סליחה גבירתי, מה זה עניינך? מארבע אמהות ועד הכוכבות האמיצות / גלית עדות ועינת פישביין , 22.3.19

womensday march 8319 orna shimoni

"דווקא מחאות נשים שלא עוסקות בנושאים "נשיים" קלאסיים, מצליחות לא פעם להוכיח את עצמן יותר ממחאות גברים דומות. האם הקול המפתיע של רותם סלע, גל גדות או מירי מסיקה נגד הגזענות והרס הדמוקרטיה הישראלית יכול להתפתח למחאה אפקטיבית כמו ארבע האמהות?

רוזה פארקס הצליחה לשנות את יחסי הכוחות בין שחורים ללבנים בארצות הברית כשסירבה לפנות את מקומה באוטובוס; שביתת נשים בליבריה ב-2003 הצליחה להביא לסיום מלחמת האזרחים שנמשכה 14 שנה; אמהות פלאסה דה מאז'ו בארגנטינה היו בין אלו שהביאו לסיומו של משטר החונטה הצבאית במדינה; וב-2016 בפולין הצליחה שביתת נשים לשים קץ לחוק נגד הפלות.

נשים שהצליחו להזיז הרים ולשנות קיימות בכל העולם מאז שחר ההיסטוריה, וגם בישראל. אנחנו לא מדברים רק על התנועה הפמיניסטית ונגזריה, החשובה כשלעצמה, אלא על נשים שקמו ועשו מעשה בעולם ובשיח גברי מאוד, בנושאים שלכאורה לא קשורים אליהם. נשים שאזרו אומץ, הפתיעו ודיברו איפה שהיו אמורות להישאר בשקט. האם זו הסיבה שרותם סלע, גל גדות, יעל אבקסיס והמצטרפת החדשה מירי מסיקה, שמחו בשבועות האחרונים נגד האפליה, הקיצוניות, הגזענות ושלטון נתניהו, הצליחו לעורר תקווה קטנה בקרב רבים במרכז שמאל המגומגם?

ההתייצבות של נשים מפורסמות כמו רותם סלע ועד מירי מסיקה בשבועות האחרונים, להגנת שרידי הדמוקרטיה הישראלית מזכירה במקצת את ההתקוממות של "ארבע אימהות", תנועה שקמה לאחר אסון המסוקים ובתחילת שנות ה-2000 היתה כוח משמעותי בהוצאת צה"ל מדרום לבנון. העשייה שלהן היתה ברורה ואפקטיבית, באופן שנשים עושות שלום וקואליציית נשים בשחור מנסות לשחזר כיום ללא הצלחה. אמנם יש פער גדול בין הציוצים המקריים של סלע וחברותיה לבין התנועה ההיסטורית, כמו סיבת המאבק, דרכי הפעולה (הפגנות ענק ולובי פוליטי – לעומת פוסטים וציוצים) ועוד – אבל התגובה שהן מעוררות דומה. שוב אנחנו נתקלים בנשים אמיצות שמדברות בשיח פוליטי גברי שאינו התחום המובן מאליו עבורן. את התגובה שהן מעוררות אפשר לסכם במשפט: "סליחה, אבל מה זה עניינך?"

....

אורנה שמעוני, פעילה מרכזית בתנועת "ארבע אמהות" חושבת ש"נשים רבות קיבלו מהמחאה שלנו כוח והרבה תנופה. הן למדו מאיתנו את הכלים שהבאנו לראשונה למחאה העממית: את ההבנה שהתקשורת תביא את הקול שלנו, את הגימיקים כמו הצעדה, מסעות אופנים והפורומים הבלתי פורמליים. הכל נעשה אצלנו בפעם הראשונה. גם 'נשים עושות שלום', שרשומות בה  50 אלף נשים ושאני חלק מהן, עושות דברים אטרקטיביים אבל התקשורת לא מסקרת אותן".

להמשך הכתבה באתר "המקום הכי חם בגיהנום"