רשמים מפסטיבל הסרטים לזכויות אזרח בציריך, בשליחות התנועה / טל פז כהן

היה לי העונג והכבוד לייצג את  נשים עושות שלום בפסטיבל הסרטים לזכויות אזרח בציריך.

הפסטיבל עורך הקרנות סרטים העוסקים בזכויות אדם ומקים פאנלים (שיחות) מיד אחרי ההקרנה.

בארוע אליו הוזמנו, הוקרן הסרט "נאילה והאינתיפאדה", שהיה רובו ככולו על האינתיפאדה הראשונה וחלקן של הנשים בהובלת המחאה. לאחריו התקיים הפאנל, שבו השתתפו נציגה פלסטינית (אמירה, נוצריה מבית לחם שהוזמנה לא דרך התנועה), נציגת נע"ש (אני) ומנחה.

 הפאנל התחיל בהצגת המשתתפות והקרנת 2.5 דקות ראשונות מסרט שעשו עלינו בצרפת (לוחמות לשלום )

הקהל מנה כמאה איש והיה מגוון, חלק ניכר ישראלים ויהודים, שגרים בציריך . היתה התעניינות  גדולה, במהלך הפאנל נשאלו שאלות ענייניות רבות, ולאחר שהסתיים רבים נשארו לנהל שיחות ולשאול שאלות.

אין ספק שהשתתפות באירועים בחו"ל מגדילה את הנראות של התנועה החשיפה והתמיכה בה.

בעיני ההישג הגדול מעבר לחשיפה לאוכלוסיה רבה ומגוונת והקשרים עם ארגונים חדשים או ותיקים, זו ההרגשה הכללית  של החזרת התקווה.

באופן אישי,  אני חושבת שהכי מעניין ומפתיע לי היו השיחות עם אמירה, הבחורה הפלסטינית שהשתתפה איתי בפאנל, לדבר איתה אחד על אחד ולשבור פרדיגמות, רק שתינו (ואמא שלה) המפגש בייננו איפשר לנהל שיחות חופשיות וארוכות. במהלך ימי הפסטיבל, נוצר חיבור האישי, הבנה והקשבה עמוקה. הקשר האישי הזה מחזק את החשיבות של מה שאנחנו עושות.

רגעים משמעותיים נוספים היו בסיום הפאנל, אנשים רבים (מעל 20) ניגשו אלי בסוף להודות לי (לנו) על החזרת התקווה, על העשיה החשובה, ועל כך שהגעתי לספר להם על כך.