יעל ברוידא-בהט ומרילין סמדג'ה מארגון "נשים עושות שלום" מגיעות כל יום לכיכר החטופים, ונאבקות יחד עם המשפחות להחזרתם | הנשים שקוראות מאז 2015 לפתרון מדיני לא זנחו את השאיפה לשלום, אך הן חלוקות לגבי הדרך.
…
מי שהגיע לכיכר החטופים בשלושת החודשים האחרונים ודאי פגש בהן. יום יום הן מתקבצות אחר הצהריים ובשעות בין הערביים, בחולצה לבנה ובצעיף תכלת. כבר מהימים הראשונים של המלחמה הן נושאות שלטים, מפגינות וקוראות להסכם להחזרת החטופים.
"חברות בארגון חיו ויחיו בעוטף עזה", אומרת יעל ברוידא-בהט, מנהלת משותפת של "נשים עושות שלום", ומציינת שגם נשים מהארגון נחטפו ב-7 באוקטובר. "אנחנו כאן כדי לדרוש את שחרורן ושחרור כל החטופים, שנמצאים כבר יותר מדי זמן בידי חמאס".
…
אחרי 9 שנים של פעילות, דמיינת שתעמדו כאן היום?
ברוידא-בהט: "ב-4 באוקטובר צעדנו יחד, 1500 נשים ישראליות ופלסטיניות, בירושלים. שלושה ימים לאחר מכן, קרה מה שהכי חששנו ממנו, מה שהכי הזהרנו ממנו. ההלם היה עצום".
אולי טעיתן בהערכה שלכן לגבי מי שנמצא בצד השני של הגבול?
ברוידא-בהט: "מי ששגו באשליות היו המנהיגים שלנו, הממשלה שהמשיכה באותו קו שהיה ברור לכולם שלא עובד. מיום הקמתנו ב-2014, אחרי מבצע צוק איתן, אנחנו עורכות סיורים ומקיימות מפגשים ביישובי העוטף, בניסיון להביא את הקול של הקהילות שם. יש באזור העוטף לא מעט חברות בארגון, שחלקן נרצחו או נחטפו, וכולן חוו דברים נוראיים ב-7 באוקטובר. כבר 9 שנים אנחנו אומרות בכל מקום: 'תקשיבו לאנשי העוטף. הם מזהירים שמשהו רע הולך לקרות. תעשו משהו'. לא הקשיבו. המשיכו לעשות את אותו הדבר – 'לנהל את הסכסוך'. פעם בכמה חודשים היו 'טפטופים', לפעמים זה מסלים ומגיע עד אשקלון ואפילו עד תל אביב. ואז מדברים מאחורי הקלעים ועוברות מזוודות עם כסף ויש שקט לכמה חודשים. אנחנו אומרות שוב ושוב, שאת הסכסוך הזה אי אפשר לנהל
…
מאז 7 באוקטובר את פחות מאמינה בסיכוי לשלום?
סמדג'ה: "אני מאמינה שזו המטרה, אבל לגבי הדרך שלנו לשם אנחנו צריכות לחשוב מחדש. מבחינתי השתנה משהו מאוד מהותי. לפני 7 באוקטובר אמרנו שרוב הפלסטינים בעזה וברש"פ תומכים בהסכמים מדיניים. היום אני לא בטוחה שאנחנו יכולות לומר את זה בקלות. כשכל כך הרבה אנשים שם תומכים בפוגרום שהיה ב-7 באוקטובר, זה אומר שיש הרבה עבודה לעשות. אי אפשר לקבל כמובן מאליו שאנחנו באותה נקודה שבה היינו. המתונים בימין, בשמאל ובמרכז, רוב הישראלים רוצים לחיות בצורה טובה, ורוצים להכיל את כולם. אבל זזנו מהנקודה שהיינו בה, וגם הם זזו. צריך לחשוב מחדש איך נעשה את זה ועם מי".
