שמי נעמי גלאור, בת 57 נשואה ליאיר (שאף הוא חבר בתנועה) ויש לנו שלושה בנים מקסימים. אני גרה ברעננה ועובדת במרכז הבינתחומי בהרצליה כמידענית ומתאמת מערכות ספריה. אני אוהבת לטייל ברחבי הארץ ובעולם, לראות נופים ולהכיר תרבויות ושפות אחרות, לאחרונה אני מנסה ללמוד ערבית.
במהלך חיי גרתי במספר ערים, ביניהם רמת השרון, ירושלים, פריז, באר-שבע ורעננה ונחשפתי לאוכלוסיות שונות. הורי גידלו אותי לאהבת הארץ והאדם. שניהם שירתו את המדינה כל חייהם וגם עסקו בפעילות התנדבותית. היה זה גם בית פוליטי – סבי היה שר בממשלות ישראל, אבי – ממקימי התנועה לזכויות האזרח.
לתנועה הצטרפתי זמן קצר אחרי הקמתה, לאחר שגם אני חשתי תסכול בתקופת מלחמת צוק איתן, וגם שנים לפניה, החלטתי שהגיע זמן לקום מהכורסא וסברתי שארגון בהובלה נשית יכול לפרוץ דרך אחרת.
השאיפה לשלום ליוותה אותי מילדות – בהיבט האישי וגם הלאומי.
בהיבט האישי – חשתי את העצב של אמי, שהיתה אחות שכולה מאז מלחמת העצמאות. זכרתי את החרדה בבית כשאחי נלחם במלחמת יום הכיפורים ואת אימת המלחמה שהשתקפה בעיניו כשחזר. החרדה – מצד אחד, והרצון לפעול ולתרום לעתיד טוב יותר, ליוותה אותנו כהורים מאז נולדו לי שלושת בני ועד היום.
בהיבט הלאומי – מאז רצח רבין, אני מסתובבת בתחושה של החמצה. גם כי ההסכמים שנחתמו לא בשלו לכדי שלום כולל וגם מעצם הפילוג וההקצנה בעם שלנו ובאזור בכלל. כל חיי דבקתי בדרך של ויתור ופשרות, אני סולדת ממאבקי אגו, יהירות, עמדות קיצוניות, הכללות גסות וזלזול בזולת.
ב"נשים עושות שלום" מצאתי נשים אמיצות שמוכנות להקדיש מזמנן היקר למען הכלל, מנסות למצוא דרכים יצירתיות לקרב אוכלוסיות שונות ולהחזיר את השלום לשיח הציבורי. מצאתי בתנועה בית לעשייה ולתקווה לעתיד טוב יותר.
מראשית ימי בתנועה, ניצלתי את כישורי הדיגיטליים לטובת פעילות בצוות דיגיטל ובעיקר ניהול התוכן באתר התנועה, שהוא אתר דינמי ומלא תוכן בעברית, אנגלית, צרפתית, איטלקית, ספרדית ורוסית . בשנה האחרונה ריכזתי (רוב הזמן יחד עם יעל ברוידא-בהט), את צוות דיגיטל, שהוא אחד הצוותים החשובים בתנועה, שדואג להגברת החשיפה והעלאת התודעה הציבורית לתנועה ומסריה במדיות השונות: אתר אינטרנט, פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, ידיעונים תקופתיים ארציים ואיזוריים, ערוץ יוטיוב ופודקאסט. מסייע לניהול תשתיות התנועה ופעולותיה – באמצעות מערכת רב מסר, זום וסמרטיקט, כן אוסף נתונים סטטיסטיים לבדיקה והערכה של אסטרטגיות התנועה.
הצוות כולל מתנדבות מסורות ויצירתיות, שפועלות סביב השעון ובשיתוף פעולה מעורר השראה ומסייעות באופן שוטף בעזרה והדרכה לכל מאותגרות הטכנולוגיה שבינינו.
אני משתדלת לסייע כמיטב יכולתי גם לפעילות באיזור השרון הדרומי ומנסה להשתתף ולתרום לכל פרויקט של התנועה – כמו עמידה בצמתים, כנסת נשים, צעדות, מיזמים איזוריים, חוק החלופות והקונגרס הבינלאומי.
כבר בפגישה הראשונה שלי עם התנועה, טענתי, שאין פתרונות קסם ושדרך ארוכה לפנינו, כמו שאמרה ליימה בואי – זוכת פרס נובל לשלום מליבריה – "שלום הוא תהליך ולא אירוע". ליימה בואי ונשים אמיצות נוספות ממקומות אחרים בעולם, בהם נפתרו סכסוכים, כמו ליבריה, אירלנד, קולומביה, מהוות עבורי השראה ואני בטוחה, שהרשת שטווינו ברחבי הארץ, הנחישות והיצירתיות של החברות, תעשה בסוף את השינוי לכיוון ההסכם המדיני המיוחל.
