תקציר ממצאי דו”ח מבקר המדינה / ערכה שלי פורמן אסא

1. תפקיד הקבינט הבטחוני הוא לבחון את החלופות ולהתוות מדיניות. מי שמנהל את עבודת הקבינט הבטחוני הוא הרה”מ.  
2. כדי שיוכל הקבינט הבטחוני למלא את תפקידו, השרים החברים בו חייבים להיות מעודכנים באופן שוטף במצב הבטחוני בעת רגיעה וכמובן בעת חירום, העדכונים לקבינט מגיעים מצה”ל, מהמל”ל (המטה לביטחון לאומי) מהרה”מ ומשר הביטחון.
3. הנושא שעושה רושם שיש עליו קונצנזוס בדו”ח הוא שהשרים החברים בקבינט לא ידעו את התמונה המלאה לא לפני מבצע צוק איתן וגם לא במהלכו.  (בתוך גוף הדו”ח מובאות תגובות הצדדים וההאשמות הדדיות למחדל חוסר הידע של שרי הקבינט, כאשר השרים טוענים, הסתירו מאיתנו מידע ואילו יעלון – שר הביטחון לשעבר והרה”מ טוענים – שהשרים אינם מתייחסים לתפקידם ברצינות ואינם קוראים ומתעדכנים. )
 
רקע כללי
הביקורת התקיימה בתקופה שבין ספטמבר 2014 לדצמבר 2015, והשלמות נערכו עד אוגוסט 2016. 
הביקורת התמקדה בתהליכי קבלת ההחלטות בקבינט של הממשלה ה-33 בקשר לרצועת עזה ובעניינים הקשורים לתהליכים אלו, בביקורת לא נבחנו טיב ההחלטות שקיבל הקבינט, ולא ניהולו של מבצע “צוק איתן” ותוצאותיו.
דוח המבקר בחן את נושא קבלת החלטות גם לפי מסקנות ועדת וינוגרד שהוקמה כדי לבחון תהליכי קבלת החלטות במלחמת לבנון השניה וכן לפי צוות יישום וינוגרד צוות ליפקין שחק.
 ציטוט מדוח וינגורד (לבנון השניה) : 
תהליכים מסודרים של קבלת החלטות אמורים לתת למקבלי ההחלטות … אמצעים להבניה ובקרה של שיקול דעת… (ההדגשה במקור)
ישנה הסכמה עקרונית לגבי מאפיינים של החלטות טובות… ההנחה כי סביר שהחלטה לפעול בצורה מסוימת תהיה טובה יותר… אם יתקיימו בה תנאים עיקריים, כגון התנאים הבאים: 
היעדים והתכליות… מובהרים היטב; 
ההחלטה מתקבלת על סמך תשתית עובדתית והערכות אמינות, מפורטות ומנומקות; 
מקבלי ההחלטה מכירים היטב את תמונת הרקע… ; 
ההחלטה מתקבלת על סמך שקילה זהירה של חלופות” )
עוד נקבע בדוח וינוגרד החלקי, כי “מקבלי החלטות הפועלים ללא מטה מסודר וללא תהליכי קבלת החלטות מובנים, מגדילים את החשש, כי החלטות תתקבלנה על יסוד תשתית עובדתית חסרה, ומבלי שנשקלו במלואם, בצורה נכונה, כל השיקולים הרלוונטיים.”
 
 
הנקודות המשמעותיות:
 
1. חוסר בידע ומידע בקבינט –  חוסר בידע בנושאים -המצב ההומינטרי בעזה, הבנת האינטרסים של חמאס, הכרות עם נושא המנהרות ועוד.
2. לא הוצגו לקבינט חלופות מדיניות
3. אין דיון בקבינט על אסטרטגיה באשר ליעילות המבצע בקידום מטרות אסטרטגיות, קצרות וארוכות טווח – התוצאה – בגלל שאין דיון – צה”ל לא מקבל הנחיות ויעדים אסטרטגיים.
4. צה”ל לא קיבל הנחיות אסטרטגיות ולכן הכין תוכנית פעולה מבלי להתבסס על יעדים אסטרטגיים.
5. לפי דברי שר הבטחון לשעבר:  אם היה ניתן מענה למצוקה של חמאס, אפשר שהייתה נמנעת ההסלמה.
 
ציטוטים נבחרים מהדו”ח.
 
1. בהיעדר דיון בנושא תמונת המצב האזרחית ברצועת עזה בקבינט, לא נחשף בפני שרי הקבינט מידע על המשבר ההומניטארי בעזה, שגלומות בו השלכות ביטחוניות פוטנציאליות. משכך נמנעו משרי הקבינט האפשרות להיערך להשלכותיו האפשריות של משבר זה והאפשרות לתכנן את הצעדים האפשריים של ישראל כלפי רצועת עזה.
 
2. בתקופה שעד מבצע “צוק איתן” לא קיבלו שרי הקבינט חומר רקע לפני דיוני הקבינט, וזאת מהנימוק שמדובר בחומרים מסווגים. את החומרים הללו הם קיבלו לידיהם בתחילת ישיבת הממשלה ונדרשו להחזירם בסיומה, או שהיו מקבלים אותם ממש בתחילת דיון הקבינט שאמור לעסוק באותם חומרים. כל שרי הקבינט ה-33 ,מלבד שר הביטחון לשעבר, טענו בפני צוות הביקורת, כי היה חסר להם חומר רקע לקראת דיונים בקבינט, ומשכך לא הגיעו מוכנים דיים לדיונים. העמקת הידע בנושאים הקשורים לביטחון הלאומי לשרי הממשלה, ובוודאי לשרי הקבינט, היא צורך חיוני, כפי שעלה גם בתגובות המבוקרים, שכן ההחלטות המתקבלות בנושאים אלו הן, לעתים, הרות גורל למדינת ישראל. 
 
3. משרד מבקר המדינה מעיר לראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי פסילתן על הסף של חלופות בתחום המדיני בלי שאלו הוצגו לקבינט, מנעה מחברי הקבינט לשקול חלופות אלו ולדון בסיכוייהן וסיכוניהן
 
6. במהלך מבצע “צוק איתן”, כלומר תוך כדי ניהול לחימה ולא כהיערכות אליה מראש, דנו שרי הקבינט בשאלת היעדים האסטרטגיים בעזה שראוי לנסות ולהשיג תוך כדי המבצע, בלי שבחנו האם מבצע “צוק איתן” עשוי לשמש אבן דרך להשגת אותם יעדים אסטרטגיים שכבר קבעו אותם שרי קבינט ב-14.3.23.  
 
7.בגלל שהקבינט לא קבע יעדים אסטרטגיים לפני שצה”ל הציג לקבינט את התכניות האופרטיביות לרצועת עזה, הכין צה”ל את התכניות שלא בהתבסס על יעדים אסטרטגיים שהוכתבו לו בידי הדרג המדיני, כפי שראוי וצריך להיות, אלא נאלץ לקבוע בעצמו בתכניותיו את היעדים וליישמם הלכה למעשה.
 
8.  דיונים אסטרטגיים בנושאים ביטחוניים הם צורך חיוני כדי שהדרג המדיני יקבע על בסיסם יעדים למדינת ישראל בנושאים אלו לטווח הקצר ולטווח הארוך. על בסיס יעדים אסטרטגיים אלו, צה”ל וגופים רלוונטיים נוספים יכינו תכניות מבצעיות שתכליתן השגת יעדים אלו. משכך, יש לקיים דיונים אסטרטגיים אלו ללא תלות בהסלמה אפשרית כלשהי, אלא כהיערכות שגרתית לכל מקרה של הסלמה, מוקדם ככל הניתן. 
 
10. על אף שבדיון הקבינט מ-14.3.23 נדונו יעדים אסטרטגיים בנוגע לרצועת עזה, הרי שבתחילת מבצע “צוק איתן” דן הקבינט בשאלה מה צריכים להיות יעדי המבצע, בלי שהייתה התייחסות לדיון האמור מ-14.3.23 או הסתמכות על יעדים שנקבעו בו, וממילא לא דן הקבינט בתחילת המבצע בשאלה כיצד יוכל המבצע לקדם את אותם היעדים שלכאורה נקבעו ב-14.3.23. המצב שבו היעדים האסטרטגיים שנקבעו אינם מובאים בחשבון בעת הדיונים על מבצע צבאי מתפתח, אינו ראוי. זאת, כיוון שמשמעות הדבר היא שבהינתן הזדמנות לפעול לקידום השגת אותם יעדים אסטרטגיים, דוגמת מבצע “צוק איתן”, הם אינם יכולים להשפיע על תכנית הפעולה. התוצאה היא שבכל מבצע ומבצע נקבעים יעדים הנוגעים רק לאותו מבצע, וללא ראייה ארוכת טווח. 
 
11. היעדרו של דיון בשאלה האם המבצע הצבאי יכול לקדם את אותם יעדים שנקבעו זה מכבר, אינו עולה בקנה אחד עם תהליך תקין של קבלת החלטותשבבסיסו התאמת הפעולות ליעדים שנקבעו זה מכבר. יתרה מכך, הצבת היעדים האסטרטגיים כבסיס לביצוע הפעולות הצבאיות תאפשר תכנון גם של מהלכים שאינם צבאיים, שיאפשרו להשיג את אותם היעדים, אף ללא פעילות צבאית שהינה בעלת השלכה על ביטחון האזרחים.
 
 
12. בדיון אסטרטגי בקבינט שהתקיים ב-14.3.23 לא נדונו חלופות אחרות מלבד פעילות צבאית במדרגים שונים. נוכח ההסלמות העתיות הפוקדות את גזרת עזה, … היה על המל”ל להציע לראש הממשלה לדון בקבינט קודם כל באסטרטגיה של ישראל לגבי רצועת עזה ואז בתכניות המבצעיות של צה”ל לגזרה זו, כדי שהקבינט יבחן האם הן עולות בקנה אחד עם היעדים שייקבעו.
13. דבריו של שר הביטחון לשעבר בדיון שהתקיים בראשותו ב-14.7.9 ,ולפיהם אם היה ניתן מענה למצוקה של חמאס, אפשר שהייתה נמנעת ההסלמה, מעידים היטב על היוזמה שהיה עליו לנקוט, כאמור, בשל החשיבות בקיום דיונים ייעודיים בקבינט לגזרה שבה פוטנציאל התממשות הסלמה הוא גבוה. זאת, כיוון שבדיונים כאלה אמורות להיות מועלות סוגיות, שייתכן שטיפול מקדים בהן עשוי למנוע את התממשות ההסלמה.