תפקידן של הנשים בתהליך השלום בצפון אירלנד – סיכום הרצאה / רוני יבין, מיכל ברק

ב-30 בנובמבר אירח מרכז מינרווה לזכויות אדם באוניברסיטה העברית את הרצאתה של פרופ. מוניקה מק-וויליאמס, פעילה פוליטית שהנהיגה קבוצות נשים והשתתפה בתהליך השלום בין הפרוטסטנטים לקתולים בצפון אירלנד. תהליך שהסתיים בחתימה על ‘הסכם יום השישי הטוב’ ב-1998. לנשים היה תפקיד חשוב בתהליך ההתפייסות שסיים סכסוך ארוך ומדמם שנמשך מאות שנים.

בסכסוכים ובסוגיות מדיניות קטנות וגדולות צריך לשאול: מה יכולה החברה האזרחית לתרום ליישוב קונפליקטים ולדיכוי מעשי אלימות. מתברר שלא רק כוחות הביטחון אמורים לטפל בסכסוך. הפתרון יכול וצריך להיות מדיני.

אירלנד כנס 1

נקודות דמיון בין הסכסוך בצפון אירלנד לסכסוך הישראלי-פלסטיני:
  • אנשים באירלנד שאלו אחד את השני: מתי כל זה התחיל? התשובות השתנו לפי פרופיל המשיב והיו כאלה שתארכו את תחילת הסכסוך למאה השלישית לספירה!
  • צפון אירלנד היא מדינה קטנטונת שעשתה רעש וכותרות וזכתה לתשומת לב תקשורתית ובינלאומית גבוהה
  • שני הצדדים היו חמושים ‘עד האוזניים’ וחיילים תמיד נראו ברחובות
  • חומות וגדרות שחצצו בין הצדדים נבנו אפילו באמצע רחוב ובין בתים סמוכים
  • אנשים שיצאו מהבית לא ידעו היכן תיפול הפצצה הבאה ואם יחזרו הביתה בערב
  • החשש לביטחונם של הילדים בדרכם לבית הספר ושל המבוגרים בדרך לעבודה היה גורם דומיננטי למתח והקשה על ניהול שגרה של חיים אזרחיים.
אירלנד כנס 4
נקודות חשובות בתהליך:
  • בזמן התהליך והשיחות, החומות גבהו, הגדרות חוזקו ונבנו עוד ועוד מחסומים בין שתי הקהילות
  • היה ברור שאי אפשר להשיג שלום מושלם ולכן הנמיכו ציפיות ודחו רעיונות של שלום רומנטי
  • התהליך היה ארוך ודרש מהצדדים סבלנות, מחויבות ופרגמטיות
  • הושגה הפסקת אש לתקופת המו”מ כי, כמו שאמר נלסון מנדלה, “אי אפשר לעשות שלום כאשר מסביב משתוללת מלחמה”. לא היה קל לכונן הפסקת אש, אולם ברגע שהושגה, מיד התכנסו הצדדים לדיונים.
  • נציגי הצדדים באירלנד נסעו לדרום אפריקה כדי ללמוד על התהליך שהביא לסוף הסכסוך שם ונפגשו עם נציגי השחורים והלבנים שהשתתפו במו”מ ועם אזרחים מהשורה.
  • בצפון אירלנד היה ברור שיש לשתף בתהליך את הנשים שהפגינו למען הפסקת אש וסיום מעשי האלימות
  • פמיניסטיות, ארגונים תומכי משפחה, ארגוני זכויות אדם וארגוני נשים השתתפו בתהליך מתחילתו ודאגו שהדיונים יעסקו גם בסוגיות של זכויות אזרח.
  • סוג של “צבא נשים” ליווה את התהליך בהפגנות רחוב, באספות ובהצהרות.
  • נשים משני הצדדים בנו קואליציות חזקות ודחפו לסיום מוצלח של המשא ומתן.
  • הייתה הסכמה גורפת בקרב הנשים שאפליה דתית היא בעיה שצריך לפתור ושמלחמה ומתח מדכאים יצירתיות בעוד השלום מעודד יצירתיות.
  • למרות ששני הצדדים דיברו באותה שפה, היה צורך בתרגום מאנגלית לאנגלית כי משמעות שונה של מושגים וכוונות עלולה להחריב את התהליך.
  • הצורך להפסיק להשתמש במילים ובמושגים מסוימים הוליד טרמינולוגיה אלטרנטיבית. לדוגמא: אף אחד מהצדדים לא אהב את המילה “פשרה” והתברר שהשימוש בה הזיק להתקדמות המו”מ.
  • בכל שלב בדיונים חשוב לדבר במושגים של Win-Win ולא במושגים של משחק סכום אפס.
  • מעשי האלימות לא נעלמו מיד עם החתימה על הסכם השלום. זה לקח זמן ואפילו היום יש אירועים הגורמים למתח, בעיקר בקרב קבוצות של צעירים.
  • בסיום המו”מ הודגש שכל אחד מהצדדים קיבל משהו וויתר על משהו. אף אחד מהצדדים לא יצא מנצח!
  • ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, היה מעורב באופן אקטיבי בתהליך ודחף אותו קדימה.
  • תהליך השלום באירלנד נהנה מגיבוי בינלאומי. נלסון מנדלה, הילרי קלינטון ואחרים היו מעורבים בו ותווכו בין הצדדים.
  • עם שחרור האסירים ה”טרוריסטים” קמה זעקה שקראה לטפל בקורבנות שלהם במקום לשחרר את ה”מחבלים” ואכן, ההסכם שנחתם כלל תכנית לשיקום קורבנות האלימות בשני הצדדים.
אירלנד כנס 5