דברי פתיחה לשדולה לבטחון ושלום בכנסת  19.7.17 / סביונה רוטלוי

בשם תנועת נשים עושות שלום אני רוצה להודות לשתי יושבות הראש, חברת הכנסת קסניה סבטלובה וחברת הכנסת מיכל רוזין על כינוס הישיבה היום.

הישיבה המיוחדת היום היא תוצר של יוזמה מבורכת מצד שגרירות קנדה, אירלנד, פינלנד, סלובניה וצרפת  להקים קבוצת תמיכה של שגרירות המכהנות בישראל בתנועת נשים עושות שלום, שהושקה ביום האשה הבינלאומי האחרון.

תודה מיוחדת לשגרירות הנכבדות, שגרירות צרפת, אירלנד, פינלנד, סלובניה, קרואטיה, קפריסין, אקואדור ומאלטה, שהואילו להופיע היום בכנסת מתוך הזדהות עם המטרות של התנועה ועקרונותיה.

כידוע המטרות הן:

1.חתירה ליישוב הסכסוך המדמם בינינו לבין שכנינו הפלשתינים בדרך לא אלימה ומכבדת במגמה להגיע להסכם מדיני המקובל על שני הצדדים.

  1. שיתוף נשים בהליכי המשא ומתן על יסוד האמור בהחלטה 1325 של מועצת הביטחון מ 2000  – החלטה שאף גובתה בשינוי חקיקה בישראל עוד ב 2005 וכן בהחלטת ממשלה מ 2014.

למרבה הצער, בינתיים לא הופנם השינוי על ידי  מקבלי ההחלטות .

אנחנו כתנועה נחושות לפעול בכל דרך אפשרית לא אלימה להשגת המטרות הללו.

זהו שבוע קשה במיוחד המכביד על האמונה ביכולת שלנו לגרום לשינוי. חייהם של שני שוטרים דרוזים קופדו על ידי 3 מחבלים ערבים תושבי ואזרחי מדינת ישראל.

אך מי שזוכרת את החדשות היומיומיות שנראו על מרקעי הטלוויזיה לפני שנים לא רבות כאשר באירלנד התחולל מאבק דמים, כמו גם בקפריסין שכנתינו, לא תתייאש ותוסיף לקוות שגם אצלנו יגיע השינוי.

ההופעה שלכן שגרירות נכבדות היא מבחינתי אקט פמיניסטי ראשון במעלה, שכן אתן מכירות בערך המיוחד שיש לקולן של נשים לגרום לשינוי.  אתן מבטאות את ההבנה שלא ייתכן שלנשים המהוות כמחצית מאוכלוסיית העולם לא תהיה השפעה על ההחלטות החשובות ביותר לקיומו של המין האנושי.

אתן מבטאות  את ההכרה, שבמקום בו מלחמות אלימות, שהובלו על ידי גברים, שלא הביאו לסיום סכסוכים רבי שנים, הצליחו נשים לסיימם בדרכים לא אלימות. בדרכים של משא ומתן. בדרכים שהתאפיינו ביכולת טובה יותר להקשבה, להכלה, להתחברות לסבל של האחר  ולנרטיב שלו, וגם  מתוך ההכרה שהיטיבה לבטא האנתרופולוגית מרגרט מיד לפני שנים כה רבות כאשר אמרה:


It has been a woman’s task throughout history to  go on believing in life when there was almost no hope

(היה זה מאז ומעולם תפקידה של האישה בהיסטוריה האנושית להאמין בחיים גם כאשר כמעט אבדה התקווה.)

ג’ודי וויליאמס, שקיבלה פרס נובל לשלום ב 1997 על פעילותה לחיסול שדות המוקשים בעולם, הביאה פן נוסף שאנו ערות לו, בעת ששיקפה את אכזבתה ממיעוט הנשים כמקבלות פרס נובל לשלום:

“מי שמחליט על היציאה למלחמה הם הגברים. מי שפועל אחרי המלחמה לאחות את הפצעים, להשיב את החברה למצב מתפקד, הן הנשים. מי שמחזיק את החברה, אחרי שמשיגים שלום הן הנשים. אבל מי מקבל את ההכרה על עשיית שלום? למי חברי ועדת הפרס הזו נותנים את ההכרה? כמעט רק לגברים.”

הסכמתכן, שגרירות נכבדות, לבוא לכאן היום ולחלוק איתנו את הניסיון במדינות שלכן ואת התובנות האישיות שלכן הוא ביטוי נאצל בעיני למשמעות של סולידריות נשית.

סולידריות שחוצה יבשות, עמים, מדינות ודתות.

בלי סולידריות זו, גם בינינו כאן בישראל, קשה לנהל מאבק וקשה עוד יותר לשלם את המחיר שדורש המאבק.

הסולידריות שלנו כנשים יהודיות וערביות עם נשים פלשתיניות, סולידריות שיכולה אמנם להתנגש עם המאוויים הפוליטיים של כל צד, אבל יכולה להתחבר לרצון המשותף העז להתגבר על מחלוקות ולהבטיח עתיד טוב יותר לילדינו, לנכדינו ולדורות הבאים.

הסולידריות חיונית להצלחת המאבק והיא מבוססת על המשותף והמחבר ולצערנו גם על הניסיון הנירכש מסבל המלחמות.

הסולידריות הנשית אינה באה יש מאין. חשוב  שתמיד נזכור ונוקיר את כל מה שעשו נשים מופלאות בדורות שלפנינו, הן בעולם והן בישראל.

כפי שהיטיבה לבטא Maya Angelou,משוררת אפרו אמריקנית ומנהיגת זכויות אזרחיות, במשפט קצר בעל חידוד לשון מעניין:

How important it is to recognize and celebrate our heroes and she-roes.”

(כמה חשוב להוקיר ולהלל  את הגיבורים ואת הגיבורות שלנו.)

אנחנו חוליה בשלשלת ארוכה של נשים נחושות, אמיצות, נועזות, סקרניות, חכמות, רגישות לזולת ושוחרות שלום. אנחנו לומדות מניסיונן של אחרות ותפקידינו גם להקנות ולהוריש את חוכמתנו לאחרות.

 “If you have knowledge, let others light their candles in it.”

Margaret Fuller  (עתונאית ואקטיביסטית אמריקאית בתחילת המאה ה 19)

באנו היום לכאן  כדי ללמוד מניסיונן של נשים במאבק על השכנת השלום. אנו מוקירות את  בטי ויליאמס ומייריד קוריגן מייסדות תנועת השלום של אירלנד , את ליימה בואי ואלן ג’ונסון סירליף מליבריה ותווקול קרמאן מתימן ועוד מספר נשים, לא רב, שזכו להוקרה בינלאומית על פועלם.

מצפות להקשיב לשגרירות הנכבדות ומקווה שנוכל לקיים שיח מועיל בהמשך.Peace and security Lobby 19717