רשמים מכיכר רבין – נובמבר 2015 / מיכל פנט-פלג

שעה קלה של נחת רוח הייתה לנו, שוחרי השלום, בכיכר רבין אליה התכנסו במוצאי שבת כמאה אלף איש לציון עשרים שנה לרצח. ואל יהא הדבר קל בעיניכם כשבחוץ משתוללת אינתיפאדת הסכינים, האלימות הפיזית והמילולית כובשת שיאים חדשים והייאוש קונה לו אחיזה אצל רבים וטובים.

כיכר רבין 2

עמדנו, חוה, פנינה ואני, ליד הדוכן הצנוע של נשים עושות שלום וחילקנו פליירים וסרטים תכולים למאות האנשים שעברו לידנו. רבים מהם התעכבו והתענינו במסר ואחדים אף תרמו ונרשמו לתנועה. בשעה שמונה בערך נהיה צפוף, צפיפות מבורכת, עד כדי כך שיכולנו להישען על האנשים שעמדו מאחורינו. אלפי בני הנוער, חניכי תנועות הנוער שגדשו את הכיכר במדיהם הורידו את הגיל הממוצע של הקהל שבאירועים דומים הוא גבוה למדי. אבל לא רק הם הצטופפו. בקהל נראו גם קשישים שהביאו כיסא מתקפל ומשפחות שהביאו את הילדים כדי להנחיל להן תודעה פוליטית שונה מזו שהם סופגים ברחוב וברשת.

כל כמה דקות נשמעה ברמקולים הקלטה של רבין מנאומו בעצרת מלפני עשרים שנה: “אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל.” דברים אלה בליווי שירים ישראלים הלהיבו את הקהל וחיממו את האווירה לפני תחילת העצרת כשהכיכר הלכה והתמלאה ברבבות בני אדם.

אהבתי את דברי הנשיא ריבלין שאמר: “20 שנה חלפו ואנחנו עוסקים יותר מדי בחיטוט בפצעי העבר ופחות מדי בבניין העתיד…יותר מדי בפחד ופחות מדי בתקווה“.

נשיא ארה”ב לשעבר, ביל קלינטון שזכה לתשואות רמות בצד קריאות בוז, התוודה ואמר שהתאהב ברבין לפני שנים רבות (בערך כשאני התאהבתי בו…).  שמעתי אמנם שהוא פועל לקדם את ענייניה של חברת נובל אנרג’י החומסת את הגז שלנו אבל עם אהבה קשה להתווכח.

הפתעת הערב היה נכדו של רבין – יונתן בן-ארצי, צעיר נחוש ורהוט שחרג מהטון הממלכתי של רוב הנואמים. “אני לא מוכן להסביר לילדים שלי שלחיות כאן זה מלחמות והרוגים תמיד”, והוסיף: “יש פתרון אחד ויחיד. כל מי שרוצה בטובת עם ישראל והדמוקרטיה וכל מי שמאמין כי העם היהודי צריך לשמור על מדינה עם רוב יהודי חייב לצאת מכאן בצעקה גדולה לממשלת ישראל, להכריז באופן מיידי על הכרה ללא תנאים במדינה הפלסטינית שתיעשה באו”ם בשותפות עם ארה”ב. ממשלת ישראל חייבת להחליף תקליט במקום להיגרר ולהגיב. אנחנו ניזום, אנחנו ננהיג, אנחנו נוביל להקמת מדינה פלסטינית. מספיק להאשים את הצד האחר, מספיק להתבטל בחוסר מעש. אנחנו חייבים להוביל את המהלך”. מי יודע? יתכן שבן-ארצי ירש את הגנים הטובים מסבו ואם ייכנס לשדה המוקשים הפוליטי, יצא ממנו מנהיג אמיץ שיוביל את המדינה הזו להסדר מדיני כולל.

עוד הפתעה נכונה לנו מרינו צרור, מנחה העצרת שלא הסתפק בדברי קישור קצרים ו”ממלכתיים” אלא פרס בפני הקהל תזה מעניינת על מלכות בית שלישי.  צרור שיודע להלהיב קהל, מקיש מההיסטוריה הרחוקה של עם ישראל לימינו אלה. הוא טוען שמתוך אלפי שנות קיומו של עם ישראל היו רק שתי תקופות קצרות של ריבונות מדינית בארץ ישראל – בימי מלכות דוד ושלמה (בית ראשון) ואחרי שחרור הארץ בידי החשמונאים (בית שני) עד הכיבוש הרומי. בשני המקרים החברה קרסה אל תוך עצמה אחרי תקופה קצרה, מה שגרם לכיבוש הארץ בידי המעצמות (בבל ורומא) ובהמשך לחורבן בית המקדש ולגלות. צרור הזהיר מפני חזרה על הדפוס הזה בעת הזאת.

עצרת רבין4

כל אותו זמן במרכז הכיכר, נשאו פעילות נשים עושות שלום שלט ענק “דורשות הסכם מדיני” בעברית ובערבית, ופעילות אחרות לבושות בחולצות התנועה סבבו בקהל, ענו על שאלות וחילקו מאות סרטים ופליירים.

תודה גדולה לכולן!!!