפתיות וחיבור בזמן משבר, אסטרטגיה פמיניסטית בעימות עם קוביד 19
תקציר נייר עמדה של ארגון MADRE, מרץ 2020
אלה עתות של סכנה חמורה וגם של הזדמנות לשינוי חברתי שוויוני ומתקדם. תוך הקושי להבין את המשמעויות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות סביבנו אנחנו נטפח הזדמנויות ליצירת שינויים לעולם טוב יותר. צפויים סבל מקריסת הכלכלה העולמית, מתגובות מיליטריסטיות, משנאת הזר ומתגובות פונדמנטליסטיות למשבר.
ארגון MADRE עובד שנים עם תנועות שטח במלחמות ואזורים מוכי אסון. הבראה ו- well being יושגו ע"י תגובה קבוצתית מבוססת זכויות המדגישה את צורכי החלשים ביותר במשבר.
וירוס קורונה מגלה את האמת העמוקה של תלות הדדית בין כל בני האדם ובין בני האדם לכדור הארץ. MADRE יעמוד בפרץ מול אידיאולוגיות של הפרדה וישמש כמרכז למידה והפצת ידע עבור אקטיביסטיות מקומיות באשר הן.
צדק גלובאלי בפעולה: MADRE יספק שירותי בריאות וסניטציה דחופים ויראה ע"י פרספקטיבה ביקורתית מדוע התשתיות האלה חסרות. נתמוך בארגונים מקומיים ובין-לאומיים הנלחמים על הזכות למי שתייה ולשירותי רפואה ונראה כיצד קהילות מודרות סובלות מחוסר מידע מציל חיים בגלל שמדינתם אינה מספקת את המידע בשפתם.
הצטלבות מיקומי שוליים (intersectionality): הסובלים מאפליה מערכתית, כגון מבקשי מקלט או בעלי נכות, סובלים יותר מהמגפה שכן יש ניסיון לא לתת להם תמיכה דחופה נוכח הוירוס. יש צורך במדיניות שתטפל בכל הקהילות ובמיוחד במופלות ובמודרות. נתמוך בגישות המחזקות נורמות ותהליכים דמוקרטיים. הם חיוניים בעת שממשלות סמכותיות מנצלות את הבידוד והפחד להעצמתן.
אתיקה של דאגה ואיכפתיות: נדרוש מדיניות מתקדמת: שירותי בריאות אוניברסליים, טיפול וסידור לילדים, ימי מחלה בתשלום, קיימות כלכלית וסביבתית. כן נדאג לנראות העבודה הלא משולמת של נשים וילדות בכל העולם, עבודה הגדלה באופן אקספוננציאלי בעתות משבר וחושפת אותן לוירוס. כל זאת ברמת הקהילות וברמת הסינגור על זכויות אדם.
תגובות נשים מקומיות למשבר העולמי: MADRE תומך באקטיביסטיות מנוסות בקהילות בחזית כמו מחנות פליטים, אזורי מלחמה ומעוטי מים. נשים אלה מוכרות כמקורות מידע מהימנים, ואנשים מקשיבים להן.
בתימן: MADRE משתף פעולה עם Food4Humanity : גישה למים, חלוקת חומרי סניטציה גם לאנשים בבתי כלא וקריאה להפסקת אש מידית.
בניקראגוה: שיתוף פעולה עם Wangki Tangni: חיזוק קהילות ילידים ע"י מידע בריאותי, טיפול ביולדות וביטחון תזונתי.
ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו: שיתוף פעולה עם :SOFEPADI חלוקת חומרי חיטוי ומדי חום במחנות פליטים, בתי ספר ומקומות ציבור מרכזיים אחרים. בנוסף ניהול מסע הסברה דיגיטאלי בנושא מניעת אלימות הכולל גיוס גברים לספר על התמודדותם עם לחץ ועם דאגה למשפחותיהם.
All 6 Countries With The Best Response To Covid-19 Have one Thing In Common: Women Leaders, Scoop Whoop, Srishti Magan, 11.4.2020
מה משותף לכל הארצות שהשיגו תוצאות טובות במשבר?
תקציר
ל-6 הארצות (גרמניה, ניו זילנד, בלגיה, פינלנד, דנמרק ואיסלנד) שהשיגו את התוצאות הטובות ביותר במשבר וירוס הקורונה יש מכנה משותף: הן מונהגות ע"י נשים. כל שש הארצות הצליחו לשטח את העקומה, והיו יותר מוכנות מבחינת ציוד רפואי ואמצעי מיגון עבור צוותי הרפואה. בנוסף הראו גישה אמפתית ושקופה, בעלת התחשבות בצרכים החברתיים והכלכליים של האזרחים. גם טאייוואן, עם אשה כנשיאה, מצטיינת בתוצאות חיוביות.
The Coronavirus is a disaster for Feminism, The Atlantic. Helen Louis, 19/3/2020
וירוס הקורונה הוא אסון עבור הפמיניזם, אטלנטיק / הלן לואיס 19.3.2020
תקציר
פנדמיה (מגפה רבתי, כלל עולמית) מגדילה את כל האי-שוויון בין המגדרים. בכל העולם עצמאות של נשים תהיה הקורבן השקט של הפנדמיה. כאשר מסגרות החינוך על סוגיהן סגורות, עול הטיפול בילדים זז מכלכלה בתשלום לכלכלה ללא תשלום. מניסיון מגפות בעשר השנים האחרונות (Ebola, Zika, SARS,שפעת חזירים, שפעת ציפורים) הכנסת הגברים חזרה יותר מהר לקדמותה מזו של נשים.
כאשר שני בני הזוג עובדים, יהיה זה רק הגיוני להחליט שזה עם פחות הכנסה יישאר בבית וידאג לילדים, להורים הקשישים ולחולים. "זה" הינו בד"כ "זו", הכנסתה מראש היתה פחותה. על אף שבמאה העשרים נשים הצטרפו למעגל העבודה בהמוניהן, נטל המשרה השנייה עדיין קיים. בכל העולם נשים, אם עובדות מחוץ לבית או לא, מבצעות יותר עבודות בית ויש להן פחות פנאי מלבני זוגם.
להורים יחידניים הג'ינגול הזה עוד יותר קשה. בבריטניה ברבע מהמשפחות יש הורה יחידני, ומתוכם 90% הן נשים.
ממגיפת האבולה בסיירה ליאון ידוע כי יותר נשים מתו מסיבוכי לידה מאשר מהמגיפה עצמה עקב העברת תקציבים לנושאי המגיפה. בים של מסמכים שפורסמו בנושא האבולה והזיקה רק 1% דן בשוני השפעת המגיפות על המגדרים.
מתווסף לכך הידע על עלייה באלימות במשפחה. קובעי מדיניות אינם מתחשבים בידע זה. יש צורך בסידורי חירום עבור ילדים, ביטחון כלכלי עבור עסקים קטנים וקצבאות המשולמות ישירות למשפחות.
בנוסף דואגים חוקרים שמידע חיוני למגיפות עתידיות אינו נאסף, כולל מידע ומחקר על השפעות דיפרנציאליות על המגדרים.
COVID-19: Militarise or Organise? / Ray Acheson, WILPF website
נכתב בגל הראשון של קורונה 2020
תקציר
ממשלות בכל העולם מוציאות קרוב לשני טריליון USD על נשק על חשבון פיתוח תשתיות בריאות ומחקר וכל פן נוסף של שיגשוג (well being) של חברה. כעת יש מדינות בהן הצבא נקרא "להגן" על בתי החולים, כאשר מה שבאמת נחוץ לצוות הוא ציוד מגון.
מיליטריזם מחמיר גזענות, שנאת זרים ואת המנטליות של אנחנו/ והם.
אנחנו זקוקים לחשיבה רדיקאלית ואף המצאה מחדש של תשתיות הביטחון שלנו. חוסר שוויון הורג, סולידריות כמעשה פוליטי בונה והיא זו שתעזור לנו לצלוח את המשבר הזה ואת אלה שיבואו אחריו. משבר הקורונה הוא משבר עולמי הדורש תגובה גלובאלית. עלינו להפנות עורף לניצול בני אדם, בעלי חיים והסביבה (המלווה בהסתמכות מוגזמת על חברות אל-לאומיות המעדיפות רווחים על בני אדם ועל כדור הארץ). עלינו לפתח כלכלה וייצור מזון מקומיים ואיתנים. זה אומר פירוק מנשק ודה-מיליטריזציה.
חמלה, דאגה ואיכפתיות ופעולה קולקטיבית יהוו הבסיס. העת לדמיין ולהבנות זאת היא עכשיו.
,