שמי חנה בן יוסף ואני תושבת עצמון, ישוב קהילתי במשגב שבגליל.
נולדתי עם הכרזת הפסקת האש בתום מבצע קדש. גרנו בכפר שמואל שבעמק איילון. הורי שהגיעו ארצה עם חבריהם לגרעין מתנועת "הנוער הציוני" אחרי ששהו כמעפילים במחנות המעצר בקפריסין, היו בין מקימי המושב. אבי (אגרונום במקצועו) היה מדריך חקלאי ומדריך חברתי במושבים ופעיל פוליטי וחברתי, ואמי, שהייתה אחות קהילתית במושב, השפיעו רבות על תפיסת העולם שלי ועל המקום שאני נותנת לאקטיביזם חברתי ולפעילות התנדבותית בחיי.
שנים רבות עבדתי כמדריכת נוער: ביפו, בשכונה ד' צפון בבאר שבע ובירושלים. ניהלתי בית נוער באזור מחנה יהודה בירושלים וזכיתי להיות שותפה להקמת פרויקט לב העיר (שהפך בהמשך למינהל קהילתי לב העיר). בהמשך הייתי עובדת קהילתית בקטמונים. במהלך כל שנותיי בירושלים זכיתי להכיר מקרוב ולהשתתף בפעילות פוליטית ובמאבקים חברתיים בנושאים שונים. למדתי חינוך וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית והשתתפתי בקורס מנחים לערכי הדמוקרטיה.
ב 89 נישאתי לדורון ובסוף שנת 90 הגשמנו חלום ועברנו להתגורר בגליל. 8 שנים גרנו בבי"ס שדה אכזיב שם נולדו תם, בתי, ושי, בני. לימדתי עברית באולפן בנהריה מספר שנים ובהמשך ריכזתי את פרויקט מוקדי אבטלה בשלומי. החלטנו להישאר בגליל ובנינו בית בעצמון, שם אנחנו גרים מזה 19 שנים.
במהלך כל שנות ביה"ס של ילדיי הייתי פעילה בוועד ההורים המרכזי של ביה"ס במשגב. אני מתנדבת במשומשהו – חנות יד שנייה קהילתית ובפרויקט אם לאם בקהילה.
במשך כל השנים, נושא הקיום המשותף של יהודים וערבים – היה ועדיין – קרוב ללבי ונוכח מאוד בחיי ובחיי משפחתי. בני שי, השתתף בקרקס גליל – קרקס ילדים ונוער ערבי יהודי. הקמתי יחד עם הורים נוספים את פורום הורי הקרקס. יזמנו, תכננו וערכנו פעילויות משותפות, טיולים, ומפגשים למשפחות ילדי הקרקס. השתתפתי בפרויקט: שותפות אזורית בגליל, בשלוחת גבעת חביבה בסח'נין, ומשם צמחו היכרויות ושותפויות עם פעילות/ים ערבים ויהודים. הקמנו את " מבשלות שלום" – סדנאות בישול לנשים יהודיות וערביות. הייתי שותפה להקמת הפורום הגלילי לשוויון אזרחי ולמאבק בגזענות. הקמנו אוהלי הידברות באזור, שרשרת יד ביד לשלום בין דיר אל אסד לכרמיאל ובין משגב לסח'נין, מעגלי שיח ופעילויות נוספות.
לאחר צוק איתן, הרגשתי אך טבעי להצטרף לתנועת נשים עושות שלום שהייתה בתחילת הדרך. השתתפתי ברכבת השלום לשדרות, בצעדה בירושלים, בצעדת התקווה, במסע השלום ובאירועים ומפגשים רבים בכל שנות קיומה של התנועה עד כה. יחד עם חברות פעילות ומחויבות מהאזור אנחנו מקיימות משמרת שבועית בצומת כרמיאל בכל יום שישי מזה למעלה מ 3 שנים. מקימות שולחנות הסברה בכנסים, פסטיבלים ואירועים שונים, במטרה להנכיח את התנועה ומסריה במרחב הציבורי, לצרף חברות חדשות, לעודד לשותפות פעילה של חברות רשומות. אנחנו פועלות ליצירת קשרים וחיבורים עם נשים פעילות בישובים ערביים, להעצמת תחושת השותפות וההזדהות כנשים המתגוררות בפריפריה, מגדלות ילדים ופעילות בישובים שכנים ובמרחב משותף. בשנה הקרובה אני מתכוונת להמשיך להוביל, יחד עם חברותיי לצוות האזורי, את הפעילות המשותפת עם הנשים בישובים הערביים באזור, ולהשתתף בייזום ובעשייה למען העמקת והרחבת מעגלי הפעילות בכרמיאל.
אני חברה בצוות המאה (200) ובשני צוותי שירות מקצועי העוסקים בנושאים הקרובים ללבי: מגוון והקשר עם פלסטינאיות. רואה כיעדים חשובים: השתתפות פעילה של נשים מהפריפריה, ממגוון גילאים, צורות ישוב, מגוון דתות ותפיסות עולם – בפורומים השונים של התנועה. העמקת ההיכרות, המפגש והשיח עם קבוצות נשים מפלסטין. העמקת הפתיחות הקשרים ושיתופי הפעולה עם ארגונים ותנועות שלום א-מפלגתיות בישראל ובעולם, גם אם המסרים שלהם אינם זהים לשלנו, וכמובן, המשך עשייה אינטנסיבית, בכל הדרכים האקטיביסטיות והיצירתיות, להעלאת המודעות לנחיצות הסכם מדיני ולשותפות נשים בכל שלבי התהליך, בקרב הציבור ובקרב המנהיגות הנבחרת.