לא פתור? לא פּוֹטֵר! / מיקה אלמוג, ידיעות אחרונות, 15.6.18

מה הקשר בין חוק ההפלות של אירלנד, מחלת האלצהיימר והסכסוך הישראלי–פלסטיני? תתפלאו

“….. שאלו אותי אם אני חושבת שהסכסוך הישראלי־פלסטיני הוא בעיה שאין לה פתרון — ואם כך, איך נכון להתמודד איתה. השאלה הפתיעה ועניינה אותי. עניתי לו שאני מאמינה שבבסיס ההתמודדות צריכה לעמוד מידה גדולה של ענווה. הענווה הזו צריכה לבוא לידי ביטוי בתוספת של מילה למשפט הזה: עדיין. “בעיה שאין לה פתרון — עדיין”.

ההתנהלות שלנו אל מול הבעיה הזו צריכה להתבסס על התובנה שבעיות רבות שנראו בלתי פתירות לאורך ההיסטוריה נפתרו — אבל לא מאליהן, אלא כי היה מי שלא ויתר עד שנמצא פתרון.”

“יש אין־ספור רגעים גם בחיינו הפרטיים שבהם אנחנו נתקלים בבעיות שאין להן פתרון — עדיין…. יש הרבה מאוד הקבלות בין תהליכי פיתוח רפואיים לבין תהליכי התמודדות עם משברים מדיניים. בשני המקרים נדרשים משאבים כספיים ואנושיים, שיתוף פעולה בין מומחים שונים, כישלונות בדרך, ואין־סוף נחישות, התמדה, חשיבה מקורית וסירוב להתייאש;…. זו יוהרה איומה ומסוכנת להחליט שבעיה היא בלתי פתירה ולכן אנו פטורים מהחובה לנסות לפתור אותה. וזה מידבק — חברה שפוטרת את עצמה מההתמודדות עם בעיות מדיניות תפטור את עצמה גם מהתמודדות עם בעיות חברתיות, תתפצל יותר ויותר, תקרוס לתוך הגדרות מבוצרות של “הם” ו”אנחנו”. ואז יספרו לנו שגם זו בעיה שאין לה פתרון. ובכן, זה שקר. אין בעיות שאין להן פתרון, רק כאלה שטרם נפתרו. ומי שלא לוקח חלק בניסיון למצוא את הפתרון הוא בהגדרה חלק מהבעיה.”

למאמר המלא של מיקה אלמוג