אין מילים לתאר את תחושות הכאב, הזעזוע והאובדן. איך אפשר בכלל לשאת את הרוע והאכזריות של המחבלים, של מרחץ הדמים שגבה חייהם של צעירים שנרצחו בשמחתם בטבע, של ילדים מבועתים שנטבחו בעודם מחובקים בידי הוריהם. ידי הרוצחים לא הבחינו בין יהודים, ערבים, אזרחי ישראל, או אזרחים זרים. אין שום הצדקה למעשים כל כך נפשעים.
כולנו בנשים עושות שלום, יהודיות וערביות, זועמות, אבלות ודואגות. נשים שלנו איבדו את יקיריהם. נשים שלנו שכבו שעות בממ"ד כשמחבלים מסתובבים בבתיהן. נשים שלנו נחטפו ונמצאות בעזה. לא נפקיר אף אחד ואחת מיקירינו. אנחנו דורשות מהממשלה את החזרתם המיידית של החטופים: אמהות, אבות, ילדים, סבתות, סבים וחיילים. ליבנו עם המשפחות השכולות, ואנחנו מאחלות החלמה מהירה לכל אלפי הפצועים.
עלינו להבטיח שלא נתדרדר לאלימות בגדה המערבית ובוודאי לא בתוך מדינת ישראל – לא נגד ערבים ולא נגד יהודים.
אנחנו קוראות לא לפעול מתוך נקמה! לא להתלהם! על כולנו לשמור על צלם אנוש בשעת מבחן זו!
אנחנו ממשיכות להושיט יד לשלום לאימהות בעזה, ברוח קריאת האימהות שכתבנו, בתקווה שהן תושטנה לנו את ידן בחזרה. האימהות בעזה צריכות לשמור על הילדים שלהם, אבל גם צריכות לדרוש את שלומם וביטחונם של החטופים והחטופות מישראל, ואת החזרתם לזרועות משפחותיהם. אימהות ונשים מכל הצדדים לא יכולות לתמוך בזוועה כזו.
ימים קשים פוקדים את המדינה. כשהמלחמה תיגמר, לאחר שנקבור את כל הקורבנות, לא נוכל להמשיך "לנהל" את הסכסוך. היום זה ברור. נהיה חייבות וחייבים לפעול למען פתרון מדיני לסכסוך כי לא נוכל יותר להמשיך לשלם את מחיריו.
אנחנו מתפללות לשלומם של חיילי וחיילות צה"ל ושל כל כוחות הביטחון ומאחלות החלמה מלאה לפצועים ויותר מכל אנחנו ממש ממש מייחלות שהסיוט הזה ייגמר ונוכל לגדל כאן ילדים בביטחון ובחופש.
שמרו על עצמכן ומשפחותיכן.
