על הקשר בין האסון האקולוגי לחוק החלופות: תרבות ‘השלוף’ הישראלית עולה לנו בחיים / ורד איל-סלדינגר, אתר אונלייף

“זיהום הזפת מצטרף לקבינט הקורונה שמצטרף למבצע ‘צוק איתן’- אין תכנון, אין חשיבה, אין היערכות ואין חלופות. הגיע הזמן לשנות את המצב…

חוסר המוכנות קיים לא רק בנושאי סביבה, שבאופן שערורייתי עדיין נחשבים לסוגיה שולית עבור ממשלות ישראל. הכשל רוחבי, ונמצא גם בתחומים הנמצאים בראש סדר העדיפויות. כך למשל, בדו”ח מבקר המדינה על מבצע ‘צוק איתן’- אירוע חירום אחר, קבע המבקר כי “פסילתן על הסף של חלופות בתחום המדיני מבלי שאלה הוצגו לקבינט, מנעה מחברי הקבינט לשקול חלופות אלה, ולדון בסיכוייהן וסיכוניהן”. למען הסר ספק, תפקידו של הקבינט הביטחוני אינה רק להגיב בשליפה בשעת חירום ביטחוני, אלא גם להתכנס ולדון בשגרה בדרכי התמודדות עם המציאות המזרח-תיכונית ההפכפכה, ולהכין תוכניות למהלכים ולהזדמנויות לקידום הסכם מדיני. אין לו ערך אם תפקידו הוא לאשרר את החלטות העומד בראשו, ללא הכנה מוקדמת וללא בחינת חלופות.

בעקבות אותו הדו”ח יזמה תנועת נשים עושות שלום את הצעת החוק “חלופות מדיניות תחילה”, שמטרתו לחייב קיום דיונים מושכלים ושוטפים כחלק אינטגרלי ושגרתי מעבודת הקבינט, כך שבפעם הבאה שישראל תצא למלחמה, ידעו משפחות החיילים הנשלחים לקרב שלפחות לפני נבחנו כל האפשרויות האחרות. פעילותו של קבינט הקורונה היא דוגמה נוספת לתהליך קבלת החלטות בעייתי שמציב את האזרחים בסכנה. גם גוף זה אמור לבצע עבודת מטה, להתייעץ עם מומחים, לבדוק תרחישים, להכין תכניות ולפעול בהתאם- הכל בכדי שמקבלי ההחלטות לא יזדקקו להגיב מהמותן כשהמצב כבר יצא משליטה. כפי שבפועל קרה. כך שנראה שבמציאות הפוליטית הישראלית, שבה יש ארבע מערכות בחירות בשנתיים ואינטרסים פוליטיים מנווטים את הספינה, חוקים דומים נדרשים גם בתחומים אחרים.”

לכתבה המלאה באתר אונלייף