פרס בינלאומי לשלום מטעם קרן Die Schwelle הוענק לנשים עושות שלום

בשבוע שעבר הוענק לנשים עושות שלום פרס בינלאומי מטעם קרן Die Schwelle בטקס חגיגי בעיר ברמן Bremen שבצפון מזרח גרמניה. בטקס ייצגו את התנועה חברות התנועה ג׳ולט קהוג׳י ואתי לבני. הקרן מחלקת מידי שנתיים פרס עם ערך סימבולי וכספי (5,000€) לארגון שמקדיש פעילותיו למען השגת השלום, ויחד איתנו זכו גם ווילמה נונאז מניקורגואה ואולגה קראץ׳ מבלר שקיבלו פרס על אקטיביזם אישי למען זכויות אדם במדינותיהן.

Bremen peace prize

הנה מה שהנציגות שלנו מספרות על הביקור:

בין הימים 13-16 לנובמבר ייצגנו את נשים עושות שלום בטקס קבלת הפרס (ובפגישות בעקבותיו) על פעילות למען קידום השלום. הפרס לווה גם במענק כספי בסך 5000 יורו.
 ארגון  SHWELLE FOUNDATION Contributions to Peace מברמן, הינו ארגון פרטי שמחלק את הכספים שנתרמו ע"י אדם פרטי, מדי שנתיים. אות ההוקרה ניתן לאנשים וארגונים שמהווים דוגמה בפעילותם למען השלום, הצדק וכבוד האדם.
ג'ולט ואני ייצגנו את התנועה, וסימלנו את השותפות היהודית-ערבית של נשים בקידום מטרות התנועה.
מתוך 80 מועמדויות, נבחרו השנה נשים עושות ששלום כארגון, ושתי נשים פעילות בולטות לזכויות אדם בארצותיהן, ווילמה נונאז מניקרגואה ואולגה קראץ' מבלארוס.
הבחירה נעשית ע"י חבר שופטים של הקרן שבוחרים שני מועמדים לקבלת הפרס, והתורמים בוחרים מועמד נוסף – הפעם את נשים עושות שלום, כגוף הפועל לקידום ועידוד יוזמות שלום – Award of the Donators for Encouraging Initiatives.
אחת המטרות של מתן האות זה לקדם ולעודד יוזמות לקידום שלום שעדיין לא מוכרות לקהל הרחב ולחשוף אותן.
למשל, בשנת 2017 קיבלו את האות רשת "אדופציו" מסיציליה שפעילה נגד המאפיה, פעילת שלום וסביבה מניו זילנד וילד שגוייס לצבא בקונגו והפך להיות פעיל שלום.
לפני זה נבחרו פעילים בנושא הפליטים מסומליה, סוריה ומגשר מצפון אירלנד.
עלינו המליצה אינה מגרמניה כמועמדות לקבלת האות.
בארבעת הימים שהיינו בברמן היו לנו ימים עמוסים מאוד בפגישות, הרצאות ובדיונים.
ביום רביעי בהגעתנו אחה"צ היינו בקבלת פנים עם כל זוכי הפרסים.
ביום חמישי קיימנו מסיבת עיתונאים וסיפרנו על התנועה. אח"כ היינו בשיחה עם מר דמסקי, ראש התקשורת של הכנסייה בברמן ובערב הוזמנו לארוחת ערב בבית של אנט עם מספר פעילות של הקרן ופעילות שלום.
ביום שישי ביקרנו בבי"ס וולדורף, בי"ס אנטרופוסופי מחוץ לברמן, ודיברנו בפני התלמידים שמאוד התעניינו והשתתפו. דנו בנושא של אקטיביזם אזרחי, כולם, סטודנטים בני 16 ידעו על פעילותנו והיו מאוד מעורבים.
באותו יום בשעה 18:00 התקיים הטקס בבניין העירייה היפהפה ובנוכחות כ- 500 איש. הטקס היה מרשים ומכובד ועורר התעניינות גדולה. 
שלושת מקבלות הפרס הוצגו באריכות ובצורה מקיפה ויסודית ע"י אנשי הקרן. בין מתן הפרסים הושמעה מוזיקה רלוונטית למקבלי הפרס. לפנינו היה נגן אקורדיון שניגן ושר באנגלית, עברית וערבית את השיר "מי האיש חפץ חיים". כל הקהל התמוגג.
אנחנו, ג'ולט ואני דיברנו על התנועה, כל אחת כ- 3 דקות, עם תרגום.
הנאום של ג'ולט היה בערבית והוסיף צבע ועניין לרבגוניות של הזוכות וכמובן תוך כדי הומור וחמימות אנושית כדרכה.
אני פתחתי את דבריי (הנאום שלי ושל ג'ולט) ואמרתי שאני נרגשת לעמוד בפניהם כאילו זה טקס פרס נובל.
אני מזכירה את זה כי אנחנו עשויות במידה והפעילות שלנו תקבל גם מימד מעשי ומשפיע, להיות מועמדות לפרס נובל לשלום.
סיימנו בארוחת ערב של המארגנים עם הזוכים במסעדה.
בשבת שוב היה מפגש של דיאלוג ושיחה עם זוכות הפרס בנוכחות כ- 50 איש הקשורים לקרן ומוזמנים שלה.
אני חוזרת ומציינת את קבלת הפנים החמה, את התמיכה וההבנה, את העידוד והחיבוק שקיבלנו בברמן בהרבה תקווה שהפעילות שלנו המתמשכת והבלתי נלאית באמת תגרום להתקדמות לשלום בינינו לבין הפלסטינים ותשנה את האווירה והיחסים במזרח התיכון.
כולם ציינו את הייחודיות של התנועה, הגיוון, את אי הכניסה לפרטי ההסכם, וראו בכך נכסים וכיוונים משמעותיים וחשובים.
לסיום, ברקע שמענו מדי פעם על הקשיים בחברה הגרמנית, על התגברות האנטישמיות, הפאשיזם והנטייה ימינה, ועל ניסיון הפיגוע בהאלה. היינו מודעות לכך שאווירת התמיכה, הדמוקרטיה וזכויות אדם היא חלק משלטונה הליברלי של אנג'לה מרקל.
אנו מרגישות שזכינו בחוויה ובניסיון יוצאי דופן וחשיפת התנועה היתה רבת משמעות עם פוטנציאל גדול לעתיד.
אתי וג'ולט

 

קראו על נימוקי הפרס באתר הקרן

ההערכה שלה אנו זוכות בתוך ישראל ומחוץ לישראל נותנת לנו כוח רב להמשיך ולפעול ולא לעצור עד הסכם מדיני!

קראו דיווחים בתקשורת הבינלאומית