דרכים להפוך תנועות צדק חברתי פחות אליטיסטיות ויותר נגישות / קאי צ’נג טומי, תרגום אורנה רז

לקח לי זמן קצר להבין שאני לא יכולה לקרוא לעצמי ״אקטיביסטית״. בעודי באוניברסיטה נכחתי בכמה פגישות של קבוצת קוויר להבין שאני לא שייכת, למרות שבאופן מובהק הייתי אשה טרנסג’נדרית. אבל לא הייתי מספיק קוויר ללחום למען צדק חברתי,  לא הכרתי את השיח הנכון, וגם לא קראתי את הפילוסופיה הנכונה ( כמו ג’ודית בטלר הנערצת). חשבתי שאני פשוט לא מספיק חכמה.
כיום שש שנים מאוחר יותר אני יודעת שמה שקרה לא שייך ליכולת או לערך שלי, אלא  היה זה עניין של הכלה ונגישות.
צדק חברתי ותרבות פמיניסטית הם כוחות חיוביים מדהימים שיכולים לשנות את הדרך בה אנחנו רואים את עצמנו ואת העולם מסביבנו. בלעדי צדק חברתי וקהילות אקטיביסטיות שנוצרות סביבו לא הייתי בחיים היום.
אך לעיתים אותן תרבויות יכולות להיות מדירות ללא צורך, וגרוע מכך לא נגישות ואליטיסטיות. היום גם אני תופסת את עצמי מתנהגת לא ראוי  לאחרות.
הנה כמה דרכים להפוך האקטיביזם לנגיש לכל אחת:
1. לקבל בברכה את אלו שרוצות ללמוד
קהילות אקטיביסטיות יכולות להיות אוהבות, אך הן גם יכולות להיות קליקה עוינת למצטרפות  חדשות שאינן מדברות את השפה ״הנכונה״ או לובשות את הבגד הנכון.
אם אנו רוצות ליצור קהילה פתוחה ואכפתית באינטרנט ובחיים האמיתיים,  היכן שתהליך הלמידה יתקבל בברכה ויקבל הוקרה, עלינו לברך על אפשרויות חדשות שכל אחת מביאה לתנועה.
2. תיעדוף של נגישות פיזית וכלכלית
אם כאקטיביסטיות ופמיניסטיות אנו רוצות להיות נגישות עלינו להיות באמת כאלו. אנו צריכות להקפיד שבעלות נכויות אכן יכולות להגיע פיזית לפעילויות שלנו. עלינו לדאוג שאמהות, נשים עם אמצעים מוגבלים, וכל אלו ללא כסף תוכלנה להיות חלק מאיתנו.
3. יצירת מגוון גילי
אג׳יזם היא בעיה עצומה שלא מדוברת בתרבות הצדק החברתי.
4. יצירת מקום לשגיאות ונטילת אחריות
מותר לנשים לטעות ולצמוח מטעויות אלו. להשתלט על נושא אקטיביזם בצדק חברתי לוקח זמן, סבלנות, ולמידה.
5.לכוונה ולעשיה ערך רב יותר מאשר לשימוש בשיח ״הנכון״ ( ז׳רגון)
לאובססיה עם השיח ״הנכון״ חלק נכבד בהפיכת אקטיביזם לא נגיש לרביות מאיתנו. יש אקטיביסטיות שאומרות הכוונה לא משנה העיקר התוצאה. אם טורחים להבין באמת  מהי הכוונה אפשר לשנות את התוצאה של מה שמישהי אומרת או עושה.
6.הכרה וטשטוש היררכיות בין אקטיביסטיות
לא מספיק מודים בכך שיש בקהילות אקטיביסטיות היררכיה חברתית מבוססת על ניסיון ופופולריות. לדוברות מוכשרות או לבעלות כשרון כתיבה יש יותר כוח ואלו שיש להן פחות ניסיון נחשבות פחות.
לעתים קרובות אנחנו יוצרות  מתוכנו מן סלבס שמקבלות מאיתנו לייקים  רבים על כל עשיה או אמירה.
כשלא מודים בכך הדינמיקה הזאת הופכת את האקטיביזם החברתי ללא נגיש כי חברות חדשות לא נשמעות. גרוע מכך, אלו שאין להן זמן או יכולת להוביל או להפגין מודרות מההנהגה, אפילו כשהנושא נוגע להן.
המהפכה מתחילה בבית, אם על התנועה שלנו להתיר את ניצול הכוח בעולם, צריך לעשות זאת בקהילה שלנו.
7. מוקירים את התרומה של כולן
המזכרת הנפלאה ביותר שקבלתי בכנס לצדק חברתי היתה מטלית כלים שעליה כתוב״ כולנו רוצות מהפכה-  אף אחת לא רוצה לשטוף כלים.״
יש עבודות שקופות שלא מקבלים עליהן קרדיט. מומלץ להתחיל להוקיר את התרומות הבלתי נראות שמתרחשות.
8. אהבה כן חשובה
תמיד שוכחים את חשיבות האהבה בתנועה
אנחנו הפמיניסטיות מאד כועסות ושוכחות את חשיבות האהבה.