פלאש-מוב של שלום בת”א / פדריקה ססו. פורסם בעיתון האיטלקי La Repubblica ב 21 לפברואר 2015

בקיץ האחרון הן היו 30, עכשיו הן אלפים. ערביות, יהודיות, רוסיות, דתיות וחילוניות. ברחובות ועל רכבות, עם מגאפונים וחולצות עם ססמאות למען הדיאלוג.

קבוצה ללא מנהיג וללא היררכיה, מאורגנת ע”י ועדות שמתאמות את המפגשים באימייל ובהודעות בוואטסאפ, שמפיצה את היוזמות שלה בפייסבוק ומסבירה את נקודת המבט שלה במפגשים ברחבי הארץ.

שישה חודשים אחרי הקיץ “נשים עושות שלום”, קבוצה שנולדה מתוך אינטואיציה של שתי נשים, עירית שמיר ומיכל ברק, בזמן מבצע צוק איתן בעזה, נראית כמו באר של תקווה שאלפי נשים ישראליות באות לשאוב ממנו.

נשים יהודיות, ערביות, דתיות וחילוניות, נעות ביחד על מנת לבקש מהפוליטיקה דבר אחד ברור: הסכם שלום.

ארגון נשים עושות שלום לא רק מבקש מהפוליטיקה לקחת יוזמה בקידום הסכם שלום, הוא גם מבקש מהנשים הישראליות להיות יותר מעורבות בתהליך. הטקסט שעליו הארגון נשען הוא ההחלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו”ם, שדורשת מהממשלות לקדם פוליטיקות שלוקחות בחשבון פרספקטיבה שווונית ושיכללו יותר נשים ברשויות המתעסקות בעשיית ושמירת השלום.