יוזמות שלום לא רשמיות

“יוזמת ז’נבה היא הצעה להסכם קבע ישראלי-פלסטיני, על-בסיס “מתווה קלינטון” מדצמבר 2000, שהתקבל על-ידי ממשלת ישראל.

ההסכם נקבע לאחר שיחות של צוותים בראשות יוסי ביילין מהצד הישראלי, ויאסר עבד-רבו מהצד הפלסטיני , שכללו אנשי מקצוע מהמערכת הפוליטית, הביטחונית, העסקית, האקדמית והאזרחית.

עיקרי ההסכם הם:

– תום הסכסוך. סוף כל התביעות.

– הכרה בזכותנו למדינתנו.

– גבול סופי.

– פתרון מלא לבעיית הפליטים. קליטת פליטים בשטחנו רק בהחלטה ישראלית ריבונית.

– הכרה בירושלים היהודית, בירת ישראל, בריבונותנו, בכלל זה השכונות היהודיות במזרח ירושלים.

– גושי התנחלויות ורוב המתנחלים מסופחים לישראל.

– מחויבות פלסטינית מלאה (ומפורטת) למלחמה בטרור ובהסתה.

– מדינה פלסטינית מפורזת וללא צבא.

– מערכת בקרה בינלאומית על ביצוע המחויבויות.

מאז גיבוש ההסכם נערך מאמץ הסברתי וחינוכי בצד הפלסטיני ובצד הישראלי, באמצעות ארגונים ללא כוונת רווח המקדמים את היוזמה.

ישראל יוזמת ו”מפקדים למען בטחון ישראל

ישראל יוזמת‘ הינה קבוצה א-מפלגתית הכוללת בתוכה אנשי עסקים, אנשי ביטחון, דיפלומטים, אקדמאים ופעילים חברתיים. הקבוצה פועלת בקרב מקבלי ההחלטות והציבור בישראל לקידום תהליך מדיני אזורי, המבוסס על הצעה ל’יוזמת שלום ישראלית איזורית”, כתפיסה חלופית למודל המו”מ הדו-צדדי עם הפלסטינים.

מפקדים למען ביטחון ישראל” היא תנועה לא מפלגתית של בכירי מערכת הביטחון בדימוס (צה”ל, שב”כ, המוסד ומשטרת ישראל) המבקשת, אף היא, לקדם יוזמה מדינית על בסיס תפיסה מדינית-ביטחונית אזורית.

החזון של שתי קבוצות אלו הוא להגיע לסיום הסכסוך הישראלי-ערבי, לפתרון שתי המדינות ולצמיחה כלכלית באמצעות פתרון אזורי, תמיכה ביוזמה הסעודית-ערבית, והנעת תהליך מו”מ ישראלי-אזורי-פלסטיני.

עיקרי היוזמה כוללים פתרון מדיני, כלכלי ובטחוני.

הפתרון המדיני מקבל את היוזמה הערבית כמסגרת למו”מ לסיום הסכסוך, תוך הקמת מנגנונים אזוריים לביטחון, שיקום, ויישום צעדי נורמליזציה.

פתרון מדיני כזה, לדעת חברי שתי הקבוצות, ישפיע לטובה על הביטחון ועל הכלכלה ויאפשר ליישם רפורמות לצמצום בעיות העוני, הבריאות והפערים החברתיים בישראל .

“שתי מדינות – מולדת אחת”

יוזמה של שתי קבוצות, ישראלית ופלסטינית. המורכבות מאנשים ממגוון הקשת הפוליטית בשתי החברות, אקדמאים, פעילים חברתיים, פעילים פוליטיים, נשים וגברים.

היוזמה רואה במרחב בין הירדן לים מולדת משותפת ששני העמים מחוברים לכל חלקיה בזיכרון ההיסטורי, הרוחני והדתי שלהם. בתוך המולדת המשותפת הזו, שני עמים מגשימים את שאיפותיהם הלאומיות באמצעות שתי מדינות עצמאיות וריבוניות עם גבולות מוכרים על יסוד גבולות ה-4 ביוני 1967. הגבולות בין שתי המדינות פתוחים ולאזרחי שתי המדינות. חופש תנועה ומגורים בכל המרחב. הפתרון מתבסס על מודל קיים – האיחוד האירופי – ועל מודל שאומץ בהחלטת החלוקה ב-1947, רק לא מומש. הרעיון הזה פותר את שלוש אבני הנגף המונעות את השגת פתרון שתי המדינות במודל ההפרדה – מתנחלים, פליטים וירושלים.