טניה הרכבי – אישה עושה שלום

באביב 2014, כשקיבלתי את הבשורה המשמחת שבקרוב אהיה סבתא, מצאתי את עצמי הוגה שוב במשאלה מוכרת: "הלוואי שכאשר נכדי יגדל ויגיע לגיל 18, הוא לא יצטרך להילחם יותר". אותה משאלה לחשתי לפני 38 שנים כשנולד בני הבכור. האם עשיתי מאז משהו לשנות את המצב הזה? מאומה. ישבתי בכורסא הנוחה שלי ולא עשיתי כלום.

טניה וחברות התנועה מתייצבות בעד הסכם מדיני

מלחמת צוק איתן הייתה הקש ששבר את גב הגמל. החלטתי שהפעם לא אשב בחיבוק ידיים ואקבל את החיים שלנו כאן בארץ כגזירת גורל. החלטתי שאעשה כל שביכולתי כדי להבטיח לנכדיי חיים שפויים יותר. הפילוג בעם בתקופת המלחמה הלך והקצין וחיפשתי מסגרת בה אוכל להביע את מחשבותיי ורצונותיי ולממש את השינוי הזה. כשחיפשתי באינטרנט נשים ושלום ראיתי מודעה על רכבת השלום לשדרות. מיד נרשמתי כדי לבדוק אם זאת התנועה מתאימה בשבילי. מאז ועד היום אני חלק ממנה.

נולדתי בברזיל, עליתי ארצה לבד בגיל 18 וכאן בארץ פגשתי את בן זוגי שאיתו התחתנתי לפני 43 שנים. כיום אני אימא ל-2, סבתא ל-2 נכדים ועוסקת בפסיכותרפיה באמצעות אמנויות בקליניקה פרטית.

אחד הדברים שאני עושה בעבודה שלי הוא לעזור למטופלים להסתכל על החיים מנקודות מבט שונות. מה שרואים מכאן, לא רואים משם. בעבודה אמנותית כיוון ההסתכלות משתנה. אם מסובבים את דף הציור או את הפסל, רואים דברים שלא ראינו קודם. גם על החיים יש דרכים רבות להסתכל. כל אחד חווה את החיים אחרת, בהתאם למקום בו הוא נמצא ולנסיבות חייו. מה מביא את המטופל לראות את החיים כפי שהוא רואה. אני עוזרת לו להרחיב את זוויות ההסתכלות. בתנועת נשים עושות שלום אני רואה רצון להרחיב את זוויות ההסתכלות בדרך משתפת ולא בפילוג.

טניה במיצג אשה עומדת בעד הסכם מדיני, מול בית ראש הממשלה בירושלים

את נשים עושות שלום פגשתי בפעם הראשונה ברכבת לשדרות בנובמבר 2014 וכיום אני שותפה מלאה בתנועה ובפעילויות השונות שלה. התחלתי לפני כשלוש  שנים בתפקיד של רכזת אזור השרון ואחראית על צומת כפר סבא-רעננה כשרק התחלנו לעמוד בצמתים ולחלק פליירים לפני הבחירות האחרונות. השתתפתי בכל האירועים הגדולים והקטנים: רכבת השלום לשדרות, צעדת ירושלים, צום איתן, צעדת התקווה (ארגנתי יחד עם מרילין את סוכת השלום בכפר סבא), עמידה מול בית ראש הממשלה, מול הכנסת עם פתיחת מושב החורף, מול משרד הביטחון ובמפגשי סלט ישראלי.

אני אחראית על פרויקט "סעו לשלום" באזור כ"ס-רעננה וכיום גם רכזת צוות ציוד ולוגיסטיקה של התנועה. משתתפת בצוות המאה ומקרינה סרטים בחוגי בית. אני חברה בכמה צוותים מקצועיים ובקרוב, אסע לברזיל עם חברתי ג'ולט לייצג את התנועה בצעדת נשות העולם לשלום.

וכל זה כי אני מאמינה בכוחן של נשים להביא שינוי .