סלט מזרח תיכוני / ריבי דיימונד

ב-15 ביולי נפגשנו למפגש ראשון של סלט מזרח תיכוני – 13 נשים מצוות קשרים עם נשים פלסטיניות כולל שתי שותפות פלסטיניות שלנו משועפת ומבית ג׳אללה ו-14 נשים פלסטיניות מאזור בית לחם. להפתעתנו (ולשמחתנו), הנשים הגיעו עם ילדיהן. רוב הנשים מאזור בית לחם לא דיברו אנגלית. לצד אורנה אשכנזי שהנחתה את המפגש, הנחתה ותרגמה סוזן עבד אלקדר. לרובן מלבד לסמיה המארגנת של המפגש, היה זה מפגש די ראשוני עם ישראליות וכך גם לילדיהן. עשינו מעגלי הכרות, צפינו בסרטון של תפילת האמהות, שיתפנו סיפורים אישיים על מקרים בהם גילינו אומץ.  סמיה הנחתה מדיטציה (היא מורה ליוגה, עטופה בחיג׳אב), ציירנו פיסות שלום ואכלנו יחד ארוחת ערב קלה. בשיתופים האישיים עלו סיפורים כואבים ולא פשוטים, שפתחו את הלב (ואת מאגרי הדמעות). הצוות מתנועת נשים עושות שלום היה מגוון, מגזרית ופוליטית. לאלה שחוו מפגש ראשון עם פלסטיניות ושמעו פעם ראשונה סיפורים מהצד השני, הייתה חוויה פותחת לב ומטלטלת (במובן הנוגע והמרחיב) שליוותה אותה גם בימים אחרי המפגש.

מכינות ריבועי שלום

עוד רגעים מרגשים: על האישה המבוגרת ביותר בקבוצה הפלסטינית, היה ניכר שהיא מאד לא שמחה להיות שם איתנו, בלשון המעטה… היא נמנעה מקשר עין, הבעתה הייתה כעוסה וסגורה. כשהתחיל הסרט של תפילת האמהות היא הסיטה את המבט מהמסך. ברגע שנשמעה השירה בערבית, היא הציצה לעבר המסך… עוד הצצה… ועוד… עד שהמבט שלה נצמד לסרטון עד סופו. כולנו שמנו לב לשינוי שחל בה אחרי זה. צעד קטן, ועדיין – צעד…

רגע מרגש נוסף – בסיום ישבנו ארבע מאיתנו לתכנן את המפגש הבא עם סמיה (שמעוניינת במפגשים חודשיים!). שלושה בנים בגילאי בי״ס יסודי שעד אז התרוצצו והשתוללו להם, ישבו והקשיבו לנשים המתכננות מפגש, בעיניים עגולות ופעורות, עוקבים אחרי כל מילה, בדממה מוחלטת. נדהמתי והתרגשתי שהילדים האלה רואים את האמהות שלהן נפגשות עם נשים ישראליות, כי חוץ מאיתנו המפגש היחיד שלהם עם ישראלים מתרחש עם חיילים במחסום. מבחינתי אלו היו זרעים של שלום אצל הדור הבא.

התכנון הוא לגדול כל פעם קצת ובהחלט לעודד עוד נשים מהתנועה, מחוץ לצוות שלנו, לקחת חלק במפגשים הללו. 

ריבי דיימונד, רכזת צוות הקשר עם נשים פלסטיניות לצד אורנה אשכנזי ויעל טריידל