נאום הנשים לצעדה בירושלים / עירית קינן

שלום נשים עושות שלום!!

ברוכות הבאות מכל חלקי הארץ!!

אזרחיות ואזרחי ישראל,

שבועיים לפני הבחירות בישראל, אנו כולנו באפלה. נתניהו בחר לדבר אל הקונגרס האמריקאי; המערכת הפוליטית כולה נגררה בעקבותיו לעסוק בנאום שיישא מעבר לים; ואילו כאן, בבית, לא שמענו ולו מועמד אחד נושא נאום משמעותי על היוזמה המדינית ההכרחית לסיום הסכסוך.

חברות תנועת נשים עושות שלום הצטרפו בחודשיים האחרונים לכנסי בחירות של כל המפלגות בכל הארץ. בכנסים אלה עשו המפלגות ככל יכולתן להתחמק מהנושא המדיני. גם כשחברותינו עימתו אותם עם שאלות נוקבות, ניסו המועמדים להתחמק מלומר דברים ברורים.

באנו הנה – להשמיע את הנאום החסר, זה שצריך היה לשאת כל מועמד לכנסת, כאן – בבית.  צעדנו הנה מכל חלקי הארץ, צעירות ומבוגרות, חילוניות ודתיות, יהודיות וערביות, כדי לומר לכם: יש דרך אחרת!

מזה שנים ישראל שקועה בשיח עקר של שכנוע עצמי שאין ברירה ואין פרטנר. פוליטיקאים שאינם מעוניינים בשלום נאחזים בתירוצים קלושים ומעלים מהאוב את הפחדים הטראומטיים של העם היהודי; ופוליטיקאים שמעוניינים בשלום חוששים לומר זאת, ומתחרים ביניהם מי יציג עמדה נוקשה יותר. עולם מושגים מעוות נולד: פטריוטיות מזוהה עם שיח מלחמתי, ואילו המילה שלום הפכה למילת גנאי, עד כדי כך שמכל עבר מייעצים לנו לשנות את שם התנועה.

באנו לכאן לומר – די! שבענו מלחמות. אנו – אימהות, סבתות, בנות זוג, אחיות ובנות של החיילים ושל דור העתיד, אנו – אזרחיות וחיילות בעצמנו, מכריזות: לא עוד! לא נסכים לגרירת רגליים ולתירוצים. אנו לוקחות את גורלנו בידינו. היום התחלנו במסע של מנהיגות חדשה. מנהיגות של נשים שאינה מבקשת משרות ומשרדים, אלא דורשת חזון של תקווה ולא של ייאוש, חזון של שגשוג ולא של שיתוק.

איננו טוענות שזה קל.

אכן, ישראל ניצבת בפני איומים כבדים. אולם הדרך להתמודד עם איומים אלה איננה בהמשך הסכסוך עם הפלסטינים, אלא בפתרונו. האסלאם הקיצוני, חמאס ואיראן מאיימים על הפלסטינים באותה מידה שהם מאיימים עלינו. הסכם מדיני, בי-לטראלי או אזורי, יאפשר שיתוף פעולה עם מדינות ערב נוספות וירחיב את הקואליציה כנגד האיומים. בנאומו אמש בקונגרס אמר נתניהו שאירן מאיימת על המזרח התיכון כולו. דברים אלה רק מחזקים את הצורך בסיום הסכסוך. רק הסכם מדיני יוביל לשיתוף פעולה עם ארצות ערב! רק הסכם מדיני יגן על ישראל מפני אירן גרעינית!!

איננו טוענות שזה קל.

יש הטוענים שסיום הסכסוך הוא חלום של הוזים מנותקים מהמציאות. אבל דווקא בני העם היהודי, אמורים לדעת טוב מכולם שחלומות ניתן להגשים. כזה היה חלומו של הרצל, שבלעדיו לא היינו עומדים כאן היום.  באנו הנה מכל חלקי הארץ כדי להזכיר לכם, שכמו שמדינת היהודים לא הייתה אגדה, גם סיום הסכסוך איננו אגדה. אם רק תרצו.

אזרחיות ואזרחי ישראל – ביטחון איננו ההיפך משלום. ביטחון הוא ההיפך ממלחמה! ביטחון הוא חינוך איכותי, ביטחון הוא רווחה ומחיה בכבוד, ביטחון הוא חיים ללא אלימות, ביטחון הוא להיות עם חכם, עם שדורש הסכם מדיני.

איננו טוענות שזה קל.

רבות ורבים טוענים שאין לנו שותף למאמצי השלום. לאלה אנו אומרות: מזה שתיים עשרה שנים מונחת על השולחן יוזמת השלום של הליגה הערבית לסיום הסכסוך. עד היום לא התייחסו ממשלות ישראל ליוזמה זו. האם אנו בטוחים שהשותף הנעדר איננו אנחנו עצמנו? הסכם מדיני הוא אינטרס ישראלי, גם אם זה קשה. זוהי חובתנו לעצמנו, לילדינו ולדורות הבאים.

אזרחיות ואזרחים, הסכם מדיני בדרכי שלום איננו משחק סכום אפס שבו הישג של צד אחד הוא הפסד של הצד השני. הניצחון איננו בידי מי שמכופף את ידו של הצד השני, או גורם לו נזק גדול יותר. הניצחון יהיה בידי מי שיציג יוזמה מדינית אמיצה, שתכבד את שני הצדדים והם יוכלו להסכים עליה. המנצח יהיה מי שימנע את הצורך של כל הילדים – שלנו ושלהם – לחיות בפחד.

נהיה כנים – יש בינינו מי שטועים לחשוב שאפשר להמשיך לחיות עם הסכסוך. אל נשלה את עצמנו. גם אם ישראל תנצח בכל קרב, וגם אם נצליח למנוע פיגועים, ההיסטוריה איננה צועדת במקום.  המרווחים בין סבבי האלימות הולכים ומתקצרים, וחלון ההזדמנויות לפתור את הסכסוך ולשמור על מדינה יהודית ודמוקרטית הולך ונסגר.

חזון המדינה היהודית-דמוקרטית הוא הסיכוי היחיד של ישראל להתקיים בגאווה ובשיתוף פעולה עם אומות העולם המפותחות, ולהביא לידי ביטוי את שפע הכישרונות התרבותיים, המדעיים והעסקיים שצומחים כאן. לא לחינם קבעה מגילת העצמאות שהמדינה היהודית תתבסס על עקרונות השוויון והדמוקרטיה, ותעניק למיעוט הערבי שבתוכה שותפות מלאה באזרחות הישראלית. והנה, בשנים האחרונות מחלחלת הרוח הרעה של הסכסוך לתוך גבולותיה של מדינת ישראל. ללא הסכם מדיני עם שכנינו הפלסטינים, ללא סיום הסכסוך, חזון זה מועד לכישלון, ואתו כל ההישגים המופלאים שהישגנו כאן במשך 67 שנות קיומה של מדינת ישראל.

זהו מהלך קשה, שמצריך כוחות נפש גדולים ומעמיד במבחן את כוח הוויתור. לא הוויתור החומרי הוא הקשה, אלא הוויתור המנטלי, הוויתור על סמלים ועל השקפות עולם. נכון, כל מתווה שייבחר לסיום הסכסוך יחייב פשרה שחלק זה או אחר בינינו יתקשה לקבלה. אך האין זה מחיר שכדאי לשלם למען שמירה על חיי ילדינו? אלה הילדים שאנו חרדות להם בקומנו ובשכבנו לישון, שאנו מחכות להם עד לפנות בוקר שישובו מבילוייהם, מתעוררות בבהלה לשמע בכים בלילה, מיטיבות את השמיכה ודואגים שלא יחסר להם דבר. והנה – כשמגיע הרגע לדאוג לחייהם, פשוטו כמשמעו, ולהפסיק את מעגל המלחמות, אנו נתקפות שיתוק!

נולדתי בישראל לאב ניצול שואה שלחם ונפצע במלחמת העצמאות, ולאם שלחמה בפלמ”ח. מינקותי חונכתי להתייצב לצו המולדת, כי אנו נלחמים רק כשבאמת אין כל ברירה אחרת, רק כשמיצינו את כל האפשרויות האחרות. ואילו היום, כשבני, יישמר לחיים ארוכים, סרן במילואים, נקרא להתייצב – האמנם אני יכולה לומר לו שאין כל ברירה אחרת? שמיצינו את כל האפשרויות האחרות?

אנו קוראות לכל ממשלה שתיבחר ולחברי הכנסת החדשים והוותיקים: הגיע הזמן לקחת את גורלה של ישראל בידינו, לחדש את היוזמה המדינית, ולהשקיע את מיטב כשרוננו, מרצנו וזמננו בהשגת הסכם מדיני. כבר היו לנו אתגרים קשים, כבר עמדנו במבחנים קיומיים, יש בכוחנו לעמוד גם באתגר הזה.

אזרחיות ואזרחי ישראל, רגע לפני שאתם שמים את הפתק בקלפי, חישבו – אל תתנו לפוליטיקאים לעוור את עיניכם במקסם שווא של כוח צבאי חסר גבולות.

רגע לפני שאתם; שמים את הפתק בקלפי זכרו – הדרישה החשובה ביותר מכל ממשלה, ומכל נבחר לכנסת, היא להשקיע את כל מרצם וכוחם בפתרון הסכסוך בדרכי שלום.

אנו, נשים עושות שלום, דתיות וחילוניות, יהודיות וערביות, תומכות ימין, מרכז ושמאל – מצהירות שלא נרפה עד שיושג הסכם. אנו נמשיך לעקוב אחרי פעילות הממשלה שתיבחר, ואחרי פעילות המפלגות שירכיבו את הקואליציה, נמשיך להפגין ובכל הדרכים החוקיות העומדות לרשותנו נמשיך לדרוש מנבחרי הציבור – השיגו הסכם או פנו את מקומכם למי שיכולים להשיגו.

די למלחמה! אנו בוחרות בחיים!

 

חיברה: עירית קינן