בתחילת חודש יוני, התקיים מפגש שני בסדרת מפגשים של נשות התנועה עם נשים מרחבי השומרון. על אף המורכבות וחילוקי דיעות, זה היה אירוע מוצלח ומרגש.
כותבת שוש שילה:
"המסע עוד לא הושלם
והדרך מיטלטלת
אנשים צמאים לקשר
אנשים זקוקים לגשר
על הגשר הנטוי
יש תקווה ויש סיכוי".
(רחל שפירא)
שרנו הערב ביחד בשערי תקוה.
יש תקוה ויש סיכוי טוב במסע המטלטל העובר על כולנו בארץ הזו.
יש תקוה ויש סיכוי עם המועקה הכבדה והכאב המשותף על השבר והקרעים בתוכנו כי כך החלטנו נשות השומרון ובנימין עם נשים עושות שלום – نساء يصنعن السلام – Women Wage Peace.
יש תקוה ויש סיכוי כי אנחנו הנשים לא מתייאשות וממשיכות לחזק את הקשר והגשר בתוכנו גם אם זה דורש מאמץ בהכנת האירוח בחשיבה על כל פרט, בארגון כיבוד מכובד של תבשילים ומטעמים שהוכנו ברוחב לב ע"י נשות השומרון המארחות, ובמאמץ הגדול של חברותינו שהגיעו לשומרון בנסיעה ארוכה ומתישה מכל רחבי הארץ. מכרמיאל, טבעון, מעברות, עין החורש, כפר סבא, בית זרע ותל אביב ועוד.
יש תקוה ויש סיכוי כי כולנו אוהבות את הארץ הקטנה שלנו.
יש תקוה ויש סיכוי כי הערב זכינו בחברות חדשות ואני זכיתי באחת והיחידה – אביבה מונבז, שהגיעה אלינו בפעם הראשונה מהוד השרון ועולה על כולנו בגיל, בחכמה וביופי.
יש תקוה ויש סיכוי כדברי שלמה המלך החכם:
"כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים
כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם"
כותבת לימור פאר:
מה שלומך אחות/ נעמי שמר
…
בשעה שקשה לי לשיר
והכל מתמוטט על ראשי
התרשי לי לזכור
ולהזכיר תמיד
לך יש אותי
לי יש אותך
לנו יש אותנו
מה שלומך אחות הבוקר
מה חדש אצלך
איך על סביבותיו הרוח
שוב סובב הולך
תיכף יתגלו שמים
אל תסתירי את פניך
אל יחדל קולך
במעגל ההקשבה התבקשנו לספר על אירוע
שהפגיש אותנו/ ממחיש לנו את השסע הקיים, שסע תרבותי, חילוני/ דתי.
בחרתי לספר שדווקא כמשהי שבאה ממשפחת השכול, שחוויות קשות נצרבו בבשרי, התחייבתי לעצמי שזה לא מה שימנע ממני לשלוח קרני אור לאחיי היושבים בכל מקום ולקבל בחזרה קרני אור, גם אם נדמה שתהום פעורה ביננו בענייני דעות,תפיסות וערכים.
אט אט ככל שהתקדם המפגש אמש בין נשות השומרון ובנימין נשים עושות שלום – نساء يصنعن السلام – Women Wage Peace לנשים עושות שלום, מפגש שהתקיים בשערי תקווה,
לא ניתן היה שלא להבחין,
כמה כל אחת נדרשת להניח בצד את השיפוטיות, הדעות, הערכים, התפיסות בכדי שנבין שאחים אנחנו למרות ועל אף השאלות הקשות שעוד יבואו וישאלו.
כמה אנו נדרשים להרחיב בתוכנו את מיכל ההקשבה, הרגישות, העין הטובה, ולו לרגע קט להיות שם עם מי שדוברת.
אין לי הקטנה פתרונות להרבה דברים שיצרו או מעמיקים את הקרע, ואף אני לא מתיימרת להכריע מי צודק או לא.
אני פה כדי לשלוח קרניים של אור, של רצון לשיח, לשותפות לפיוס .
בדיוק כמו במשפחה, לא מוותרים על אף אחד שהולך בדרך אחרת משלנו, גם אם קשה ומאתגרת הדרך..
ורק שתבינו, גם במפגש משפחתי שכולם מגיעים כי המפגש חשוב, כך היה אתמול, נשים יקרות שהגיעו מכל קצוות הארץ
והגיעו לדבר, לפגוש
ולבקש
"את אחיותיי אנוכי מבקשת"
ואימאל'ה, איזה אחיות מופלאות פגשתי שם, עטרה ודבורל'ה ועוד רבות שבטוחה שזו רק ההתחלה למשהו מופלא שנרקם.
תודה על הזכות והחובה לקחת חלק במפגשים אלו.
כותבת עטרה לוי:
*בונות גשרים וחיבורים*. *אין כמו היכולת הנשית להשכין שלום*. אמש, 4.6.23 בשערי תקווה, מפגש שני של נשות נע"ש מרחבי הארץ, מעמק הירדן, טבעון, כרמיאל, השרון, תל אביב, ראש העין, אורנית, זכרון,,,,ועם נשים מישובים רבים בשומרון :
הר ברכה, עפרה, קדומים, אפרת, ועוד,,,
אירוח נהדר של שערי תקווה. על אף המורכבות והאתגרים, היתה אוירה נהדרת של קבלה וקרבה.
יוזמה חשובה של צוות תקשורת מקרבת, עם נשים ממועצת יש"ע.
תודה להנחייה המצויינת ( שלומית ב"י, דבורהלה, ג'ו, מרשה, ועוד,,, יסלחו מי שלא הזכרתי.).
מפגש חשוב ביותר, שמעודד הקשבה והידברות והתגברות על חסמים. הנושאים טעונים ומורכבים, ומומלץ שכל מי שיכולה – תצטרף למפגשים הבאים.
המפגש הבא מתוכנן ל 23.7.23. המקום, טרם נקבע.
האתגרים לא נפתרו, אך *ההרים פחות גבוהים, בדרך חזרה*. תודה למי שיזמו ואיפשרו