נשים עושות שלום בערבה התיכונה / תגית חן

ערבה תיכונה = האזור הגיאוגרפי הנמצא לאורך כביש 90 מצומת הערבה דרומה עד צומת מנוחה, ומזרחה לכביש 40 בקטע שבין מצפה רמון לצומת ציחור. היישוב בו ממוקם מבנה המועצה האזורית הוא ספיר ובו נמצאים בתי הספר האזוריים (יסודי ותיכון), מרכז קהילתי ובו קונסבטוריון, חוגי העשרה שונים, אולם קולנוע ומופעים, מרפאה אזורית ועוד. שטחים חקלאיים רבים של כל המושבים פרושים לאורך הגבול עם ירדן, ומקצתם אף נמצאים מעבר לגבול, כחלק מהסכם השלום עם ירדן. המרחק בין הישוב הצפוני ביותר, עידן, לבין הדרומי ביותר, פארן, הינו 60 ק”מ.

יונה מצופר ואנוכי, תגית מפארן, התוודענו אל התנועה אחרי הקרנת הסרט על נשות ליבריה שהתקיימה בקיבוץ אילות לפני כשנתיים וחצי. השמועות על התנועה הגיעו אליי עוד לפני כן מחברתי, הקולגה שלי ממכון אדלר, יעל אדמי, אבל רק כשכתבה לי שהיא מגיעה להקרנה באילות, התרציתי ובאתי… היה קשה להקים אותי מהכורסא. האמת, עדיין קשה לי ולחברותיי, כי האזור בו אנו גרות כל-כך מרוחק ממרכז הארץ וממרכז העניינים, שצריך לרצות מאד מאד להשתתף בפעילויות המגוונות של התנועה, כדי לקום ולהגיע.

מי שנרשם ראשון היה רני, אישי, והוא הפציר בי להירשם לתנועה. מספר ימים אחרי שנרשמתי קיבלתי טלפון מדינה בן יקיר היקרה שגייסה אותי לרכז את אזור הערבה וככה נדבקתי בחיידק הפעילות בנשים עושות שלום ובמהרה אף הצטרפתי לצוות המאה.

הפעילות הראשונה שקיימנו (בעזרת האילתיות), ובה גייסנו את החברות הוותיקות בעושות שלום בערבה, הייתה הקרנת הסרט על נשות ליבריה, אותה הנחתה דינה בן יקיר, שהגיעה מאילת עד ספיר (כ-130 ק”מ!), יחד עם אילנה דיאמנט. ההרשמה באותו ערב עודדה אותנו מאד ונוצרה הקבוצה בערבה התיכונה.

כיום יש שותפות רבות לעשייה ולנסיעה. ביישובי הערבה התיכונה רשומות 121, מתוכן כ-10 גברים:  פארן – 32    עין יהב – 27     צוקים – 21    צופר – 17      חצבה – 13     ספיר – 6     עידן – 6     הערבה הוא אזור מרוחק ודליל אוכלוסייה, כך שבאחוזים זה המון!

שתי נשים מהערבה לקחו חלק בסמינר בונות עתיד משותף ונרתמו למספר פעילויות באזור. בצעדת התקווה השתתפנו בצעדה המקומית באילת, ואף מילאנו אוטובוס לצעדה המרכזית בירושלים, במימון המועצה האזורית ערבה תיכונה (!) ונציגות מהערבה התיכונה נכחה לאחרונה בעצרת הסולידריות בעוטף עזה. באופן כללי, יש המון רצון טוב במוסדות לשתף אתנו פעולה, גם במרכז הקהילתי ערבה (מתנ”ס לשעבר) וגם במועצה האזורית. עורכת העיתון האזורי כתבה עלינו כתבה מפרגנת, ורכזת התרבות מאפשרת לנו לערוך הקרנות ומפגשים במרכז קהילתי ערבה שבספיר. קבוצה קטנה מהערבה השתתפה גם במסע השלום שהתקיים בנגב ורבות צעדו בצעדת השלום שהתקיימה בים המלח ובירושלים בספטמבר 2017.

יש לנו קבוצת ווטסאפ פעילה, באמצעותה אנחנו מנהלות את הקשר בינינו בכל הנוגע להיענות לפרויקטים ארציים, כגון “סעו לשלום”. מדי חודש אנחנו מאיישות שני צמתים לפחות לאורך כביש הערבה, כביש 90, זאת בנוסף לחברותינו בערבה הדרומית ובאילת, שמאיישות גם הן צמתים בקיבוצים סמר וקטורה ואילת, כמובן.

במהלך 70 הימים של אוהל האימהות בגן הוורדים, פקדו אותו נציגות מהערבה התיכונה ואף הצטרפו לשמירות הלילה, או כפי שכינתה זאת חנה מערד “דיור בר השגה” בירושלים. קיימנו גם ערב מאד מיוחד עם הנשים הבדואיות שמתגוררות בערבה, בו היו פינות של אריגה בדואית, של מפגש עם גדיר האני שהקסימה את המאזינות, יצירת ריבועי שלום, פאנל בהשתתפות דינה דיין, יעל אדמי, גדיר האני ומירה עילבוני שהנעימה בשירה ועוד. הערב התקיים בחאן דרך הבשמים באדיבות חברת התנועה מצופר, דבי רבינס.

בתוכנית להמשך: בעיקר חוגי בית והמשך השתלבות בפרויקטים הארציים. כמו כן, אנו מקוות השנה להוציא אל הפועל הקרנת הסרט בפני צעירי “עבודה עברית”, שהם צעירים אחרי צבא שעובדים בחקלאות במושבי האזור. זאת, מתוך כוונה לצרף לשורותינו צעירות וצעירים, שחסרות כל-כך בינינו, ובאופן כללי להציג בפניהם את הפוטנציאל הטמון בהתאגדות של נשים.

לסיום, לאחרונה עייפתי מריכוז הערבה התיכונה ו”העברתי את המפתחות” באופן זמני לרכזות אילת. אני מקווה שמישהי מהערבה התיכונה תרים את הכפפה ותיקח על עצמה את התפקיד. אני תולה את יהבי בצעירות שבינינו, שירעננו את התפקיד, יעוררו ויקימו נשים נוספות מהכורסא.

אני מלאת הערכה לנשים הפעילות בצוות ההיגוי של האזור על העשייה, בהתחשב במרחק שלנו ממרכז הארץ והמרחקים הגדולים בין היישובים – כולנו באמת תורמות המון לתנועה העמלנית שנקראת נשים עושות שלום.