"ביחד נצא מהאינתיפאדה. אם המנהיגים אינם יכולה להפסיקה, תפקידו של הציבור להוציא אותנו ממנה. היכולת בידינו ועלינו להשתמש בה כאן ועכשיו” (פרופ’ סרי נוסייבה).
כשאנחנו בתוך או על סף אינתיפאדה שלישית, דבריו אלה של פרופ’ סרי נוסייבה, שנשמעו בתחילת שנות ה-2000, לפני שנות דור, מקבלים משמעות מחודשת. פרופ’ סרי נוסייבה, נזכיר, היה אחד מפעילי השלום הבולטים לאחר הסכמי אוסלו. אבל גם האיש, שנולד למשפחה פלסטינית רודפת הסדר שלום (אביו אנואר נחשב לאחד המנהיגים הפלסטינים המתונים) – הרים ידיים ב-2018. באותם ימים אמר:
“ערפאת ואני האמנו שדו קיום בין הציונות לתנועה הלאומית הפלסטינית הוא אפשרי. עכשיו אני כבר לא בטוח”.
מאז המצב בשטח רק מחמיר. מתחילת השנה הזו אנחנו מונים 24 נרצחים ישראלים, עשרות פצועים ומעל מאה הרוגים פלסטינים. יש המעריכים כי זו תהיה השנה הקטלנית ביותר.
קולה של המחאה נגד ההפיכה המשטרית חוסם כל הד בנושא המדיני. ואם יש קול ענות חלושה זה לכיוון הסדרי שלום עם מדינות במעגל השלישי.
על הרקע הזה התכנסו בשבוע שעבר למעלה ממאה ארגוני שלום ישראלים וערבים-ישראלים כדי לומר: “אנחנו לא מרימים ידיים, אנחנו כאן”…….
לצד ההישג של נשים עושות שלום בחבירה אל קבוצת נשות השמש, נשים פלסטיניות אמיצות שגם מגיעות לכאן מרמאללה ושטחי הרשות הפלסטינית למפגשים פנים אל פנים, מצאנו את חברי תנועת אתגר שמבקשת להנכיח יחסים בין-אישיים באמצעות שינוי.
לקריאת הפוסט המלא באתר זמן ישראל
