עינת לוצאטי – אישה עושה שלום במרץ

אני מאושרת שהעזתי לחלום ולהגשים את אירוע תלחי-תלחיה שלי/שלנו, למרות המחסומים והקשיים. בגיל 19 הוסר ממוחי גידול שפגע בשמיעתי ובעקבותיו פניי א-סימטריות. לכן אני גם חופשיה ממרחב, זמן, ימין, שמאל, התמצאות… אין לי רישיון נהיגה ועוד ועוד…

עינת עם מקרופון

לאחרונה מנסחת את עצמי דרך תלחי. תל בה עקבות גנטיים, שושלתיים, תרבותיים, מקדמת דנא ולאורך הדורות. אני מרגישה ממשיכה בת-תמותה, בוחרת בחיים. יומיום אני שרה (אם אני זוכרת…): אני האישה החפצה חיים, אוהבת ימים לראות טוב, נצרי לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה, סורי מרע, עשי טוב, בקשי שלום ורדפיהו.

לא דמיינתי שאערוך אזכרה ליוסף טרומפלדור ולחברותיו. החיבור בין מיתוס תל-חי, ו”טוב לחיות בעד…” התלכדו לחלום שהגשמנו השנה, ומקווה שמדי שנה נמשיך להגשים ולומר: “טוב לחיות בעד ארצנו  – המשותפת לכולנו“. בברעם אני עורכת טקסיי אבלות. גם בהם, כמו בטקס שערכנו בתלחי, משתדלת להדגיש את החיים, התקווה וההמשכיות.

בתלחי הזכרנו את נאווה שי עליה השלום שהיא השראה לכל פעולות השלום שלי. בזכותה הגעתי לפרויקט “שכנים”, בו הייתה היכרות והידברות רב-תרבותית.  שם גם נפגשתי עם עקורות כפר בירעם. תקוותי שיימצא פתרון מוסכם והן ישובו לכפרן שכיום הוא “גן לאומי”.

במהלך “דרך תלחי”,  שמחתי לשנות את גישתי. חשוב לי להקשיב לדעות שונות ולהיות מושפעת מהן. השיחות במיילים ובקבוצות הווטסאפ מתאימות לי. הן פוריות, מעורבבות ומפרגנות.

בהזדמנות זו אני מודה מעומק לבי לעולות לתלחי שלנו, למוזיאון  חצר תלחי, לסביונה רוטלוי, ענת נגב, יעל אדמי, תמי יקירה, הדסה נווה ואיילת הראל ממרכז תנועתנו,  ולכל הנלהבות והתומכות שהיו איתנו בלבן וברוחן. לתופאחה סאבא, יפעה עמית שלייר, מוריה שלומות, מיכל פנט פלג, לילי וייסברגר, בתיה גיא, דפנה אברהמס, אורטל בארי, לזמרות עדי, שירז, ענבר, מיקה, אורי, ומורתן סיון נווה דרי ולעופר גביש. תודה מיוחדת לחברותיי, שותפותיי היקרות  והנחושות: מלכה בלושטיין, אורה האמר, אורית רוזנבליט, דריה ארבל, חיה דגן, אולגה בראל ואנג’לה ינטיאן, שבעבודת צוות נלהבת, רבת תפניות, דמויות ועלילות הצלחנו להגשים…

במלחמת “צוק איתן” נאלמתי דום. חיפשתי דרך לצאת מהשיתוק, השתיקה וההשתקה. דרך ליצור עינת - פרופיל שלימרחב ביטוי והשפעה. מצאתי אותה בתנועת נשים עושות שלום, אליה הצטרפתי במפגש בראש פינה. לתחושתי אנחנו נשים אמיצות, מעשיות, מוכשרות ונחושות. נשים שאת חלקן אני “מכירה” וירטואלית ואת חלקן פגשתי בצומת הגומא, במשמרות השלום בצומת כרמיאל, בתלחי ובמפגשים נוספים.

מסגרת נוספת בה אני לומדת ויוצרת מרחב ביטוי והשפעה, היא בית המדרש “יוצרות ניגון”, במדרשה באורנים. אנו, נשים חכמות ויצירתיות, חילוניות ודתיות מכל הזרמים, דורשות, יוצרות, ומפרשות תלמוד וטקסטים נוספים במבט אישי ופמיניסטי.

אני חברה בקיבוץ ברעם, בה נולדתי, ואוהבת לחיות בה. יש לי שתי בנות וחבר. אני עובדת במגוון עבודות: הוראה, ספריה, דואר. שנים רבות ערכתי את העלון המקומית, ואני פעילה בתחומי התרבות והיחסים, מתרגלת יוגה ולומדת ערבית מדוברת. מעולם לא עזבתי את ברעם. זו חוויה מיוחדת במינה לחיות באותה קהילה, באותו מקום, כל חיי – 55…