טליה (טלי) לוי לבית פרידמן ז"ל | 1954 – 2023
מעגלים רבים של עשייה והתנדבות סבבו בחייה של טליה, והיא הייתה מעורבת בהם בדרכה הייחודית, לעומק, ללא לאות, ידה בכול. והיה חוט מקשר: את הכול עשתה שלא על מנת לקבל פרס או תהילה, אלא מתוך אכפתיות וביסודיות רבה. כך בכל תחנה במסע חייה – בבית החולים יוספטל, כ-40 שנה, בתפקידי דיאטנית קלינית ומנהלת המטבח, ובפעילותה ההתנדבותית. והרשימה ארוכה: ארגון ויצו, תנועת נשים עושות שלום, הגיל השלישי, עמותת שלובות (מתמודדים ומתמודדות עם מחלת הסרטן) וביוזמות למען ילדים עם צרכים מיוחדים. בכל מקום שהגיעה אליו הייתה בין אלה שהצעידו אותו קדימה. בכל פרויקט שלקחה על עצמה חשבה בגדול איך לפתח ולשכלל, והייתה מושקעת עד הפרטים הקטנים. בכל מקום ידעה לתת את מגע הקסם, לראות את האדם ולמצוא פתרונות יש מאין.
"לעולם לא היית אדישה לעוולות ולסבל של אחרים", ספדה לה חברתה, "היית פמיניסטית לא של דיבורים אלא של עשייה".
טליה נולדה אמנם בדור שלפני מהפכת המחשב, אבל תמיד השכילה להדביק את קצב החידושים הטכנולוגיים, ללמוד, להתעדכן וליישם, לצמוח ולהצמיח. את המיומנויות שרכשה שיתפה בנדיבות בכל נושא שנגעה בו ובכל תפקיד שלקחה על עצמה. טליה היתה חברה ותיקה בתנועת נשים עושות שלום: היתה פעילה בריכוז צוות אילת ובהמשך חברה בצוות המאה, רכזת וחברת צוות דיגיטל, וחברה בצוות ההסעות.
"טליה היתה מלאה אופטימיות ושמחת חיים. בכל צוות בו עבדה השרתה אוירה טובה, ועשתה את מלאכתה באכפתיות גדולה ועל הצד הטוב ביותר" מעידות חברותיה.
טליה הייתה פעילה מאוד בסניף ויצו אילת, שם שימשה כחברת הנהלת הסניף, רכזת תחום מעמד האישה והלשכה המשפטית וחברה בפורום הנשים העירוני. במסגרת זו הובילה פרויקטים רבים למען נשות העיר, ובכלל זה מאבק באלימות כלפי נשים; הקימה חוג להנגשה דיגיטלית לגיל השלישי במתנ"ס באילת, ומרגע שחלתה, ניהלה גם את החלק הדיגיטלי של עמותת "שלובות".
זאת ועוד. בהשראת שניים מנכדיה, שהם בעלי צרכים מיוחדים, הפנתה את משאביה הבלתי נדלים להקמת העמותה להיות שם למען ילדים אוטיסטים בדרך לעצמאות. היא הצטרפה למיזם ההקמה עוד בשלבים הראשונים, הייתה מהתורמות הראשונות לעמותה, והאמינה לאורך כל הדרך שהמאמצים יישאו פרי. כדרכה, הפעילה את כל יכולותיה וקשריה להתגברות על קשיים שנערמו, בלי לוותר, עד שהחזון התממש. והעמותה אכן קמה וצמחה, והניבה פירות – גם עבור נכדיה.
"תמיד מחפשת מעבר לקיר" אומרת עליה כלתה אילנית, "מרושתת בקשרים חיוניים, אין דבר העומד בפניה".
טליה הייתה בת 68 במותה ממחלת הסרטן. ילידת נתניה, תושבת אילת יותר מ-40 שנה. השאירה אחריה בן זוג, יעקב, שני בנים, רונן ואמיר ובנות זוגן, וחמישה נכדים. הייתה מסורה להם עד כלות.
טליה תישאר בלבבות של כולנו.
יהי זכרה ברוך
