היא תושבת הערבה, חברת קיבוץ יטבתה, אם לשלושה וסבתא לנכד אחד (בינתיים); היא מנכ"לית ערדום – מפעלים אזוריים חבל איילות, וחברה פעילה בנשים עושות שלום, בשלושה (!) צוותים.
זוהי עדית גרפונקל. הקריירה המרשימה שלה כוללת תפקידים ניהוליים כלכליים, ביניהם – מנהלת כספים "מחלבות שטראוס" ומנהלת העסקים של קיבוצה, יטבתה. רוב הזמן, היא מציינת, אישה יחידה בעמדת ניהול, בין גברים.
לנשים עושות שלום הביאה את ניסיונה המקצועי העשיר ואת כישוריה הייחודיים: חשיבה אנליטית-לוגית, ניהול תהליכים, שיטתיות, עיבוד נתונים בכלים שונים שרכשה במהלך השנים וגם רקע דיגיטלי לא מבוטל.
"אני מאמינה", אומרת עדית, "בשוויון ערך האדם; אני מאמינה שחייב להימצא פתרון לסכסוך בין בני-אדם ושגם אנחנו לא נוכל לאורך זמן להמשיך לחיות על חרבנו. שאלתי את עצמי, מה עושים בקשר לזה? כלום? רק להאמין ולתרום? וכשאסתכל אחורה, מה אומר לנכדיי?" המפנה חל אחרי שצפתה בסרט על נשות ליבריה. בעקבותיו החליטה, לפני כארבע וחצי שנים, להצטרף לפעולה של ממש.
השיבוץ הראשון שלה היה לצוות מערך ההסעות לאירועים ("אסתי"). מכאן נחשפה לחברות התנועה, לפעילויות ולחומרים, ועד מהרה הוזמנה להצטרף לצוות המאה (התרגשתי מאוד, היא נזכרת). בהמשך ביקשה להצטרף לצוות לפיתוח משאבים. היא משמשת בו בתפקיד של ניהול מידע, ופיתחה במסגרתו פורמט שמאפשר קשר ואינטראקציה עם תורמים. וגם בצוות הפייסבוק, תת צוות של הדיגיטל, יש לה חותם.
מחוץ לניהול כלכלי עידית חובבת מושבעת של מוזיקה, מקלאסי וג'אז עד רגאיי ופופ, וגם שרה במקהלה שנים רבות. היא אוהבת לקרוא ולטייל, עם דגש מיוחד על נהיגה עצמית מאתגרת בג'יפים.
"למדתי מהקריירה התעסוקתית שלי", אומרת עדית, "שנשים אכן חושבות אחרת, וטוב שכך". והיא ממשיכה: "אני מייחלת לחברה שתהיה משוחררת מההבניה החברתית המושרשת כה עמוק, שמגבילה וחוסמת נשים רק בשל היותן נשים. הצירוף – "נשים" ו-"עושות שלום" יש לו משמעות עמוקה בעיניי: נשים צריכות להשתלב בתהליכים של פתרון סכסוכים, ולהיות מעורבות בסוגיות ביטחוניות. הובלה של נשים, תיתן סיכוי למדינה. וגם לעולם".
