בשבוע שעבר, ד״ר יעל אדמי, ממקימות ומובילות של ארגון ״נשים עושות שלום״ נבחרה להיות אחת מ – 12 מנהיגות יוצאות דופן, כאשר לצידה נבחרה רים לד׳אג׳רה ממחנה הפליטים דהיישה ממייסדות ״נשות השמש הפלסטינית״. הן מנהיגות שפועלות לעתיד שוויוני יותר. שותפתה של ד״ר אדמי הייתה ויויאן סילבר ז״ל, שנרצחה בבארי באותה שבת ארורה. ויויאן ז״ל, ד״ר אדמי ועוד נשים רבות אחרות, בונות שנים על גבי שנים אבני דרך שאמורות להוביל אותנו אל שולחן המשא ומתן. שולחן בו לא בוחרים יותר בכאב ולא מדברים על סחר בבני אדם או חטופים בעד אסירים.
הן מנסות להוביל אותנו לשולחן העתיד, בו כל השותפים והשותפות מקבלים את הנרטיב של העלילה, עוד לפני שהגיעו לפגוש את הדמויות בסיפור. כולם מקבלים על עצמם להיכנס למעבדה עתידנית, שבה מתרחש מסע בזמן וחושבים מה יקרה עוד עשור.
….
נשים לא סוחרות בכאב על שולחן המשא ומתן. הן כבר יודעות שהן שילמו את המחיר בדיוק כמו כולם. הן זוכרות שכשהילד בן הארבע שלהן קיבל מכה קטנה באגודל זה נראה כמו הכאב הכי נורא בעולם, אבל הן לא הדפו את הכאב אלא הכילו אותו כאילו הייתה אותה דקה הכי כואבת בעולם, שאפשרה לילד הכאוב, באותו הרגע, ביטחון שאיפשר התמודדות ופיתוח של תחושת מסוגלות. וכשהן מגיעות לשולחן המשא ומתן הן זוכרות שבאו לכתוב את העתיד. לעצב מציאות בה יש שלב אחרי הכאב, והוא שלב ההתמודדות, האנליזה ופתרון הבעיות על מנת להגיע לביטחון.
הן לא סוחרות בכאב. הן מגיעות עם מחיר הכאב ומסכימות להיכנס למעבדה של תקווה עם שותפים שלא מפחדים משינוי. ויותר מהכל, הן מעזות לחלום ולא מפחדות להיכשל או להתאכזב. הבחירה של ד״ר אדמי, כמנהיגה יוצאת דופן, לאחר הירצחה של ויויאן סילבר ז״ל בשבעה באוקטובר, מותירה אותנו עם חלון הזדמנות של מוות שלא קבר איתו את רעיון המנהיגות, אלא רק העלה אותו שוב לראש סדרי העדיפויות שלנו כחברה. ומעכשיו נראה כי אין לנו פריווילגיה יותר לייאוש למרות ואף על פי.
למאמר המלא : https://politicallycorret.co.il/trading-pain/
