ליום הלבן ותורכיז החודשי שלנו ריכזתי את כל הסידורים של השבוע כדי להיות בכמה שיותר מקומות. רק חלונות לא אנקה היום כי זה ידרוש החלפת הבגדים….
אני גרה בקיבוץ עין החורש בעמק חפר. בוגרת לימודי עבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית. במשך שנים עבדתי בתחום החינוך בקיבוץ והיום אני פנסיונרית שממשיכה לעבוד בהקלדת יומני עובדים בחברת "עמל ומעבר", ומטפחת תחביבים אהובים: טיפול בגינה ובחביות פלא, ופתירת סודוקו – לשם כך המצאתי שיטה שעוזרת לפתור חידות סודוקו ושאני מאד אוהבת ללמד.
אמא לשתי בנות, וסבתא לשני נכדים – אחד מהם קיבל זימון ראשון לצבא – ולארבע נכדות.
עסקתי בפעילות פוליטית בארבעים השנים האחרונות במסגרות שונות, ובפעילות הקשורה באיכות הסביבה, שבעקבותיה הפכתי לטבעונית.
לנשים עושות שלום הגעתי בימי הייאוש הקשים שחוויתי במלחמת צוק איתן, כשהכרתי את יעל אדמי באוהל של פורום המשפחות השכולות בתל-אביב, אליהם התחברתי כדי לחוות תקווה. יעל ברגישותה למצבי עדכנה אותי שעומדת לקום תנועת נשים ומאז אני כאן. השתתפתי בפגישה הראשונה שהיתה בתל-אביב במשרד צר מלהכיל את כל הבאות. לצערי נשים רבות שהיו שם לא פעילות היום בתנועה.
הפעילות שלי בתנועה מתרכזת בעיקר בהשתתפות באירועים בארץ ובפעילות באזור שלי. לצערי אני לא נוהגת למרחקים, ולכן שמחה כשיש אירועים שאפשר להגיע אליהם ברכבת, ואם יש הסעות מהתנועה זה בכלל טוב.
הפעילות הנוספת שלי היא באמצעות הפייסבוק. אני קוראת תגובות על הפעילות שלנו וכשיש תגובות נגטיביות אני רואה בכך משימה ליצור עם המתנגדים שיח אחר. הנה תגובה אחת מתוך רבות שקיבלתי כאשר כתבתי בפייסבוק פוסט ובו בקשה למנוע מלחמה ולהיעזר בדרכים מדיניות לשם כך:
"מי זו האשה ההזויה הסהרורית והמסכנה הזו??? כי ללא ספק היא איבדה את שפיותה וזקוקה לטיפול. האם יתכן שהיא שייכת למשפחת בר לב?? זה שבנה את קו ההגנה קו בר לב?? נהרגו לנו מעל 3000 חיילים טהורים בגלל ראש מעוות של שמאל מטורף ומטורלל??? קדימה לכו להתאשפז מטורפים. אין לך אשה עבריה ולשכמותך שום זכות על הארץ הזו כי אתם רוצים למסור אותה לאויבנו. בוגדים ועוכרים. את עונשכם תקבלו משמים בקרוב מאד".
וזה מה שעניתי לה: "א. יקרה. את צודקת שמלחמת יום כיפור היתה מלחמה נוראה וכל כך הרבה אנשים יקרים איבדנו. לזה אני מתכוונת כאשר אני מבקשת שימנעו מלחמה. מניעת מלחמה מונעת הרוגים ומונעת משפחות שכולות ומונעת שיהיו יתומים ואלמנות ושיהיו פצועים. מניעת מלחמה מונעת הרבה הרבה כאב. בתגובה שלך על מלחמת יום כיפור את ואני דומות. שתי נשים שחושבות שכאבי מלחמה הם איומים ונוראים. מנחם בגין ז״ל אמר שעדיפים כאבי השלום על כאבי המלחמה".
אני משתתפת בקורס אקטיביסטיות שניתן בהתנדבות באזור שלנו ואליו הצטרפתי יחד עם עוד 4 מנשות התנועה. אני חושבת שאנחנו כנשים צריכות לפעול. מאד חשובה לי תקנה 1325 של מועצת הביטחון באו"ם, שמדברת על שיתוף נשים בפתרון סכסוכים באזורים בהם הן חיות.
לצערי לא עומדת בהחלטתי להיות פעילה ב"שמות לב" מול נבחרי הציבור.
תחביב חשוב שהמצאתי הוא תפירת סיכות לחברות התנועה. את הסיכות הראשונות שעשויות מסרט טורקיז תפרתי בפעם הראשונה לקראת הנסיעה ברכבת השלום לשדרות. כשעליתי לרכבת חילקתי מאות סיכות כאלו לשאר הנוסעות. ומאז המשכתי להכין אלפי סיכות לקראת האירועים רבי המשתתפות. היום אני מכינה סיכות לפי הזמנה, למשל, לאירוע "טעימות של שלום" שהתקיים בואדי ערה, וגם לנשים שמייצגות אותנו בכנסים בחו"ל. אז אם אתן מארגנות אירוע ורוצות לחלק סיכות תנועה אתן מוזמנות לפנות אלי.
אני חושבת שפיסות שלום זה רעיון מבריק מכל כיוון כדרך להגיע לקהלים רבים. אני מרגישה שהשתניתי מאד מבחינת גישתי לנושא השלום ורואה בהוספת קהלים מקהילות שונות כאחת ממטרות התנועה הלא מוצהרות החשובות, שתסייע להגדיל את מספר התומכים בתנועה, ולא מתכוונת לעצור.
לשמחתי יש הכרה בקיבוץ שלי בפעילות שאני עושה, השנה נבחרתי להדליק את משואת השלום בטקס הדלקת המשואות בערב יום העצמאות בקיבוץ עין החורש.
נגה ברלב מדליקה את משואת השלום בטקס הדלקת משואות בקיבוץ עין החורש
