טוב לחיות בעד – ממשיכות לעשות שלום בתל-חי וברחבי ארצנו / עינת לוצאטי

 

גם השנה נאמר ביום תל חי שלנו: טוב לחיות בעד ארצנו, בשלום, ביחד, בשותפות!
בתל חי, הסמוכה לגבולות סוריה ולבנון, בתל חי, שהיא השראה לגבורה ולנחישות, נמחיש ונבטא דרכים לעשיית שלום, בחינוך, בקהילה ובמדינה. הגבורה היום היא האחריות שלנו לעשות כל שביכולתנו למען האפשרות לחיות, למען חלופות מדיניות, בצפון ובכל הגבולות.

בי"א באדר בשנת 2014, עלינו לתל חי, מלכה בלושטיין ואני רכזות צומת הגומא (בה עמדנו מדי שישי לקראת הבחירות ואמרנו: "בוחרות בהסכם מדיני"), הצטרפו גם פרנסי ובתיה מהצומת.

השתתפנו בטקס הממלכתי לזכרם של טרומפלדור וחבריו, בו נאם נשיאנו האהוב ראובן ריבלין, שדיבר על מורשת תל-חי: טוב לחיות בעד ארצנו.

באותם רגעים, נבט הרעיון לעשות טקס משלנו בי"א באדר ודרך תל-חי להתחבר לתנועת בית"ר, לקריית שמונה שקרויה על שמונת נופלי תל-חי, ולמכללת תל-חי ומכאן, סמוך לגבולותיה הצפוניים של ארצנו, נאמר יחד: טוב לחיות בעד ארצנו, בעברית ובערבית, נאמר בוחרות בחיים, בוחרות בהסכם מדיני.

לקראת י"א באדר 2015, יצרתי קשרים חובקי- טקסים והתרגשויות, אולם לא הצלחנו להיות מיוצגות על הבמה המרכזית ולא הצלחנו לערוך טקס סמוך לאריה השואג. הצלחנו לערוך טקס צדדי… היו המון הרפתקאות ביום זה. הפאנל הנפלא שתכננו במוזיאון תל חי השתבש, לצערי העמוק, כי חיכינו לשר הביטחון, שקבע איתנו תצלום על יד האריה, אולם האבטחה הכבדה לא אפשרה לנו  להיכנס למתחם הסטרילי…

בי"ב באדר 2016, ערכנו פאנל בכפר גלעדי, בבית השומר, גם שם עשינו שלום, והבענו את בחירתנו, אחריותנו ומחויבותנו לחיים.tel-Chay 1 2017

בטקס קראנו מכתב לראש ממשלתנו ביבי נתניהו "(…) לא חרב כי אם שלום אנו נושאים לארץ ישראל" כתב טרומפלדור בשנת 1911.  מכאן, מתל-חי, בה נפל טרומפלדור, ואת שמו הנציח זאב ז'בוטינסקי בשם תנועת בית"ר שיסד, אנו קוראות ודורשות ממך, ראש הממשלה, ראש תנועת הליכוד שמורשת ז'בוטינסקי בלבה ובליבתה: תיזום, תוביל, תנהיג ותגיע להסכם מדיני עם שכנינו הפלסטינים. היום אנחנו זקוקות וזקוקים למנהיגים חכמים ואמיצים שיושיטו יד לשלום, שיקדשו את החיים ויאמצו דרכים מדיניות לפתרון הסכסוך בדרכי שלום. " עדיין מחכות לתשובתו…

חנה ברימר אמרה כך: אני אם שכולה משנת 1986, כשבננו רביב, טייס בחיל האויר, נפל עם מטוסו בתאונת אויר. ומאז אנחנו במשפחה חיים את הזיכרון הכואב הפרטי שלנו, עם ההחלטה להמשיך לחיות, גם בשביל הבן והבת, אחיו, וגם בשבילנו, עם תחושה חזקה שהכרחי להיאבק על השלום הגדול, ובעיקר להיאבק על האמונה שניתן בארץ ישראל שלנו לקיים יחסי שוויון וצדק עם שכנינו הערבים.

לימים, בננו השני (אף הוא שרת כטייס בחיל האויר), לאחר שהשתחרר משירותו בצבא חיפש רעיון ודרך לפתח פרויקט שיענה על תחושה חזקה שליוותה אותו, תחושת ה"אין קשר" בין אוכלוסיות הדרות בשכנות למקום מגוריו – ערבים ויהודים כאחד, ובחזון יוצא מן הכלל, הקים וייסד (בעזרת גורמים ואנשים שונים שהתחברו לאמונתו וחזונו) את מונאmoona – a space for a change    המרכז למדעים וחלל – "מונא" (משאלה, בערבית) בכפר מג'ד אל כרום.  מרכז שמפעיל לימודים ופרויקטים של מדע לנוער, סטודנטים ובוגרים, ערבים ויהודים כאחד, שמטרתו להצעיד את כולם ביחד אל שוויון הזדמנויות, אמונה בכוחם והעצמתם. מרכז שהופך יותר ויותר לגורם פותח מאפשר, ומוכיח שכוחנו הרב ביותר באמונה ובעשייה של יצירת גשרים פה בתוך הארץ, וכך גם בתקווה שיגיעו אל שכנינו הפלשתינאים.  האמונה שאפשר למצוא פרטנרים אם מתכוונים באמת ואם רוצים באמת ואם בטוחים שאין דרך אחרת לחיות טוב ונכון בארץ האהובה והכאובה הזו."

תל-חי

השנה נעשה חיים ושלום בתל  חי, יחד עם וידאד זייד, אנג'ליקה עדנה קלו ליבנה, אורטל בארי, טובה בינסקי, אורה המר, חניכות/ים מכינות,  סטודנטיות ממכללת תל חי, אנג'לה יינטיאן, מלכה בלושטיין, אליזבט גולדין, מיכל פנט פלג, נטע שמש, יעל לוי, חנאן חליחל, סיון דרי והרכב מקלור, מיקה משה, עופר גביש, בר שני, ועוד ועוד מהגליל ומכל רחבי ארצנו

tel chay 2018

 

להתראות בתל חי

עינת לוצאטי וצוות גליל עליון